חקירה באתר הבנייה

>> בשנות ה-80 בניתי עם שותפי בשכונת נאות אפקה בתל אביב. היינו מראשוני הקבלנים שזיהו את הפוטנציאל הגלום באזור, וניגשנו במרץ לבניית השכונה החדשה. ההתחלה לא היתה מבטיחה - היו קונים שהסתייגו מהאזור החדש, שעדיין לא היה מפותח ולא היו בו תשתיות של כבישים, ביוב ומדרכות. ואולם בתוך זמן קצר חל שינוי, ובנינו ברצף חמישה בניינים, כשהביקוש לדירות עולה על ההיצע.

באחד הימים נכנסו למשרדי בני זוג מבוגרים בעלי חזות מרשימה. הם הסבירו שבנם עסוק וטרוד בעבודתו, וברצונם לעזור לו בחיפוש אחר דירה מתאימה. הם התעניינו בדירה בת ארבעה חדרים באזור.



כהרגלי התחלתי להסביר ולפרוש בפניהם תוכניות של מבחר הדירות המוצעות למכירה, והתמקדתי בדירה מסוימת שחשבתי שתתאים לצורכיהם. הקונה קטע אותי ואמר: "תשתדל בבקשה להיות קצר וענייני בדבריך, תן לי את תוכנית הדירה".



עשיתי כדבריו, ולפתע קם האיש הסתובב ויצא מהמשרד, כשאשתו ממהרת לצאת אחריו. כשבוע לאחר מכן הופיעו שוב בני הזוג במשרד וביקשו נתונים נוספים. בנשימה אחת נשאלתי, בין היתר, כמה מ"ר יש בדירה, מהו תאריך הגמר הצפוי, מה מחירה ומה הם תנאי התשלום.



במשרד נוצרה אווירה של חדר חקירות, ועל ניסיונותיי לטבל את השיחה בקורטוב של הומור, העיר לי הקונה: "דבר לעניין".



לא היה בשיחה שמץ של דו-שיח רגיל, מאלו המתנהלים דרך קבע בין הקונה למוכר. לפתע שאל הקונה, "אמור לי, מי הם הדיירים שרכשו דירות בבניין ומה שמותיהם". הסברתי שאני קבלן בניין ולא בלש, ומדיניות החברה שלנו היא לא למסור שמות של דיירים שרכשו דירות, בכדי לא לפגוע בפרטיותם.



שוב, האיש קם ויצא את המשרד כשאשתו יוצאת אחריו. על אף ניסיוני העשיר במשאים ומתנים עם לקוחות, מעודי לא נתקלתי בתופעה שכזאת.



למחרת, שוב הגיעו בני הזוג, אך הפעם אמרתי להם: "לפני שאני ממשיך לתת פרטים על הדירה, ברצוני להבין מדוע כשאדוני נכנס ויוצא מן המשרד אינו אומר שלום?" האישה פנתה לבעלה ואמרה, "הקבלן צודק! אמרתי לך שכך לא מתנהגים".



להפתעתי, האיש חייך ואמר: "זיגי, נסה להבין, שמי הוא טרייביש, ואני מכהן כשופט פלילי עשרות בשנים. הנוהג בבית המשפט הוא שהשופט אינו מברך בשלום את הקהל בהיכנסו לאולם המשפט וגם לא בצאתו, וכך לדאבוני נוהג זה הפך לי להרגל".



לפתע ירד לי האסימון. לפני ישב כבוד השופט טרייביש, שהתפרסם כשופט מחמיר והיה באותה תקופה חלום הבלהות של העבריינים.



צחקנו, המתח פג ונוצרה אווירה נעימה ונינוחה. בסיום השיחה אמרו הקונים שהחליטו לא לרכוש את הדירה ולהמתין, תוך תקוה שמחירי הדירות יירדו בעתיד. נפרדנו בידידות, והפעם כבוד השופט לחץ את ידי בחום ואמר לי שלום ולהתראות.



-



הכותב הוא קבלן, חבר ארגון הקבלנים והבונים תל אביב-יפו, בת ים