הממשלה תכריז על מצב חירום במשק המים

מיעוט הגשמים בחורף הנוכחי, לצד העובדה שבמרבית אזורי הארץ הגיעה כמות המשקעים לשליש או פחות מהממוצע הרב שנתי - יביאו את הממשלה להכריז ביום ראשון הקרוב על מצב חירום במשק המים. הצעד המיידי שיינקט יהיה חיוב חברות ההתפלה להפעיל את מתקניהן במלוא התפוקה 24 שעות ביממה, גם בשעות העומס על רשת החשמל, בהן מחיר החשמל להתפלה יקר.

הממשלה תאשר לשלם למתפילים את כל העלויות הנוספות הגזרות מהפעלת החירום של מתקני ההתפלה. כמו כן תקבע הממשלה כי כל ההתקשרויות החוזיות הכרוכות בהתפלה הנוספת יסתיימו לא מאוחר מאמצע החודש הבא.

בנוסף לכך, תחייב הממשלה את חברות ההתפלה להרחיב את המפעלים הקיימים לכושר התפוקה המירבי - 100 מיליון מ"ק בחלקם ו-120 מיליון מ"ק באחרים, ותקבע כי על הליכי ההתקשרות לביצוע הפעולות הללו להסתיים עד אמצע חודש מאי. הממשלה תנחה גם את ועדת המכרזים להקמת מתקני ההתפלה להתכנס תוך 21 יום כדי לבחון את עמידת חברת מקורות בתנאי הפטור שניתן לה מחובות המכרזים, בשים לב למצב החירום במשק המים.

בין ההחלטות הנוספות הצפויות להתקבל: על ועדת המכרזים יוטל לקבוע בכל מכרז עתידי להתפלה תנאים שיבטיחו את גיוון הבעלויות הישירות בהשוואה למפת הבעלות הקיימת כיום; רשות המים תונחה לפעול לצמצום זיהום מי התהום מפעילות תע"ש ברמת השרון, גבעון, חצור, ערבי נחל, מגן ורביבים, פעולת שימומנו על ידי הגורם המזהם; שר השיכון ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל, אריאל אטיאס, יתבקש להעלות תוך 4 חודשים הצעה שתאפשר לזרז הקמת מאגרי מי קולחין לשימוש החקלאות.

מדו"ח שהגישה רשות המים לממשלה עולה כי היצע המים הטבעיים למערכת הארצית ירד ב-18 השנים האחרונות מ-1,350 מיליון מ"ק לשנה, ל-1,175 מיליון מ"ק לשנה - ירידה של 13%.

בעוד שבחורף 2003/4 עמדה כמות המים במאגרים התפעוליים (כנרת, ירקון תנינים, החוף) על כ-1.3 מיליארד מ"ק מעל לקווים האדומים, החורפים שלאחר מכן היו שחונים והביאו לירידה מתמשכת במאגר התפעולי. מצב זה הביא לסכנה כי המים יירדו מתחת למפלסים השחורים, שעל פי אזהרת השירות ההידרולוגי, כל ירידה אל מתחת להם תגרום לפגיעה בלתי הפיכה במאגרי המים, או לאובדן יכולת השאיבה מהם. עוד מזהירה רשות המים כי התחזיות לחורף הנוכחי מצביעות על חורף שחון באופן קיצוני. בשל כל אלה, קובעת רשות המים, יש לבצע פעולות דחופות להגדלת ההיצע ובמידת הצורך לריסון הביקושים.

ככל הנראה, שר האוצר יובל שטייניץ מתנגד לצעדים אלה, בעוד ששר הביטחון אהוד ברק ושר הבינוי והשיכון אטיאס תומכים בהם.