וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לשים סוף להפקרת כספי הציבור

חגי עמית , מאת חגי עמית

27.1.2011 / 7:22

שוק ההון הישראלי מהווה כיום זירה שבה מופקרים כספי הציבור. זוהר גושן טיפל באכיפה, אבל ברעות החולות היסודיות - הוא לא נגע. מחליפו צריך לקחת על עצמו את המשימה הקשה של עקירתן מהשורש



>> השבוע נתבשרו אזרחי מדינת ישראל כי זוהר גושן, האיש האחראי על שמירה על האינטרסים שלהם כיו"ר רשות ניירות ערך - בכל הקשור למאות מיליארדי השקלים שלהם הנסחרים בבורסה - יפרוש מתפקידו במאי. גושן פורש שנתיים לפני מועד סוף כהונתו המקורי.

גושן עשה זאת בשבוע שבו אישר דירקטוריון חברת אפריקה ישראל בונוס של 6.5 מיליון שקל למנכ"ל החברה, איזי כהן. בונוס שהוענק לכהן על כך שעמד בראש חברה, שהגיעה לפני שנה להסדר חוב שבמסגרתו לא עמדה אפריקה בתנאי תשלום החוב המקוריים שלה לציבור המחזיקים באיגרות החוב שלה.



הבונוס של כהן אינו המקרה החמור בשוק ההון, אבל סמיכות המקרים מזכירה כי גם אם היו"ר הפורש יסיים את כהונתו לאחר ש"השלים את היעדים שקבע לעצמו", כפי שהגדיר זאת, הוא לא השכיל לטפל באף אחת מהרעות החולות הבסיסיות של הזירה שבה מנוהלים כספי הציבור הישראלי. רעות חולות, שכשצוברים אותן יחדיו, אחראיות להפסד כספי של הציבור - אם בעקבות שימוש לא יעיל, ואם בעקבות העברה של כספי הציבור טיפין-טיפין לקבוצה מצומצמת של יחידים שהבינה כי הדרך להתעשרות עוברת דרך הכסף הציבורי הזה. גושן היה יו"ר פעיל, שהוציא תקנות, שיפר את השקיפות, הקים בית משפט כלכלי והעביר את חוק האכיפה המינהלית. אבל מי שבקיא ברזי שוק ההון הישראלי יכול להצביע על חוליי הענף, הנמצאים במקומות אחרים.



לב לבייב מחזיק כיום, לאחר הסדר החוב, 47% מאפריקה השקעות. המשמעות היא כי 53% מ-6.5 מיליון השקלים שהועברו לכהן - הגיעו מידי הציבור. למרות זאת, לא בטוח שהתרחש דיון ממשי בדירקטוריון אפריקה לגבי השאלה עד כמה ראוי להעניק בונוס כזה בחברה שלא יכולה ולא תחלק בתקופה הקרובה דיווידנדים לבעלי המניות שלה. דירקטוריונים שבויים בידי בעלי שליטה הם מחלה בסיסית בשוק ההון הישראלי. מחלה המביאה להיעדר פיקוח על ההתנהלות הראויה של החברות הציבוריות.



אפריקה הזכירה לנו השנה רעה חולה נוספת, שכן זו אותה חברה שביצעה בשנה האחרונה עסקת בעלי עניין גדולה, כשמכרה את חברת אפריקה נכסים שהיתה בשליטתה לחברת דניה סיבוס, שגם היא בשליטתה, לפי שווי של 870 מיליון שקל. עסקות בעלי עניין ממשיכות להתרחש השכם והערב בשוק ההון הישראלי. בתקופת יו"ר רשות ניירות ערך הנוכחי זכינו לראות את עסקת בעלי העניין הגדולה של קבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר, עסקה שבמסגרתה רכש הציבור את החברה הפרטית גנדן תיירות מידי דנקנר ושותפיו, וזכה באחזקה בנכס בעייתי המסב לו הפסדים רבים.



אנו מקבלים אותן כמובן מאליו, אבל עסקת בעלי עניין טומנת בחובה נזק לכסף שלנו. הן מביאות לחוסר יעילות, וטומנות בחובן תשלום של סכום נמוך מדי או גבוה מדי, עבור נכסים וחברות, לפי עניינו של בעל השליטה בחברה. חייבת להימצא דרך לחקיקה שתהפוך את עסקת בעלי עניין למקרה היוצא מן הכלל, שבו על בעל ההון להוכיח מדוע הוא ביצע אותה.



רשימת הרעות החולות עוד ארוכה. רעה נוספת היא הצעות רכש, שבמסגרתן בעל חברה שהנפיק חברה בבורסה בזמן שהיתה בשיאה רוכש אותה בחזרה מן הציבור בימים שבהן מצבה גרוע - ומנפיק אותה שוב אחרי שהוא משקם אותה, כשהוא נותן לציבור אפשרות להשתתף בהפסדי החברה, אבל לא ברווחיה.



כך גם תופעת בעלי החברות הריאליות המחזיקים במקביל גם אחזקות פיננסיות (כמו במקרה של כלל ביטוח או הפניקס), ונהנים בעקבות זאת מהאפשרות להשתמש בכספי הציבור אותם מנהלת חברת הביטוח שלהם לצורך הזרמת כסף לחברות הריאליות שלהם. יו"ר רשות ניירות ערך הוא גם שותף בוועדה להגברת התחרותיות במשק, שאמורה לטפל בניגודי העניינים האלה.



כך גם בעיית המודל הבסיסי של חברות דירוג האשראי, שאחראיות לספק לציבור הערכה של רמת הסיכון הטמונה בהלוואת כספו לטייקון מסוים, אבל מקבלות כסף עבור הדירוג הזה מאותו טייקון ממש. כך באותה מידה ממש, בעיית רואי החשבון המכינים ומאשרים את דו"חות החברות, כשהם מקבלים את שכרם מאותן חברות ממש.



שוק ההון הישראלי מהווה כיום זירה שבה מהרבה בחינות מפקירים את הציבור. זוהר גושן אולי טיפל באכיפה, אבל ברעות החולות היסודיות הוא לא נגע. מחליפו צריך לקחת על עצמו את המשימה הקשה של עקירתן מהשורש; לשנות את כללי המשחק לגבי מינוי דירקטורים חיצוניים ולגבי התנהלות אסיפות כלליות, שראוי לחשוב על האפשרות לאפשר לציבור להצביע בהן דרך האינטרנט; הוא יצטרך גם לחשוב כיצד מייצרים תחרות אמיתית לבורסה לניירות ערך, על ידי יצירת זירות מסחר אלטרנטיוויות.



קשה למצוא אדם כזה - שייצא נגד כוחות חזקים כל כך ויפעל לחקיקה שתאפשר שוק ניירות ערך נקי מאינטרסים. אבל זוהי המשימה של אלה האמונים בימים אלה על מינוי יו"ר חדש לרשות ניירות ערך.



אסור שיהיה זה אדם הרואה בתפקיד מקפצה לתפקיד בהמשך כמשרת טייקונים בחברה ציבורית, כפי שראינו אצל יו"רים קודמים. זה אדם שחייב לראות בתפקידו קדושה של משרת ציבור.



----



הפורש: זוהר גושן, שיפרוש במאי מהתפקיד



שכר: כ-44 אלף שקל בחודש



תחומי אחריות: יו"ר רשות ניירות ערך אחראי על שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, כפי שנקבע בחוק



אתגרים עיקריים למחליף/ה: טיפול בחוליים של שוק ההון הישראלי דרכם נגזל כספו של הציבור; טיפול בעסקות בעלי עניין בשוק ההון; טיפול בדרך האישור של שכר מנהלים בחברות ציבוריות; וטיפול בניגודי העניינים בקרב חברות החיתום והמשקיעים המוסדיים



המועמדים המרכזיים להחליפו: שוני אלבק, היועץ המשפטי של רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, הכלכלן הראשי לשעבר של רשות ניירות ערך, פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה ומומחה למימון

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully