מזוז: המאבק בקשרי הון-שלטון אנכרוניסטי

"קיימת סכנה של השפעת ההון על השלטון, וצריך להתמודד אתה באמצעות הגברת השקיפות ופיקוח על נבחרי הציבור לאורך תקופת הכהונה וגם בסמוך אחריה, כדי לראות אם היו פעולות שנובעות מקשר לא תקין (בין נבחר הציבור לאנשי עסקים, צ"ז)" - כך אמר אתמול ל-TheMarker היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, עו"ד מני מזוז. מזוז פרש מתפקידו לפני שנה ומאז מיעט להתבטא בפומבי.

מזוז אמר כי "השלטון במדינה מודרנית צריך לקבל החלטות שמשפיעות מאוד על אנשי ההון ועל התחום העסקי. מצד שני, אנו רואים את אנשי השלטון מסתובבים בקרב אנשי הון באירועים פרטיים, מסיבות ומעגלים שונים. החיבור הזה מייצר בעיה, ולכן צריך לייצר מנגנונים להתמודד עם זה". לדבריו, "המנגנונים שנקבעו בעבר לקשרי הון-שלטון קצת אנכרוניסטיים ואינם מספיקים, ולכן צריך לשכלל אותם". לדעת מזוז, "צריך לשפר את מנגנוני הבקרה והשקיפות כמו בנושאי מימון בחירות, המנגנונים הכלכליים והביקורות על המימון (של השרים והח"כים, צ"ז). במדינה מודרנית קשה ליצור הפרדה מוחלטת בין הון לשלטון".

כפי שחשף אתמול TheMarker, צוות במשרד מבקר המדינה אימץ את הצעתו של מזוז לחייב את נבחרי הציבור ב"הצהרת הון אנושית", כלומר - יהיה עליהם לפרט מיהם אנשי העסקים המקורבים אליהם. מזוז הסביר כי "הרעיון הוא פשוט: כל נבחר ציבור המגיע למשרות רגישות, יצהיר על מקורבים וחברים במסגרת ההצהרות שהוא מגיש. המטרה היא כפולה. מצד אחד, הוא לא יוכל לטפל בעניינו של מי שהצהיר עליו כחבר קרוב ומקורב. מצד שני, אם אותו קרוב או מקורב יסייע או יתרום לו, אותו נבחר יוכל להגיד שזה נעשה על בסיס קירבה ולא על בסיס אינטרסנטי אם יצהיר על כך מראש".

מזוז הוסיף כי העלה את ההצעה לאחר על רקע פרשיות של חשש לכאורה לטובות הנאה ותרומות על רקע חברי, למשל פרשת טלנסקי, שבה נחקר חשד כי מוריס טלנסקי העביר מעטפות מזומנים לראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.

מזוז הדגיש כי "יש לייצר שקיפות כדי שעובד הציבור יצהיר מראש מיהם האנשים המקורבים לו, ולא יאמר שהאדם מקורב לו רק לאחר שהסתבך. במהלך השנים נתקלנו בלא מעט פרשיות שבהן הושמעה הטענה שהקשרים לא היו על רקע יחסי 'תן וקח', שוחד או 'שלח לחמך', אלא על בסיס של חברות. הבעיה היתה שהטענות הללו הושמעו בדיעבד וקשה היה לבדוק".

רוב הח"כים אמנם מצדדים בשקיפות, אבל חלק גדול מהם עשוי לטרפד את ההמלצות הקיצוניות יותר, כמו אלה שיחייבו אותם לפרסם את לוח הפגישות שלהם, או יאסרו עליהם להיפגש לבדם עם אנשי עסקים.

יו"ר ועדת האתיקה של הכנסת, ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה), אמרה אתמול כי "אין שום ספק שנוכח המתקפה של ההון הגדול על הממשלה ועל הכנסת, שנעשית בוטה יותר ויותר, הגברת השקיפות עשויה להיות תרופה מצוינת.

"מי שנכנס לזירה הציבורית ועוסק בעניינים שנוגעים לציבור הרחב צריך לשלם את המחיר המידתי של פגיעה מסוימת בפרטיותו ולחשוף את מקורות המימון ואת ההכנסות שלו", אמרה יחימוביץ'. "זה חיוני כדי לאפשר לציבור לדעת באילו אינטרסים נגוע הנבחר שלו".

עם זאת, אמרה יחימוביץ', "אני מתנגדת להמלצה לאסור פגישה ביחידות של נבחר ציבור עם בעלי הון. יש כאן סוג של הבניית שיקול הדעת של הח"כ והשר ופגיעה בחירות שלו לקבוע את סדר היום שלו ועם מי ייפגש. כמובן שאני תובעת מהפוליטיקאים שלא להיות השרתים של בעלי ההון, אבל הטלת מגבלות על פגישות שלהם היא בבחינת פגיעה בזכותו ובריבונותו של חבר הכנסת להפעיל שיקול דעת ולהיפגש עם מי שהוא מוצא לנכון".

היו"ר לשעבר של ועדת האתיקה, ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי), קרא לאשר את ההמלצות. לדברי אלדד, "אישור ההמלצות הוא הכרחי, כי יותר מדי פעמים התברר שקשרי הון שלטון הולידו הטבות בלתי סבירות לחלוטין לטייקונים ולבעלי עסקים שזכו בהטבות מעבר למה שכל מתמודד שאין לו קשרים עם השלטון היה זוכה בו".

לדברי אלדד, "אמנם אי אפשר לאסור לחלוטין פגישות של נבחרי ציבור עם אנשי עסקים אבל לגיטימי לדרוש שהמפגש יהיה בנוכחות עדים, כדי שתהיה איזשהי דרך לפקח עליו. כך יהיה ניתן להסיר מלב הציבור חשש שמדובר בשוחד וטובות הנאה".

אלדד תומך בהצעת מזוז שלפיה נבחרי הציבור יצהירו על המקורבים העסקיים שלהם, אבל לא מסתפק בכך. לדבריו, "חשוב יותר לדרוש מכל שר העובר ממשרד למשרד להגיש הצהרת הון חדשה כדי לראות אם התעשר במהלך כהונתו באותו המשרד".

אלדד הוסיף כי "אם התקשורת תיצור אווירה ציבורית מתאימה, אז מי שיתנגד להמלצות כנראה שיש לו מה להסתיר או כוונות לקיים קשרי הון אסורים. למי שאין קשרי הון-שלטון אין מה להסתיר, והוא לא צריך לחשוש מההמלצות. אהיה מוטרד אם אראה רשימה נכבדה של אנשים הידועים כנקיי כפיים המתנגדים להגברת השקיפות".

שר האוצר לשעבר רוני בר-און (קדימה) אמר כי בכהנו כשר אוצר ופנים בממשלה הקודמת מעולם לא נכח בפגישה מקצועית בלי הגורמים המקצועיים במשרדו. ואולם לדבריו, "צריך לזכור שהשר נבחר על ידי הציבור, וגם אם היו לא מעט מקרים ותופעות חריגות של נבחרי ציבור שמעדו, אי אפשר להפוך את זה לכלל שכל פגישה של נבחר ציבור היא פוטנציאל להשחתת מידות. האיסור המוצע יהפוך את את עבודתם של הנבחרים לבלתי אפשרית".

בר-און מוסיף כי "לפי התפישה המוצעת, לפוליטיקה יגיעו אנשים שאין להם קשרים חברתיים ומקצועיים, ויתכן שיצטרכו לייבא שרים מסקנדינביה או לשבט סוג של סוציומטים. אנו מעוניינים שנבחרי הציבור יהיו אנשים שמעורבים בקהילה ועשו משהו בחייהם גם בסקטור הפרטי, ולא צמחו רק בתשתית הפוליטית. אנו חיים בכפר קטן וקהילה מצומצמת, כמעט כולם מכירים את כולם".

ח"כ עינת וילף (עצמאות) בירכה על המלצות הוועדה ואמרה כי "חלק מההמלצות, כמו הפרדה בין תאגידים ריאליים לפיננסיים והקשחת התנאים להחזקת תאגידים במסגרת פירמידות שליטה, מופיעות כבר בהצעת החוק שהגשתי להגבלת הריכוזיות במשק, ואני שמחה על כך שרעיונות אלה קורמים עור וגידים".