ליצמן: בתוך שנה ייכלל הסיעוד בסל הבריאות

>> סגן שר הבריאות יעקב ליצמן הכריז אתמול כי בכוונתו להשלים בתוך שנה חקיקה להכנסת תחום הסיעוד לסל הבריאות, באמצעות העלאת מס הבריאות בכ-0.5%. ליצמן ציין כי ראש הממשלה ושר הבריאות בנימין נתניהו מתעניין בנושא ומביע בו תמיכה, אך הודה כי משרד האוצר מתנגד להעלאת המסים.



עוד אמר ליצמן כי בשלב הראשון יתמוך בהצעת חוק פרטית זהה של ח"כ חיים אורון בוועדת השרים לחקיקה. הדברים נאמרו במסגרת כנס מיוחד שהתקיים בנושא בכנסת ביוזמת קואליציית הארגונים להכללת האשפוז הסיעודי בחוק ביטוח בריאות ממלכתי ואורון.

תחום הסיעוד, שהיקפו כ-3 מיליארד שקל בשנה, אינו נכלל בסל השירותים של קופות החולים, ומימונו מוטל ברובו על כתפי הציבור, עם עזרה מינימלית של המדינה. קבלת הסיוע במימון האשפוז כפופה למגבלות תקציביות של משרד הבריאות וכרוכה בתקופת המתנה ארוכה ובמבחני הכנסה קשוחים לילדיו של החולה הסיעודי ובני זוגם. לפיכך, אדם שאין בבעלותו ביטוח סיעודי ונקלע למצב סיעודי עלול למצוא את עצמו בפני משבר כלכלי קשה או חוסר יכולת לממן שהייה במוסד סיעודי או קבלת טיפול סיעודי בבית.



עלות הסיעוד גבוהה ביותר - 10-20 אלף שקל לחודש לאשפוז במוסד סיעודי, ו-5,000-8,000 שקל למטפל סיעודי בבית. גם קשישים שעברו את מבחני ההכנסה מקבלים את השירות בכפוף להשתתפות עצמית, ובני משפחתם נאלצים לשלם מכיסם אלפי שקלים מדי חודש - כ-2,300 שקל בממוצע.



אם תעבור הצעת החוק, ייכנסו לקופת המדינה כ-2 מיליארד שקל נוספים למטרה זו, ובמקביל סביר להניח כי עלויות השירותים תרד, בשל העברתם לשוק הציבורי. במשרד האוצר אמרו בעבר בתגובה להצעה כי "ככלל, מדיניות הממשלה היא להפחית את נטל המס על אזרחי מדינת ישראל, ובכלל זה גם מס בריאות, שהוא מס רגרסיבי. הוספת שירותים נוספים בסל הבריאות, נושא שעלותו מסתכמת במאות מיליוני שקל בשנה, תיקבע בהתאם לסדרי העדיפויות של הממשלה".



לפי נתונים של הקואליציה להכנסת האשפוז הסיעודי לסל הבריאות, הכוללת ארגוני חולים, רופאים וזכויות אדם, בישראל חיים כיום יותר מ-20 אלף חולים בני 65 ומעלה המאושפזים במצב סיעודי.



בקואליציה מתייחסים גם לבעיה הטמונה בכך שהאחריות על סוגי האשפוז הסיעודי השונים ("סיעודי" ו"סיעודי מורכב") מפוצלת בין משרד הבריאות לקופות החולים. לדברי דוברים בקואליציה, "פיצול זה לא רק מטרטר את החולים ואת בני משפחותיהם, אלא גם פוגע ברציפות הטיפול הרפואי, יוצר מחסור במתן שירותים שונים ונותן תמריץ שלילי לקופה שלא להשקיע במניעה ושיקום. מצב זה הביא לכך שהמשפחות שלא יכולות לעמוד בנטל הכספי בגין השתתפותן במימון האשפוז, מעדיפות 'לאשפז' את יקיריהן בבית במקום לרוקן את כל חסכונותיהן".