>> באתר הבית של ועד התושבים למען נוה צדק יש הדמיה של השכונה כשהיא מוקפת במגדלים. תחושת המחנק שנוצרת לאחר מבט בהדמיה היא חלק מהתחושה שוועד השכונה, הנאבק בהקמת המגדלים, מנסה לייצר.
רובנו מכירים את השכונה עם הבתים נמוכי הקומה, ורובנו זכינו לראות איך מגדל נחושתן (המכונה מגדל נוה צדק) המושמץ ניצב לצדה כענק בארץ הגמדים. הדמיית המגדלים של ועד התושבים נותנת הרגשה שהניסיון הרע, בעיניהם, ממגדל זה צפוי לחזור על עצמו שוב ושוב.
יש מלחמת גרסאות לגבי מי האחראי לאישור מגדל נוה צדק, שכאמור כבר הפך לסמל. סגן ראש עיריית תל אביב, דורון ספיר, טען לפני הבחירות לעירייה שהמגדל אושר עוד לפני תקופתו של ראש העיר רון חולדאי. מנגד מהנדס העיר לשעבר, ישראל גודוביץ, טוען שהמגדל לא קיבלו את אישורו כשהיה המהנדס, וזכה לכך רק בתקופתו של מהנדס העיר הקודם, דני קייזר, כלומר בתקופתו של חולדאי.
לא משנה מי אישר את מגדל נוה צדק. אחריו כבר אושרו עוד כמה מגדלים, חלקם במסגרת תוכנית "מתחם המסילה" המשתרעת על 128 דונם, מרחוב אלנבי וכיכר המושבות לכיוון רחוב אילת וקו הרכבת העתידי עד יפו, הכוללת 7 מגדלים חדשים. מגדלים נוספים מתוכננים במסגרת תוכנית "תפרי נוה צדק", המגדירה את אופי הבינוי העתידי שיקיף את השכונה. בכל מקרה כבר ברור לכולם שליד נוה צדק אמורים לקום כעשרה מגדלים. בהדמיה של הוועד, לעומת זאת, ניצבים 15 מגדלים, חלקם כבר בנויים כמו מגדל שלום וכמובן מגדל נחושתן.
אחריות של האדריכלים
בדרך כלל מי שזוכים לחשיפה הם היזמים שמאחורי המגדלים, אבל אסור לשכוח שלכל אחד מהמגדלים האלו יש אדריכל, איש מקצוע שלכאורה אמור להיות מסוגל לשלוט בהשפעה של המגדל שהוא מתכנן על מרקם ייחודי, ובעיקר נמוך בינוי כמו שיש בנוה צדק.
המגדלים הם תמיד מוקד לוויכוח, לא רק מבחינתם של התושבים שמרגישים שפיסת השמים שלהם נגזלת, אלא גם בין האדריכלים. יש מי שטוענים שמגדלים בדרום העיר הם הדרך לצופף את המרקם ולהביא לאזור אוכלוסיה חזקה יותר מבחינה סוציו-אקונומית. מצד שני המתנגדים טוענים שליד מרקם בינוי נמוך, המגדלים הם מפגע אסתטי וסביבתי, ובעיקר יוצרים עומס על התשתיות הקיימות, שאינן מותאמות אפילו לכמות התושבים הנוכחית.
במאי 2009 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב הקמת מגדל במתחם ליבר. ליבר היה מפעל שוקולד, ששכן דרומית לשכונת נוה צדק. התוכנית הראשונית תוכננה על ידי האדריכל הידוע דניאל ליבסקינד בשיתוף עם האדריכל הישראלי רני זיס. מאז עבר התכנון לידיו של האדריכל אבנר ישר, הבעלים של משרד ישר אדריכלים. ישר הוא איש משמעותי כשמדברים על המגדלים באזור נוה צדק: הוא המתכנן של שלושה מתוכם. לכן, מעניין לבדוק איך מתייחס ישר לתכנון המגדלים ליד שכונת נוה צדק.
ישר מאמין שהדיון בנושא המגדלים הוא מבורך, אבל צריך להתמקד בשאלה כיצד מתכננים אותם טוב, ולא האם צריך או לא מגדלים. "נכון שכל דעה שלי בנושא נחשדת בחוסר כנות, אבל לדעתי הקסם של העיר הוא במפגשים בין ניגודים - גדול וקטן, מוזנח ומטופח, עני ועשיר. אני מאמין שעוד כ-15 שנה תל אביב תשלש את כמות התושבים בה, וצריך יהיה לשכן את כולם. לכן, יהיו מגדלים ולטעמי זה טוב וצריך לאמץ אותם באהבה".
כל אחד מהמגדלים שמתכנן ישר בסביבה נבנה על מגרש שונה מאוד, עובדה שיוצרת הבדלים בתכנון ביניהם. מגדל רוטשילד 1 נמצא ליד הקצה הצפוני של נוה צדק; מגדל אלחנן מזרח שזכה לשם "נוה צדק על הים" נמצא מכיוון מערב; ואילו מתחם ליבר, המגדל השלישי, שוכן על מגרש רחב ידיים מזרחית לשכונה, על רחוב אילת, במרכזו של אזור שפעם זכה לכינוי "רצועת החרושת" בגלל המפעלים שאיכלסו אותו. גם מפעל נחושתן היה אחד מאותם מפעלים.
ישר מספר שמגדל ליבר אושר כבר לפני כ-20 שנה כמבנה משרדים של 17 קומות שיצר חומת בינוי במקום - כלומר, בניין ארוך שמשתרע על שטח גדול. בתב"ע החדשה, לעומת זאת, ריכזו את הזכויות במגדל בכדי להימנע מהחומה, צימצמו את שטחו והוסיפו קומות.
מגדל ליבר עומד במרכז המגרש שלו ואינו מתחבר כלל לרקמה העירונית בעלת הבנייה הנמוכה העוטפת אותו. לטעמו של ישר המגדל ממילא מנותק מרקמה זו, ובנוסף בין המגדל לבין שכונת נוה צדק יחצוץ פארק המסילה, שבעתיד תעבור תחתיו הרכבת הקלה.
אבל לא בכל המגדלים שמתכנן ישר באזור אין התייחסות לסביבה. מגדל רוטשילד 1 נפגש עם הקרקע במעין קופסת זכוכית, שעל פי ישר משתלבת בחתך של רחוב אחד העם. במגדל נוה צדק על הים, תוכנן לאורך הרחוב מה שבמשרד מכנים פביליון - מבנה של ארבע קומות מעל הקרקע, שבחלקו התחתון יש שטחי מסחר ומעליו לופטים. "ברור שהמגדל חורג בגודלו ביחס לרחוב, אבל זו הדרך שבה ניסינו להשתלב בסביבה ולא להתמקד רק בגובה", מסביר ישר.
לא מגדלים אלא בניינים
חלק מהמגדלים שמופיעים ברשימה ה"מאיימת" על נוה צדק הם כלל לא מגדלים. נכון שלא מדובר בבנייה נמוכה כפי שקיימת כיום בשכונה, אבל קשה לכנות מבנה של 13 קומות מגדל. עם זאת, על אף שמגדלי אליפלט, הנמצאים ברחוב אליפלט פינת רחוב שלוש, הם בעלי 13 קומות בלבד, הם לא היו זוכים כיום לאישור. זאת, משום שבאוגוסט האחרון הכריזה עיריית תל אביב על איסור בינוי מעל לגובה של שלוש קומות בתוך השכונה. מגדלי אליפלט כוללים קומת קרקע מסחרית, מעליה שתי קומות של משרדים ועוד 10 קומות מגורים.
האדריכל גידי בר אוריין, בעלים משותף של משרד בר אוריין אדריכלים, מדגיש שבכל מקרה החלק התחתון של המבנה, עד גובה של 15 מטר, מתיישר עם הבניינים בסביבה ויוצר בעצם תחושה, מנקודת המבט של הולך הרגל ברחוב, שהבנייה הקיימת באזור ממשיכה. "בחרנו לבנות לא עם זכוכית אלא לשמור על המראה של הבנייה באזור ועל הפשטות שלו", מסביר בר אוריין.
גם מגדל גבולות שמתוכנן ברחוב אילת 65 נמצא ברשימת המגדלים של הוועד, אבל הוא אינו מגדל אלא מבנה של 10 קומות מעל לקומת הקרקע. פרופ' אדריכל משה צור, הבעלים של משרד משה צור אדריכלים, שתיכנן את המבנה, מסביר שהיזמים שמרו על הגדרות התב"ע הקיימת, ובכל מקרה האדריכלות שתיכנן מגדירה דופן רחוב רציפה סביב למבנים: "הבנייה ההמשכית על קו הרחוב לאורכה של חזית מסחרית מדגישה את איכות המרחב ומחזקת את חתך הרחוב הנמוך".
האדריכל שלמה גרטנר, הבעלים של משרד הנושא את שמו ומתכנן התב"ע של פרויקט אלחנן מערב, מאמין שהתכנון שלו הופך את רחוב אלחנן לשדרה ירוקה שממשיכה את טבעת השדרות בתל אביב: "הקטנו את השטח שתופסים המבנים באמצעות העלייה לגובה. המבנים לאורך רחוב אלחנן יוצרים תחושה של המשכיות רחוב כיוון שהקומות הנמוכות שלהם מעוצבות באופן דומה. קצה הבניין מתכונן בגובה אחיד ונמוך יחסית עם מרווחים נכונים בין הבניינים ויצירת מבטים לים".
לדעתו של גרטנר, תל אביב נהפכת לצפופה יותר ובהתאם נוה צדק נהפכת לאי של בנייה נמוכה בתוך אוקיינוס אורבאני. "תושבי נוה צדק נהנים מבנייה נמוכה, אבל לא יכולים לכפות את עצמם על כל העיר. בכדי לשמור על השטחים הפתוחים מסביב לעיר ועל טבע, צריך לצופף, ובהתאם להפוך את הבנייה הנמוכה יחסית של פעם לבנייה גבוהה יותר".
בנייה ללא תכנון
לרובנו די קל להבין מדוע נרעשים תושבי נוה צדק. כל מי שעמד בפקק שסותם את רחוב דרך יפו ברוב שעות היום יודע שיש בעיה מבחינת תכנון התנועה מתוך ולתוך השכונה ושהוספת רכבים רבים רק תהפוך אותה לקשה יותר.
עורך הדין עידו שפירא, בכיר במשרד מירון, בן ציון, פריבס ומתמחה בתכנון נדל"ן ובנייה, מייצג את ועד השכונה, וחושב ש"נוה צדק היא חלק מההיסטוריה הקולקטיבית. אזור ייחודי בתל אביב ששייך לכולם, וצריכה להישאל השאלה האם בכלל צריך שם מגדלים".
שפירא, שמודע לטיעונים בעד בנייה רוויה בגלל מגבלות של קרקע, טוען שהתפישה הזו מתאימה לתכנון של שכונות חדשות אבל לא לנוה צדק. בכל מקרה, לדעתו, הבעיה העיקרית היא נושא התכנון הכולל: "העירייה מתייחסת לכל מגדל בפני עצמו, ולא כמכלול. יש מחסור בתשתיות בנוה צדק שהעירייה כבר הכירה בו. אין חשיבה כוללת ואנשים מגיעים למקום שבו העירייה יודעת שלא תוכל לספק להם את התנאים".
דויד איתן, החבר בוועד המנהל של עמותת תושבים למען נוה צדק וגם חבר בוועד השכונה, מזכיר אף הוא את בעיית התכנון הכולל בהקשר של מוסדות חינוך, דרכי גישה וכדומה. להערכתו, העירייה מאשרת מגדל אחר מגדל בגלל לחצים של יזמים ובגלל האינטרס של היטל ההשבחה. לדבריו, "כבר קבעו שמגדל נוה צדק היה טעות איומה, אבל הם ממשיכים לתכנן מגדלים".
חשוב לציין כי תושבי נוה צדק אינם חלכאים ונדכאים שמצאו את עצמם מתמודדים עם בעלי ההון. להיפך, רובם בעלי ממון, שמאפשר להם להיאבק בתוכניות הסוגרות על השכונה.
נעמי אנג'ל, מתכננת מחוז תל אביב, מסבירה שאמנם תושבי נוה צדק הם יחידה אורבאנית וקהילתית שערנית לצרכים שלה, אך צריך לזכור שהיא רק אחת מקבוצות האינטרסים הלגיטימיות, וישנן נוספות כמו בפלורנטין. "הוועדה המחוזית, שבוחנת את התוכניות הן ברמה הכוללנית הן ברמת התכנון המפורט, צריכה לראותן על רקע המדיניות לאזורים השונים, ולאזן בין הרצונות והצרכים של הקבוצות השונות ושל הציבור בכלל", אמר אנג'ל.
אנג'ל מציינת שאמנם תוכנית המתאר לתל אביב-יפו נמצאת עדיין בהכנה, אבל יש כבר כמה מסמכי מדיניות קיימים ובהתהוות, שמתווים את הכיוון להתפתחות האזור. בין השאר מונה אנג'ל את מסמך המסילה, תוכניות שדרת יצחק אלחנן, תוכנית מנשייה העתידית, מדיניות שדרות רוטשילד, תוכנית תפרי נוה צדק, תמ"א 4-13 לחופי תל אביב ועוד. לדבריה, "העיר חיה, והבינוי בה כבר במחזור שלישי ורביעי של פיתוח עירוני. יש לראות את המתחמים כחלק מעיר שלמה ודינמית".
"דרשנו בוועדה המחוזית לראות שמקצים שטחים לטובת הציבור ובעיקר הקצאה של בית ספר שהיה חסר באזור, והעיריה היא שזיהתה זאת", אומרת אנג'ל, "אי אפשר לטעון שאין מדיניות: דווקא באזור זה, כל תוכנית שמגיעה אנו בוחנים ביחס למדיניות שמתוות התוכניות האחרות".
אי צדק
שני שילה
28.1.2011 / 6:58