גאידמק: לבטל האישומים בהלבנת הון, כי הצו לא בתוקף

>> איש העסקים איש העסקים ארקדי גאידמק, המואשם בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעבירות של קבלת דבר במרמה ועבירות דיווח לפי חוק איסור הלבנת הון, טוען בבקשה שהגיש השבוע לבית המשפט כי יש למחוק מכתב האישום שבעה סעיפי אישום לפי חוק הלבנת הון, המיוחסים לו ולשישה נאשמים נוספים בפרשה, זאת משום שצו איסור הלבנת הון עליו התבססו לא היה בתוקף בתקופה הרלוונטית לכתב האישום.

באוקטובר שנה שעברה, הגישה פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) כתב אישום נגד שבעה נאשמים ובהם גאידמק ועובדי בנק הפועלים בסניף הירקון. הנדבך המרכזי של כתב האישום מתייחס למארס 2002. אז, לפי הנטען, החליט גאידמק לרכוש את חברת טרמופוסט, חברת פוספטים הולנדית. הוא ידע כי בעלי המניות לא ימכרו אותה בשל המוניטין שלו, ולכן השתמש בגלמור כאיש קש לצורך רכישת החברה. לפי המתואר, גלמור פתח חשבון בסניף הירקון של בנק הפועלים, תוך שהוא מצהיר שהוא בעל שליטה בחברת קאזפוספט בע"מ, שעל שמה החשבון, ונהנה יחיד מהחשבון.



במקביל, פתח גאידמק חשבון פרטי בקרן הנאמנות, פועלים שירותי נאמנות. הלבנת ההון מיוחסת בשל העברה סיבובית של 50 מיליון דולר מחשבונו הפרטי של גאידמק בפועלים נאמנות, דרך חשבון קאזפוספט בסניף הירקון של בנק הפועלים, לחשבון קאזפוספט בפועלים נאמנות ובחזרה לחשבונו הפרטי של גאידמק. כל זאת תוך רישומו של גלמור כנהנה בחשבון קאזפוספט בסניף הירקון כשבפועל הנהנה היה גאידמק. גאידמק, גלמור וחברת פועלים שירותי נאמנות מואשמים בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ובעבירות הלבנת הון - חלקן עבירות דיווח וחלקן חמורות יותר של "עשיית פעולה ברכוש אסור במטרה להסתיר את מקורו".



העבירות המיוחסות לנאשמים מתבססות ברובן על צו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים) שמכונה הצו הבנקאי ומטיל על התאגידים הבנקאיים חובות דיווח שונות באשר לצדדים הרלוונטיים לחשבונות המנוהלים על ידם. לפי כתב האישום, הצו הבנקאי פורסם בסוף ינואר 2001 ונכנס לתוקף באמצע פברואר 2002.



כעת טוענים סניגוריו של גאידמק, פרופ' דוד ליבאי, עו"ד דפנה ליבאי ועו"ד שלמה בן-אריה, כי הצו הבנקאי כלל לא היה בתוקף בתקופה הרלוונטית לכתב האישום והוא ניתן ללא סמכות. גם כיום, לטענתם, הצו אינו בתוקף משום שניתן בחוסר סמכות. לפיכך לטענתם, היות שחובת הדיווח לא נכנסה לתוקף, הרי שלא ניתן היה למסור מידע כוזב או לעשות פעולה בכספים במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיף 3 ב' לחוק איסור הלבנת הון - עבירה בה מואשם גאידמק בשבעה סעיפי אישום. לטענתם באופן מפתיע, באמצע 2002 פורסם בתקנות צו של שר המשפטים שהחיל את חובת הדיווח רטרואקטיווית וזאת ללא סמכות ובניגוד לחוק העונשין.



ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "חובות הדיווח בחוק איסור הלבנת הון נכנסו לתוקפן ב-17 בפברואר 2002 כפי שיפורט בתגובה לבית המשפט".