להבטיח תחרות, לדאוג לצרכנים

>> התחרות היא מנוע הצמיחה המרכזי של המשק, הדרך המהירה לביצוע קפיצת מדרגה כלכלית. תחרות ערה מחייבת את המגזר העסקי לשמור על מצוינות לאורך זמן ומאפשרת למשק לפתח עסקים קטנים ובינוניים - יצרני תעסוקה ראשונים במעלה. תחרות ערה במשק היא המפתח להצלחת חברות גם בתחרות בחו"ל. היא מונעת על ידי חדשנות ויצירתיות ומייצרת מגוון רב של מוצרים ושירותים לצרכן במחירים הוגנים. כך, התחרות מיטיבה לא רק עם המגזר העסקי, אלא גם עם ציבור הצרכנים.

רשות ההגבלים העסקיים היא הרגולטור היחיד שמופקד על שמירת התחרות במשק והגברתה. לרוב היא נכנסת לפעולה בעקבות בקשות אישור למיזוגים, או תלונות על ניצול לרעה של כוח שוק על ידי מתחרים או ספקים. מקובל לחשוב שרשויות הגבלים יכולות לפעול להבטחת תחרות רק ברמה ענפית, כמו בענף הבנקאות, הביטוח, הקמעונות והתקשורת. כך, הרשות לא תאשר מיזוג בענף הבנקאות בין בנקים גדולים או בינוניים, מצב שיעצים את הריכוזיות.



המשק הישראלי ריכוזי, ולכן אינו ממצה את פוטנציאל התחרות שבו, וכתוצאה מכך את פוטנציאל הצמיחה שלו. הריכוזיות, המתבטאת בשליטת מספר מצומצם של משפחות בחלקים גדולים במשק, מקשה על כניסת מתחרים לתחומים רבים ויוצרת תיאום לא רשמי בין חברות גדולות שאמורות להתחרות זו בזו. כיום ברור שיש לפתח את התחרות בענפים מרכזיים, כמו בנקים, תקשורת, אנרגיה ואפילו נמלי הים.



ואולם, אין די בתיקון המצב הקיים, מכיוון שלא מדובר במצב סטטי, אלא דינמי, שההתפתחויות בו נוטות דווקא להחריף את הבעיה. הריכוזיות נוטה לגבור מכיוון שנטייתם של לפחות כמה מאילי ההון היא להגדיל את עוצמתם, כוחם והשפעתם, בין השאר באמצעות רכישות נוספות ופגיעה במתחרים.



בשנים האחרונות נעשה שימוש מחודש בעולם ובישראל בביטוי "ממשק מרובה שווקים" (multimarket contact), המאפשר לרשות ההגבלים להרחיב את בחינת מיזוגים גם להשפעתם הכוללת יותר. המונח מתייחס למצב שכיח בישראל, שבו שני אילי הון או יותר המחזיקים בקבוצת חברות, פוגשים זה את זה בכמה ענפים, כמו בשוק ההון, בתקשורת ובנדל"ן. הפגישות הרב-ענפיות מצננות את יצר התחרות ביניהם ויוצרות מאזן אימה: אם תתחרה בי בעוצמה בשוק אחד, אפגע בך בשוק האחר. בישראל לא עשתה רשות ההגבלים לדורותיה שימוש רחב בבחינת התחרות דרך ראיית הממשק מרובה השווקים.



הממונה על ההגבלים היוצאת, רונית קן, החלה למתוח את גבולות אחריותה ולהתבונן על כלל המשק. כך, היא הודיעה לנוחי דנקנר, יו"ר אי.די.בי, כי לא תאשר לו לרכוש בנק גדול מכיוון שבכך יהיה לו יתרון על פני מתחרים בחברות הבנות שלו, והתחרות בתחום האשראי במשק תיפגע. בנוסף, היא מנעה מדנקנר לרכוש באמצעות חברת משאב את חברת התשתיות הנסון, מחשש שהאחזקה המשותפת שלו בהנסון ובמונופול המלט נשר תזיק לתחרות במשק.



עם זאת, רשות ההגבלים העסקיים בתקופתה של קן סירבה לקחת על עצמה את האחריות לטפל בתחרות הכלל משקית. הסיבה לסירוב, לטענתה, היא שהפיקוח על התחרות הכלל משקית אינו מצוי באחריותה על פי חוק ההגבלים, שאין לה כלים לטפל בה ושגם מדינות רבות אחרות לא עוסקות רשויות הגבלים בתחרות כלל משקית.



רשות ההגבלים העסקיים נחשבת לאחד הרגולטורים החזקים והחשובים במשק, אם לא לחשוב מביניהם. עם השלמת החקיקה של חוק קבוצות ריכוז בשנה הקרובה, כוחה עשוי להתחזק שכן יתאפשר לה לפעול נגד חברות גדולות באותו ענף שממעטות להתחרות ביניהן ובכך פוגעות בצרכנים. בראש הרשימה של חברות אלה נמצאים בנקים וחברות ביטוח וסלולר. החקיקה החדשה תאפשר לממונה לתת הוראות לאותן חברות למניעת פגיעה בתחרות ואף להגבירה, גם אם זה יתבצע בתיאום עם הרגולטור הענפי. אם ייעשה שימוש נכון בחקיקה החדשה, היא תאפשר פריצת דרך בתחומים שסובלים מאז ומתמיד ממיעוט תחרות.



רשות ההגבלים הישראלית עברה את שלב הילדות והנעורים וצריכה כרשות בוגרת לעבור שינוי תפישתי נוסף, כדי שתתאים את פעילותה גם לבעיות הייחודיות של המשק הישראלי. היא לא יכולה להתבסס רק על השוואתה לרשויות בשווקים מערביים, שאינם דומים לשוק הישראלי, כמו המשק האמריקאי.



הרשות צריכה למתוח למקסימום את גבולות החוק בפרשנויות חדשות, שיטילו מגבלות וקריטריונים חדשים למניעת המשך התעצמותן של הקבוצות הגדולות במשק שעלולה לפגוע בתחרות. הרשות, שביססה היטב את פעילותה ברמה ענפית ותגביר אותה עם חקיקת חוק קבוצות ריכוז, צריכה להתבונן במשק במשקפיים רחבים כוללות יותר, שדרכם תוכל לבחון את הממשק מרובה השווקים וכן את התחרות הכלל משקית - אותה תחרות, שנבלמת ככל שאיל הון אחד מגדיל ללא מעצורים את אחזקותיו במשק בתחומים מגוונים, שאינם מהווים פגיעה בתחרות הענפית אבל פוגעים בתחרות הכוללת.



כדי שרשות ההגבלים תהיה חזקה דיה לטפל בקבוצות ריכוז, בממשק מרובה שווקים ובתחרות כלל משקית, דרוש ממונה בעל יושרה גבוהה, יצירתי, אמיץ, שאינו מרגיש שהוא חייב לרצות מישהו במגזר העסקי או הפוליטי, שרק טובת המשק תהיה לנגד עיניו; ממונה שיידע לחשוב ולפעול מחוץ לקופסה, שלא יירתע מקרבתם של אילי הון מסוימים לבכירים בממשלה או מסוללות עורכי דין, לוביסטים ושאר מקורבים לאילי ההון; ממונה שלא ייכנע ללחצים פוליטיים ולא יחשוב על תפקידו כמקפצה לג'וב הבא במגזר העסקי, שבו "יעשה לביתו".



למשק הישראלי דרוש ממונה שיפרסם את חזון הרשות, שיתבסס על נורמות ברורות ושקופות שיבהירו לעובדי הרשות ולמגזר העסקי חד-משמעית כי חוק אחד חל על כל השחקנים במשק, בין אם הם בעלי תאגיד אחזקות מסועף או חברה קטנה בודדת, וששם המשחק הוא הגברת התחרות. לבסוף, המשק הישראלי צריך ממונה שלא יחשוש לחרוג מגבולות התחרות הענפית לתחרות כלל משקית, ושיבין כי כל החלטה שיקבל משמעותית לקפיצת המדרגה בצמיחתו של המשק.



---



הפורשת: רונית קן, הממונה על ההגבלים העסקיים. מסיימת את תפקידה בפברואר, אך עשויה להישאר עד כניסתו של הממונה החדש לתפקיד



שכר: כ-35 אלף שקל בחודש



תחומי אחריות: שמירה על התחרותיות במשק באמצעות פעילות נגד קרטלים, מונופולים, קבוצות ריכוז ומיזוגים הפוגעים בתחרות. כל עסקת רכישה של יותר מ-25% מותנית באישור הרשות



אתגרים: השלמת חקיקת חוק קבוצות ריכוז; קביעת כללים ברורים לשימוש בעיקרון מימשק רב שווקים; קביעת כללים לשמירה על תחרות כלל משקית והפעלתם; הפעלת כלים חדשים, יצירתיים ומתוחכמים לחשיפת קרטלים ושימוש לרעה בכוח שוק של חברות גדולות ומונופולים; הגדרת הריכוזיות במונחים משפטיים וטיפול משפטי בה; שינוי הגדרת "הסדר כובל" כדי שתיבחן מהותן האמיתית של עסקות; ביטול עבירות פליליות שוליות והפיכתן להפרות מינהליות; רפורמה בתפקידו של בית הדין להגבלים עסקיים



מועמדים עיקריים לתפקיד: בועז גולן, היועץ המשפטי של רשות ההגבלים; בועז הירש, ראש מינהל סחר חוץ בתמ"ת; מאהר דבאח, מומחה להגבלים עסקיים; אסף כהן, כלכלן במשרד התקשורת; נגה רובינשטיין, היועצת המשפטית של משרד התקשורת