להוביל מהפכה בשירות הציבורי

>> נציבות שירות המדינה זקוקה לניעור רציני, שייקח אותה מהמאה ה-20 למאה ה-21.

בחלק גדול מהמדינות המפותחות בעולם, העבודה בשירות המדינה נחשבת יוקרתית ומכובדת, ואולם ישראל רחוקה ממצב כזה. כדי להתקרב אליו, נדרש שינוי ביחסן של הממשל והכנסת לשירות המדינה - אבל גם קפיצת מדרגה בנציבות עצמה.



הנציבות היא אחד הגופים החשובים והרגישים בשירות המדינה - והשיפור בממשל ובשירות שלו זכאים אזרחי ישראל חייב להתחיל בה. הנציב החדש יצטרך לבצע רה-אירגון בנציבות ולהעמיד אותה על רגליים חדשות לאחר שנים ארוכות של נסיגה. הוא יידרש לערוך שינוי במבנה הנציבות מבחינת תפישות, עקרונות ושיטות עבודה, ולבצע גם שינויים אישיים דרמטיים בצמרת הגבוהה של הנציבות.



נציבות שירות המדינה תצטרך לקבוע מחדש את חזונה תוך התאמתו לאתגרים המקצועיים והצרכים הנוכחיים ותוך התמקדות בביצוע מספר מטרות מרכזיות. בין היתר מדובר בצמצום שירות המדינה תוך הכנתו והתאמתו המקצועית לשירות מדינה מודרני, צמצום הבירוקרטיה הארגונית והניהולית בשירות המדינה ושיפור משמעותי של השירות הניתן לאזרחי ישראל.



על הנציב החדש יהיה גם לדאוג לשיפור הגמישות הניהולית של הדרגים הניהוליים במשרד הממשלה ויחידות הסמך - ולחזק את העתודה לסגל הבכיר והסגל הבכיר עצמו של שירות המדינה.



בנוסף, יהיה עליו לפתח נקודות כניסה מובנות לאנשים מוכשרים וצעירים לתוך השירות הציבורי; לפתח מסלולי קידום דיפרנציאליים למצטיינים ולחלשים (להבדיל מקידום ותשלום זהה לכולם); ולהאציל סמכויות למשרדים בתחומי כוח אדם ותכנון אסטרטגי תוך שמירה על מסגרות תקציביות.



הנציבות ממונה על גיוס עובדים לכל משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלה, על ניהול העסקתם של כל עובדי המדינה, על קביעת מסלולי הקידום שלהם, על הכשרתם למשימות השונות שעמן הם מתמודדים וגם על רווחתם. היא גם האחראית לאשר את פיטורי העובדים. לא פחות חשוב מכך, נציבות שירות המדינה קובעת את הנורמות והאתיקה בשירות הציבורי. מאחר שלמהלכיה השפעה גם מחוץ למגזר הציבורי, למעשה הנציבות קובעת במידה רבה את הנורמות בכלל המשק.



להשריש מינהל תקין



הנציבות אמורה להשריש כללים ותרבות של מינהל תקין ולפעול לחיזוק יסודות שירות המדינה, חוקיות, ממלכתיות, טוהר מידות, שוויוניות ושקיפות. היא אמורה לפעול ברוח החוק ופסיקות בג"ץ ולמנוע מינויים לא ראויים (פוליטיים, פרוטקציונסטיים או של קרובי משפחה) - ואכן, בשנים האחרונות קטן מספר המינויים הפוליטיים ברשות והצטמצם יותר ויותר למשרות אמון בלבד.



נציב שירות המדינה היוצא, שמואל הולנדר, פעל בשנים האחרונות, יחד עם היועץ המשפטי לממשלה, לצמצום מספר המשרות הבכירות שהיו פטורות ממכרז, לחיזוק ועדת המינויים הבכירים ולקביעת תנאי סף לכישורים הנדרשים ממנכ"ל משרד ממשלתי.



עם זאת, תקופת כהונתו הארוכה מאוד של הולנדר כנציב - 1996-2010 - דירדרה את נציבות שירות המדינה.



כיום זקוקה הנציבות לארגון מחדש דרמטי. ישראל צריכה נציב חדש שיהיה מנהיג אמיץ ונחרץ, כזה שאינו חייב לאיש דבר. הנציב החדש צריך להיות אדם רב כישורים, בעל יכולות וידע ניהולי מוכח, עם ראייה ארוכת טווח וחזון. המדינה זקוקה לנציב בר סמכא, למקצוען שאינו מתפשר מול ראשי ממשלות, שרים וחברי כנסת - וגם לא מול בעלי הון כוחניים. אדם עם יעדים ברורים לטווח הארוך.



הנציב החדש צריך להיות מי שטובת המדינה, השירות הציבורי והאזרח למול עיניו.



בניגוד לטענות בלשכת ראש הממשלה, יש המון אנשים מוכשרים בישראל שרוצים ויכולים למלא את התפקיד והמשימה של נציב שירות המדינה.



לשם כך, יש לקיים את האלף-בית של המינהל התקין ולפרסם מכרז פומבי לתפקיד לכלל אזרחי ישראל - ואולם בניגוד למינוי של בכירים אחרים בשירות המדינה (רמטכ"ל, מפכ"ל ומנכ"לי משרדי ממשלה), המינוי של נציב שירות המדינה, משום מה, לא מחייב אישור של הוועדות הקיימות בשירות הציבורי לאישור מינויים בכירים (ועדת שפניץ או ועדת טירקל), אלא דורש רק החלטה של ראש הממשלה. אופן מינוי כזה פותח פתח למינויים תמוהים, כפי שהתברר באחרונה, כשנתניהו החליט למנות את ברי בר-ציון לתפקיד נציב שירות המדינה, ורק לאחר ביקורת קשה בתקשורת המינוי בוטל.



בר-ציון נבחר לתפקיד בתום הליך משונה, שבו חבר המליץ על חבר לוועדה שאיש אינו יודע כיצד מונתה, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, איל גבאי. הוועדה המשונה הזאת סיננה את המועמדים הפרוטקציוניסטיים שהגיעו אליה, ובסופו של דבר המליצה לנתניהו על מועמדת ועל בר-ציון. לאחר שריאיין את השניים בחר ראש הממשלה בבר-ציון, וההמשך ידוע. תקלה כמו בר-ציון לא היתה מתרחשת אם היה מכרז פומבי, עם ועדה שמונתה כדת וכדין.



מדהים שדווקא לתפקיד האחראי על מינהל תקין במדינה, נמנעים נתניהו, משרדו ונציבות שירות המדינה מלפרסם מכרז. כיצד יבואו האנשים המתאימים והמוכשרים להתמודדות על תפקיד נציב שירות המדינה אם מעולם לא פורסם מכרז לתפקיד?



הפוליטיקה חוגגת



הרבה פוליטיקה עומדת מאחורי בחירת נציב שירות המדינה, אף שמדובר תפקיד בכיר מאוד שצריך להיות לכאורה חף מכל שיקול זר. נתניהו, כמו במקרים רבים אחרים, מעוניין שהנציב הבא יהיה מקורב קודם אליו, אחרי כן למפלגתו - ורק אחרי כן באים שאר השיקולים.



בנוסף, שני מוקדי לחץ נוספים מנסים להשפיע על הליך המינוי. האחד הוא יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, שמתוקף תפקידו נמצא בקשרים תכופים עם הנציב והנציבות. האחר - קבוצה של עובדים בכירים בנציבות. חלק מקבוצה זו היה מקורב מאוד לנציב הפורש, ואינו מעוניין לאבד את עמדות ההשפעה שרכש בנציבות, שכללה השפעה על מינויים בכירים בשירות המדינה. קבוצה זו לוחצת למינוי אדם מתוך הנציבות לנציב הבא. בסבב המינוי הקודם, שבו נבחר בר-ציון, פסל ראש הממשלה על הסף את מועמדותם של שני מועמדי הנציבות לתפקיד - המשנה לנציב, יעקב ברגר וסגן הנציב, מוטי אהרוני.



כרגע אין לנציבות נציב קבוע. את התפקיד ממלא במינוי בפועל לשלושה חודשים אודי פראוור, פקיד בכיר במשרד ראש הממשלה. המינוי שלו מסתיים בסוף החודש. גורמים המקורבים למשרד ראש הממשלה אומרים כי בין המועמדים שמועמדותם נשקלת עתה ברצינות לתפקיד יורשו של הולנדר עולה שמו מוטי אהרוני, שנהנה גם מתמיכתם של עיני ובכירי רשות המסים. על אף כל יתרונותיו, נראה כי אהרוני יתקשה לעשות את מה שמצופה מנציב שירות המדינה הבא: להקפיץ את הנציבות מדרגה אחת לפחות, למאה ה-21.



----------



הפורש: שמואל הולנדר, שסיים את תפקידו באוקטובר 2010



שכר: תלוי בנתוני המועמד שייבחר. הולנדר קיבל משכורת של שופט מחוזי. ב-2008 היה שכרו החודשי הממוצע 51,692 שקל



תחומי אחריות: ממונה על גיוס עובדים לכל משרדי הממשלה, על ניהול העסקתם, על קביעת מסלולי הקידום שלהם וגם על רווחתם. נציב שירות המדינה אחראי גם על קביעת הנורמות והאתיקה בשירות הציבורי



אתגרים עיקריים למחליף/ה: רה-ארגון יסודי של הנציבות



מועמד מרכזי להחליפו: סגן הנציב, מוטי אהרוני