יותר מס בריאות - אבל הפעם תגידו תודה

>> סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, הוא ללא ספק אחד הפוליטיקאים הבעייתיים בשכונה - פרשת הקברים בבית החולים ברזילי, עמדותיו בנושא השתלות איברים ובאופן כללי דאגתו הסקטוריאלית למגזר שממנו הוא מגיע.

עם זאת, אם יצליח ליצמן להעביר את היוזמה החדשה שהוא מקדם - להכללת האשפוז הסיעודי בסל הבריאות כנגד העלאת מס הבריאות בכ-0.5% - הוא ייכנס לספרי ההיסטוריה של ישראל כמי שחתום על אחת המהפכות החברתיות החשובות ביותר שהתחוללו כאן.



כל מי שהוריו הקשישים נזקקו לאשפוז סיעודי ונאלץ להתמודד דווקא בשעותיו הקשות ביותר עם מטחנת הביורוקרטיה הכוללת מבחני הכנסה קשוחים לו ולבן זוגו, טרטור בלתי נסבל בין מוסדות שונים ואטיות תגובה מעצבנת - מבין עד כמה מדובר בצורך בוער ואמיתי.



מי שסובל יותר מכולם הוא כרגיל מעמד הביניים הרחב. בעוד שהחלשים ביותר זכאים למימון ממשלתי והעשירים דואגים לעצמם באמצעות ביטוחים פרטיים יקרים ומקיפים, מעמד הביניים נאלץ להסתפק בביטוחים הקבוצתיים של קופות החולים, שפעמים רבות לא מספקים את הסחורה, או במקרה הגרוע נאלץ לשאת בקושי רב את מימון האשפוז שמגיע בממוצע ל-15 אלף שקל בחודש. התוצאה היא שמשפחות רבות קורסות תחת הנטל, וקשישים רבים נשארים לקמול בביתם ללא פתרון.



כבר בשנות ה-90 קבעו ועדות שונות כי יש להכליל את האשפוז הסיעודי בתוך סל הבריאות. זו גם היתה התוכנית המקורית בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, שקבע כי בתוך שלוש שנים יוכלל האשפוז בחוק. ואולם מסקנות לחוד ומציאות לחוד: בפועל משתולל בחוץ שוק פרטי אכזרי ועשרות אלפי קשישים סיעודיים ומשפחותיהם נקלעים למצוקה רפואית וכלכלית קשה מנשוא.



הצעתו של ליצמן, המבוססת על יוזמה של ח"כ חיים אורון (מרצ), פשוטה והגיונית: מס הבריאות יעלה ב-0.5% לכל היותר, עניין של עד 40 שקל בחודש לאדם, בהתאם להכנסתו, ובתמורה תבטיח המדינה לאזרחיה אשפוז סיעודי ראוי וסיום חייהם בכבוד.



ובכל זאת, לתוכנית מתנגדים רבים ובעלי עוצמה: האוצר ופוליטיקאים שונים, שמתנגדים להעלאת מסים, וחברות הביטוח, שחוששות מהפסד הכנסות. נכון שאיש לא אוהב שמעלים לו מסים, אבל אפשר לראות זאת גם כך: תמורת תוספת של עשרות שקלים בודדים יובטח לנו ביטוח סיעודי ראוי וביטחון שביום סגריר יהיה מי שידאג לנו. עכשיו, מישהו מתנגד? לאור העובדה שכבר כיום משלמים מיליוני ישראלים מאות שקלים בשנה על ביטוחים סיעודיים פרטיים שחלקם בעייתיים ביותר - סביר להניח שהתשובה שלילית.



בעיית הסיעוד בישראל היא לא בעיה פרטית של משפחה זו או אחרת, אלא פצצה חברתית מתקתקת שאולי בשל חולשתם של הסובלים ממנה לא מרבים לדבר עליה. הבעיה הזאת לא עומדת להיעלם וגם לא להשתפר: הזדקנות האוכלוסייה מבטיחה כי המצב הקשה רק ילך ויידרדר, ולכן חשוב לפעול מהר, לפני שיהיה מאוחר ויקר מדי לבצע את הרפורמה. מדינה שרואה עצמה כמדינת רווחה הדואגת לאזרחיה וכמדינה יהודית שמקיימת את מצוות "כבד את אביך ואת אמך" חייבת להתייחס לכך, גם אם באיחור טרגי של שני עשורים.