התמ"ס הגיש כתב אישום פלילי נגד "אובייקטיבי"

חייו של עדי ז'ורבין, המייסד והמנכ"ל של חברת הסקרים אובייקטיבי, אינם קלים, וההיסטוריה של החברה רצופה תביעות משפטיות מיום הקמתה. לרשימת התובעים הארוכה, הכוללת בין היתר את פרטנר, נטוויז'ן, קידום, ביה"ס רידמן, מכון התקנים ואיתוראן, נוסף לאחרונה גם משרד המסחר והתעשיה. אלא שהפעם אין מדובר בעוד כתב תביעה אזרחי בו נדרשים פיצויים וצווי מניעה, כי אם בכתב אישום פלילי.

ז'ורבין, אובייקטיבי ויובל רשפי, המשמש כמנהל תחום בחברה, נאשמים כי בפעילותם גרמו להטעיית הצרכנים בעניינים מהותיים, עשו שימוש במילה "תקן" באופן אסור ובלתי חוקי, ובנוסף לכך עשו שימוש באופן מטעה במילה "אובייקטיבי" בניגוד לחוק הגנת הצרכן. כתב האישום הוגש בבית משפט השלום בפתח תקווה ע"י משרד היועץ המשפטי של משרד התמ"ס ובאמצעות התובעת הראשית שלו עו"ד תמר פינקוס.

בכתב האישום נטען כי הנאשמים הציגו את החברה מאז היווסדה כגוף המחקרים הפרטי הבלתי תלוי של ישראל וכי בחרו בשם "אובייקטיבי" כדי ליצור רושם ומצג של גורם בלתי תלוי הדואג לרווחת הצרכנים והפועל לפי קריטריונים מדעיים ובלתי תלויים. עוד נטען כי לצורך חיזוק מצג השווא שהציגו, הנאשמים אף עשו שימוש במונח "תקן אובייקטיבי".

הנאשמים, טוען משרד התמ"ס, פירסמו במהלך השנים את חוברת "אובייקטיבי" כגוף מחקרי הצרכנות ההשוואתיים הגדול בישראל, העוסק במחקרים השוואתיים, במוצרים ושירותים, מפקח על החברות בישראל, בלתי תלוי, מבצע את המחקרים ביוזמתו הבלעדית ובמימונו המלא ואינו מושפע מפרסומות או חסויות שונות.

התמ"ס טוען כי החל מיוני 2000 נקטו הנאשמים באופן שיטתי וממוסד בפעולות הבאות: איתרו על פי שיקול דעתם מוצר או שירות שלדעתם מתאים לבדיקה; איתרו כ-5 חברות פעילות בענף המתחרות ביניהן; קבעו לצורך ביצוע הסקר פרמטרים על פי שיקול דעתם הבלעדי, ולאור פרמטרים אלה נערכו הסקרים ההשוואתיים; דירגו את החברות שנבדקו וקבעו מי הזוכה; הכינו טיוטה של תוצאות הבדיקה שנערכה; ערכו טקסט ובו הודיעו מי הזוכה מטעמם במקום הראשון; ביקשו מהמשתתפים בבדיקה הערות על התוצאות; קבעו את הזוכה הסופי במקום הראשון וקיימו איתו מו"מ לגבי המימון ואופן פרסום הזכייה.

לאחר מכן, כך נטען, פירסמו את תוצאות הסקרים בחוברת "מחקרים" ובצורות פרסום נוספות כמו שלטי חוצות ותשדירים בתקשורת האלקטרונית, וזאת לאחר קבלת התשלום מהזוכה. כלומר, הסקרים פורסמו רק לאחר חתימה על הסכם הפרסום וקבלת התמורה עבורו. בהיעדר הסכם שכזה, נגנז הסקר ולא הובא לידיעת הציבור.

בכך, נטען בכתב האישום, פעלו הנאשמים באופן מסחרי ולמטרות רווח, מומנו בידי גופים מסחריים והכנסותיהם נבעו מפרסום תוצאות הסקרים הללו. "הסקרים פורסמו כמחקרים אובייקטיוויים, תוך הסתרת העובדה שהמדובר בעצם במסע פרסום רגיל", נטען בכתב האישום.

עוד נטען כי הנאשמים גנזו סקרים בהם החברות שזכו במקום הראשון סירבו לשלם תמורתם, וזאת בניגוד להכרזתם של הנאשמים כי המחקרים מטעמם באים לטובת הצרכן ומובאים לידיעתו באופן מלא ובשם "זכות הציבור לדעת".

בכך הטעו הנאשמים את ציבור הצרכנים בעניין החסות ובעניין השירות לצרכן שהינם "עניינים מהותיים בעסקה", טוען התמ"ס. כמו כן, הטעו הנאשמים את ציבור הצרכנים בשימוש במילה "תקן" מכיוון שבפועל לא היה קיים "תקן אובייקטיבי", אלא נעשה שימוש בבדיקות השוואתית תוך בחירת פרמטרים משתנים בלבד. יתרה מכך, השימוש במילה תקן נעשה בניגוד להוראות חוק התקנים.

התמ"ס מביא בכתב האישום רשימה ארוכה של עדים שאמורים להופיע בפני ביהמ"ש. רובם שמות שז'ורבין כבר למד להכיר בבתי המשפט בתביעות האזרחיות כנגדו: סאלי רידמן מביה"ס לרפואה אלטרנטיווית רידמן שתבע מאובייקטיבי כ-340 אלף שקל בטענה שזו לא פירסמה את המחקר שרידמן שילמה בעבורו; איזי שרצקי מאיתורן שתבעה מאובייקטיבי כ-3 מיליון שקל בתביעת דיבה בטענה כי הנתבעים פירסמו מחקר מטעה שהשווה בין מערכות מיגון ואיתור רכב של חברות איתוראן, פוינטר וקונטקט. מסקנת המחקר היתה כי מערכת פוינטר היא מערכת המיגון והאיתור הטובה בישראל. איתוראן הגיע עם אובייקטיבי וז'ורבין להסדר פשרה לפני כשנה. כמו כן נתבעה אובייקטיבי בעבר על ידי איתן שוורצון מעדן טלקום; עופר בלוך מתנובה; מאיה דנגור מקידום; גור מינצר מקר; צחי פישביין מאופיס דיפו; מרסל פרידמן מנקה כימיקלים.

גם נושא השימוש במילה "תקן" הספיק להידון בפני ביהמ"ש לאחר שמכון התקנים הגיש נגד אובייקטיבי תביעה למנוע ממנו את השימוש במילה זו. ביהמ"ש המחוזי בתל אביב נעתר לבקשת מכון התקנים והוציא צו מניעה כנגד אובייקטיבי בעניין.

אובייקטיבי טען אז כי השימוש במילה "תקן" מותרת וכי לא נגרם בכך נזק למכון התקנים ואין חשש להטעיית הציבור, שכן עיסוקו של אובייקטיבי שונה מזה של מכון התקנים ובפרסום מובלטת העובדה שמדובר בתקן פרטי.

ביהמ"ש קבע כי השימוש במילים "תקן", "תקן ישראלי", או "תו תקן" עלול בהחלט ליצור אצל חלק מהצרכנים רושם כי מדובר במוצר שנבדק וקיבל אישור לעמידה בתקן כחוק.