העלייה הרוסית - נס כלכלי שאסור להזניח

>> מאז היווסדה חוותה ישראל שורה של מהפכות. עם אלה אפשר למנות את הקמת המדינה, שנות הצנע וההאצה בראשית הדרך, האופוריה של שנות ה-60, "העשור האבוד" של שנות ה-70, ההיפר-אינפלציה של שנות ה-80, בועת ההיי-טק של ראשית שנות ה-2000, משבר קופות הגמל בשנות ה-90 והצמיחה שלאחריו וכמובן המשבר העולמי של 2008.

מהפכה אחת שקולה יותר מהאחרות למהפכה של הקמת המדינה - גל העלייה הגדול של שנות ה-90. כדי להבין את הנס הכלכלי של העלייה ואת גודל המעשה יש לזכור כי בעשור אחד קלטה ישראל תוספת של כ-16% לאוכלוסייתה - כאילו ארה"ב היתה קולטת את כל אוכלוסיית ספרד בתוך עשור.



כלכלת ישראל בשנה שלפני גל העלייה הגדול הסתכמה בשיעור צמיחה סולידי של 1.4%. ב-1990-1995 קפץ שיעור הצמיחה לשיעורים שנתיים של 6%-7.5%. העלייה הגדולה יצרה בתחילת שנות ה-90 אבטלה בשיעור של 11.2%, אך שיעור זה צנח במהירות ב-1995 ל-6.3%. בשנות ה-90 תרמה העלייה לצמיחה המהירה תודות לכוח עבודה של כ-1.1 מיליון עולם, רובם ככולם מיומנים ומשכילים.



נתונים אלה מעידים על מדיניות כלכלית מוצלחת שניהלה קולטת העלייה, ממשלת יצחק רבין השנייה, שבמדיניות נבונה ואמיצה השקיעה בפיתוח תשתיות פיסיות ובפיתוח מקביל של תשתיות הון אנושי.



רוב העולים מברית המועצות לשעבר הגיעו לישראל כמעט חסרי כל במונחים חשבונאים, ללא נכסים מוחשיים וקבועים. הנכס היחיד והעיקרי שלהם היה ההשכלה. היקף ההשכלה הממוצע של העולים עלה על זה של התושבים הוותיקים במדינה. לפני העלייה הרוסית, רק כ-16% מאוכלוסיית ישראל היתה בעלת השכלה של 15 שנים ויותר. אחריה, עלה השיעור ל-20.5%. העלייה הרוסית היתה הזרז שבגינו הסכים האוצר בשנות ה-90 להגדיל כמעט פי שלושה את תקציבי המדען הראשי במשרד התמ"ת. כיום, ישראל מובילה בעולם עם כ-4.5% מהתמ"ג המושקע במו"פ לעומת 2.3% ב-oecd. לעלייה הרוסית תפקיד משמעותי בקפיצת המדרגה הזו.



כך למשל, תוכנית החממות הטכנולוגיות נתפרה למידותיה של העלייה הרוסית. בתחילתה, כ-70% מהפרויקטים והמועסקים בה היו יוצאי חבר המדינות. הסיפור של תוכנית תנופה לסיוע לחברות בשלב הסיד אינו שונה.



העולים שהגיעו לישראל היו בעלי רקע מצוין בלימודי מתמטיקה, סטטיסטיקה ופיסיקה, ולכן בתוך כמה חודשי הכשרה הם נהפכו למתכנתים ומנתחי מערכות, שהיו הבסיס לצמיחת הענף. גם מבחינה חברתית עולי חבר העמים השתלבו במגזרים המובילים במדינה: באוניברסיטאות, ברפואה, בתעשייה, במערכת הביטחון ובחיי התרבות של ישראל.



ההשפעה החיובית בדמות ההון האנושי שהביאה עמה העלייה הרוסית מתמוססת והולכת ואנו כבר חשים במחסור חמור בכוח אדם בתחומי הנדסת תעשיות העילית וההנדסה האזרחית - מקצועות בולטים שהביאה עמה העלייה. לצערנו, המדינה לא השכילה למנף ולשמר את הצמיחה בהון האנושי שהביאה עמה העלייה במגזרים מחוללי הצמיחה במשק.



על המדינה לפעול כעת ביתר שאת כדי לנצל את הפוטנציאל הטמון בעלייה ברוכה זו ולנסות לגשר על הפערים החברתיים שעדיין קיימים. פוטנציאל זה לבדו יכול להיות מנוע צמיחה לא מבוטל למשק הישראלי.



הכותב הוא מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה