תאגידי המים טובים למדינה ולמערכת המים

>> בימים אלה אנו עדים לגל התקפות נגד תאגידי המים. הביקורת, המגיעה בעיקר מכיוונם של גורמים בעלי אינטרסים צרים, עלולה להיות הרסנית למשק המים הישראלי. כדי להבין עד כמה נהפכו תאגידי המים חיוניים למדינה יש לבחון את הרקע להקמתם.

לפני כעשור זיהתה הממשלה כשל באופן התנהלותן של מערכות המים והביוב העירוניות. בעוד שבמקומות רבים בעולם ניהלו את מערכות אלה גופים עצמאיים, בישראל האחריות עליהן הופקדה בידי הרשויות המקומיות. עקב כך, במקרים רבים קודמו הצרכים הפוליטיים של ראשי רשויות על חשבון האינטרסים של האזרחים ולא פעם הועברו כספי התשלומים של חשבונות המים למטרות אחרות ולא הושקעו בתחזוקת תשתית המים ושיפורה.



את המחיר של התנהלות זו שילמו אזרחי המדינה: צינורות דולפים לא הוחלפו, תקלות הנוגעות לאיכות המים לא טופלו, השירות לאזרח היה אטי ובלתי מקצועי ובזבוז המים היה משווע. הרפורמה שיצאה לדרך בתחילת שנות האלפיים נועדה לתת מענה לרעות חולות אלה. הטיפול במערכת המים והביוב הועבר לתאגידים מקצועיים, שנמצאים בבעלות הרשויות ומתנהלים תחת פיקוח הדוק של דירקטוריון עצמאי ובקרה מתמדת של רשות המים. המימון לפעילותם של תאגידים אלה מגיע מתשלומי חשבונות המים של האזרחים.



בנוסף להתמקצעות, הקמת התאגידים הביאה גם להתייעלות וליצירת יתרון משמעותי לגודל באמצעות איגוד של כמה רשויות תחת תאגיד אזורי אחד, תוך יצירת חיסכון עצום וביטולם של מנגנונים מנופחים בכל אחת מהרשויות החברות בו.



השינוי המהותי ביותר שנוצר הוא האפשרות להתמקד בטווח הארוך, תוך השקעת סכומים משמעותיים בתשתית שתשרת את התושבים במשך שנים ותשפר את רמת חייהם. כך, למשל, הוטמעו מערכות לניהול ובקרה, המאפשרות לאתר אובדן מים בזמן אמת; שודרגו תשתיות ביישובים חלשים, שהוזנחו משך שנים והשירות לאזרח שופר משמעותית.



הקמת תאגידי המים הביאה לא רק לחיסכון במים יקרים, שקודם לכן אבדו בשל התשתית הלקויה. גם איכות הסביבה יצאה נשכרת ומי ביוב שבעבר הוזרמו לנחלים ולמקורות מים, מטופלים כעת טוב יותר תוך הגנה על משאבי הטבע. הישג נוסף של התאגידים הוא תרומתם המשמעותית לפיתוח טכנולוגיות מים ישראליות מתקדמות באמצעות שיתופי פעולה עם יזמים בתחום.



אחת הטענות העיקריות שמועלות נגד תאגידי המים נוגעת לתעריפים הנגבים מהאזרחים. לפיהן, חוסר היעילות לכאורה של תאגידי המים הוא שהביא לעלייה החדה במחירים. האמת שונה לחלוטין. עליית התעריפים נובעת בעיקרה מהחלטת הממשלה לממן את העלות הגבוהה של התפלת המים באמצעות הגדלת הגבייה מהאזרחים וכן עקב המחסור במים, שחייב את ייקורם כדי לעודד חיסכון בצריכה.



למרות ההישגים המרשימים של תאגידי המים, אין ספק כי יש עוד מקום לשיפור. השנים הארוכות תחת המנגנון העירוני המסורבל לא יכולות להימחק בן רגע, אך המערכת צועדת בדרך הנכונה. איחודם המתגבש של כמה תאגידים, הצבת מקדמי התייעלות על ידי רשות המים והטמעת לקחים יוצרים הבטחה לעתיד טוב יותר. ברור כי בפני משק המים ניצבים עוד יעדים רבים ומאתגרים. פגיעה בתאגידי המים אינה הדרך להשיגם אלא מתכון ודאי להעמקת המשבר ולהחזרת המערכת לתקופות שאותן מוטב לשכוח.



הכותב הוא יו"ר קבוצת whitewater