הקמפיין על שם ישי

>> יום שני השבוע, השעה 17:00. הטלפון בביתה של ש' מצלצל. הילדה הצעירה בת השמונה נחפזה לענות - ואט-אט החווירו פניה. ש', שרגילה לראות את הילדה מפטפטת בחדווה עם החברות לכיתה, הבחינה שהיא לא מוציאה מלה מהפה ורק מקשיבה. שתי דקות לאחר מכן כבר חיפשה הילדה את אמא. "אמא", היא הודיעה, "אנחנו הולכים למות ממש בקרוב כי הולכת להיות בישראל רעידת אדמה וזה האסון הבא...". "למה את חושבת כך?" שאלה ש' את הילדה המבולבלת. "האיש בטלפון אמר", ענתה הילדה.

הבת של ש' פשוט זכתה להיחשף לשלב נוסף בקמפיין של משרד התשתיות הלאומיות. אחרי שבתשדיר טלווזיוני קרס חדר ילדים מעוצב בעוד האם מחבקת תינוקה בפינה, הגיע זמן הפנייה הישירה. במשרד התשתיות בחרו לשם כך באמצעי שעומד לחלוף מהעולם - שיחה טלפונית מוקלטת. הטלפון מצלצל וקול סמכותי מסביר למאזין כי אולי מחר לא תזרח השמש.



למען הסר ספק, גם כותבת שורות אלה חושבת שמי שבחר לגור במדינת ישראל עושה זאת על אחריותו בלבד. לשכונה הלא טובה, הבעיות הפנימיות ושאר הנושאים שעליהם אנחנו אוהבים לקטר בשיחות שישי, מצטרפת בעיה גיאולוגית מהותית: הקרבה לשבר הסורי-אפריקאי. אותה תופעה גיאולוגית שיצרה את ים המלח עתידה להתפרץ שוב ולגרום לרעידות אדמה. מתי זה יקרה? איש אינו יודע, אבל אחרי שהשריפה בכרמל איימה לכלות את הקריירה של אלי ישי, נדמה שבמשרד התשתיות החליטו שאת השר עוזי לנדאו לא ימצאו לא מוכן.



בבוא יום הרעה, יוכל לנדאו - שר או שר לשעבר - לומר "אמרתי לכם". והוא אכן משקיע תקציב מרשים בלומר לכולנו ובעיקר בהעברת האחריות אלינו. כי האמת היא שלממשלה אין הרבה יכולת למנוע רעידות אדמה.



מה שכן יכולים לעשות השרים הוא להוביל שינוי בתקני הבנייה ולהחמיר היתרים, כך שלפחות חלק מהבניינים יישארו עומדים. אבל גם אם בניינים חדשים נבנים בצורה יציבה יותר, עדיין רבים ובעיקר ישנים, עלולים לקרוס על יושביהם.



כדי לחזק את הבניינים הישנים נולדה תמ"א 38. הרעיון פשוט. תמורת חיזוק יסודות הבניין ניתן לבנות על גגו קומה או שתיים נוספות. זכויות הבנייה אמורות לממן את הפרויקט, למשוך יזמים ולשפר את חיי הדיירים בבניין - לא רק שיישארו בחיים, אלא גם יזכו בחדר נוסף.



אבל הפתרון הזה מתאים לישראל של שנות ה-70, אז עדיין שרתה רוח שיתופית מסוימת. כיום מרבית השכנים מוכנים לגור בבית מט ליפול ולא לאפשר חלילה וחס למישהו מהדיירים או ליזם חיצוני להרוויח משהו "על חשבונם". מה גם שבגלל העלייה בשווי הנדל"ן, כל בעל בית מרגיש בעל הון. נראה כי המהות של תמ"א 38 נשכחה מזמן - המטרה אינה מיגון הבניין נגד רעידות אדמה, כי אם שיפור הנכס הנדל"ני, וחשוב מכך, להקפיד שאף שכן לא יקבל יותר ממך.



מסיבה זאת מעטים הפרויקטים של תמ"א 38 שיוצאים לדרך. גם התאמות שנעשו בתמ"א, למשל הפחתת אחוזי ההסכמה לשני שלישים מהדיירים בבניין, לא פותרות את הבעיה. הכל יודעים שמספיק דייר אחד שלא עולה למערבל הבטון כדי לטרפד את העבודה בבניין.



אבל השר לתשתיות לאומיות מצא פתרון - במקום להודות שיש בעיה ולחפש פתרון אחר (אולי אפילו לשכור מגשרים רבים שיעזרו לארגן את הדיירים), הוא עושה קמפיין גדול ומסביר לכם שבעצם זאת אחריותכם. ושלא תעזו להזכיר את שמו בתוכניות החדשות שיסקרו את האסון. הוא הרי אמר לכם ולא סתם נתקע בלי תקציב לחומר כיבוי שריפות.