המהומות במצרים מרעידות שוק הסחורות

ההמונים חזרו לרחובות קהיר, סואץ ואלכסנדריה לאחר לילה של הפגנות אלימות. לפי אל ג'זירה, יריות נשמעו הבוקר במקומות שונים ברחבי קהיר. סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה כי עד עתה נהרגו בהפגנות 24 אנשים, ויותר מאלף נפצעו. כתב של אל ג'זירה דיווח כי ראה 23 גופות באלכסנדריה. לפי דיווחים, הרשת הסלולרית חזרה לעבוד, לפחות חלקית, ואף בטוויטר התחדשו הדיווחים ממצרים.

וודאפון, ספקית סלולר מלונדון בעלת 28 מיליון משתמשים במצרים, הודיעה באתר האינטרנט שלה כי "כל מפעילות הסלולר במצרים נדרשו להשהות את השירותים באזורים נבחרים". החברה מסרה כי היא "מחויבת לציית" להוראה. מצרים, במובן מסוים, ניתקה את עצמה מהעולם.

"זה כמו לכתוב מחדש את המפה ולמחוק מדינה שלמה" , אמר ג'ים קאווי, סמנכ"ל טכנולוגיה ברנסיס, חברה מניו המפשיר שעוקבת אחר תעבורת האינטרנט. "כמעט לאף אחד במצרים אין חיבור לאינטרנט", הוסיף קאווי. "זה מעולם לא קרה בקנה מידה שכזה".

חוסני מובראק נשיא מצרים הודיע אתמול בלילה על פיזור הממשלה הנוכחית והקמת ממשלה חדשה כבר מחר. בנאום ששידרה הטלוויזיה המצרית הבטיח מובראק כי הוא מחויב לשמירה על ביטחון האזרחים ולשיפור מצב הכלכלה, התעסוקה ואפשרויות המגורים לכל האזרחים. עם זאת הדגיש כי לא יתיר לפחד לשלוט ברחובות.

העוצר שהוטל אתמול בקהיר, אלכסנדריה וסואץ, החל משש בערב עד לשבע בבוקר לא נשמר ובמהלך כל שעות הערב והלילה נראתה נוכחות גדולה מאוד של אזרחים ברחובות וכוחות הביטחון המצריים מתגברים כוחות שיטור. על פי אחד הדיווחים, כוחות של הצבא המצרי, שעד כה נמנעו מלהיכנס לבירה נפרסו באזורים אסטרטגיים ורגישים בקהיר, בהם סביב בניין הטלוויזה המצרית.

רשת הטלוויזיה הערבית אל-ג'זירה דיווחה כי מפגינים באלכסנדריה הצליחו להשתלט על מתחם הממשל בעיר, וכוחות הביטחון המצריים עזבו את המקום. על פי סוכנות הידיעות הצרפתית המפגינים, 150 אלף במספר, הציתו מבנים בתוך מתחם הממשל המצרי בעיר.

עוד מדווחים כי המונים הציתו את המטה המרכזי של מפלגת השלטון בקהיר. ההפגנות הסוערות נגד המשטר ממשיכות בנקודות רבות בעיר, בהן באזור כיכר עבד אלמונעם ריאד, כיכר אל-תחריר, הגדה השנייה של הנילוס לכיוון גיזה ומדינת-נאסר. זאת לאחר שרבבות אזרחים מצרים יצאו לרחובות לאחר תפילות יום השישי במסגדים המרכזיים בעיר.

שוקי המניות בעולם רשמו אתמול את הירידה היומית החדה ביותר מאז נובמבר, מחיר הנפט קפץ ביותר מ-4%, מחיר הזהב טיפס בקרוב ל-2%, והדולר והפרנק השווייצי התחזקו מול היורו, על רקע חששות המשקיעים מהסלמה נוספת בדיכוי ההפגנות במצרים, ומהתרחבות ההתקוממות למדינות נוספות במזרח התיכון.

במסחר בחוזי CDS (credit default swaps) קפצה אתמול העלות השנתית של ביטוח כנגד חדלות פירעון באג"ח של ממשלת מצרים ב-0.17% לרמה של 4.05%, בדרך לזינוק שבועי של כמעט 1%, לפי נתוני ספקית המידע מרקיט. עם זאת, עלות הביטוח נגד חדלות פירעון עודנה נמוכה משיא של 8% אליה זינקה בשיאו של המשבר הכלכלי העולמי באוקטובר 2008 לאחר קריסת בית ההשקעות ליהמן ברדרס.

התשואה על האג"ח הממשלתיות של מצרים לפירעון בשנת 2020 עלתה אתמול ב-0.22% לרמה של 6.51% - הרמה הגבוהה ביותר מאז מכירתן בחודש אפריל. בסיכום שבועי נסקה התשואה ב-0.86%.

מדד המניות הכלל עולמי של MSCI, המקיף שוקי מניות של 45 מדינות, ירד אתמול ב-1.3% - הירידה היומית החדה ביותר מאז חודש נובמבר. בוול סטריט רשם מדד S&P 500 ירידה של כ-1.5% ובאירופה נסגרו בורסות לונדון ופאריס בירידה של 1.4%. מדד התנודתיות (VIX) של בורסת האופציות של שיקגו, הידוע גם בכינויו "מדד הפחד" - שכן הוא מספק אינדיקציה מסוימת לגבי עוצמת הפחד של המשקיעים בוול סטריט - קפץ בכ-20%.

בשוק הסחורות, החוזים על הנפט הגולמי למסירה במארס נסגרו במחיר של 89.34 דולר לחבית, עלייה של 4.3%, בבורסת הסחורות של ניו יורק. "הזינוק במחירי הנפט נרשם בעקבות חששות כי אי שקט גובר במצרים ושאר צפון אפריקה עלול להשפיע על תעלת סואץ והמעבר הבטוח של נפט וגז טבעי לאירופה וממנה", אמר האנליסט מייקל יוסון מחברת CMC מרקטס בראיון לסוכנות הידיעות AFP.

החוזים על הזהב למסירה בפברואר נסגרו בניו יורק במחיר של 1,340.7 דולר לאונקייה, עלייה של 1.7%. מחיר הכסף קפץ ב-3.3% לרמה של 27.91 דולר לאונקייה.

"אי השקט במצרים צפוי לגרור ירידות נרחבות יותר", העריך אסטרטג המטבע בריאן קים מבנק UBS בראיון לסוכנות הידיעות בלומברג. "יש הרבה כותרות, והיורו יורד די חזק מול הדולר והפרנק השווייצי", הוסיף.

"אי השקט במצרים מעורר דאגה אצל אנשים", אמר מנהל ההשקעות מארק ברונצו מחברת ההשקעות סקוריטי גלובל אינווסטורס, בראיון לסוכנות הידיעות בלומברג. "כאשר מדובר במזרח התיכון, קיים חשש כי אי השקט יתפשט, ויהיו לכך השלכות שליליות עבור העולם", הוסיף.

בה בעת, מנהיגים המשתתפים בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס קראו היום לסיום האלימות במצרים לצד הבטחת חופש הביטוי וההתכנסות של אזרחי המדינה הערבית הגדולה בעולם. קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, קראה לסיום האלימות במצרים, ואמרה כי שמירת יציבות המדינה אמנם חשובה, אולם אינה צריכה לבוא על חשבון חופש הביטוי במצרים. "עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לשים קץ לאלימות כדי שלא יהיו קורבנות חפים מפשע", אמרה מרקל במסיבת עיתונאים שקיימה בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס.

"אין טעם לאסור אנשים או לצמצם את הגישה למידע. עלינו להגיע לדיאלוג שלו במצרים. יציבותה של המדינה כמובן חשובה ביותר אולם לא במחיר פגיעה בחופש הביטוי", הוסיפה מרקל.

מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, המשתתף אף הוא בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, קרא לממשלת מצרים "לכבד באופן מלא את זכויות חופש הביטוי וההתכנסות". כמו כן, פנה המזכ"ל בקריאה לממשלות אחרות במזרח התיכון המתמודדות עם הפגנות. "אני עוקב מאוד מקרוב אחרי האירועים שמתחוללים באזור, החל מטוניסיה, דרך מצרים וכלה בתימן ומקומות אחרים", אמר באן קי-מון. "אחזור שוב על הדבר החשוב ביותר, שהוא שכל האנשים או המנהיגים הנוגעים לדבר צריכים לוודא שהמצב באזור, במיוחד כעת במצרים, לא יוביל לאלימות נוספת", הוסיף. "אני קורא לרשויות לראות במצב הנוכחי הזדמנות לפעול כדי לתת מענה לדרישות הלגיטימיות והרצונות של הציבור".

הממשלה במצרים החלה לחסום את הגישה החופשית לאינטרנט מוקדם יותר השבוע, כשמנעה גישה לרשתות החברתיות טוויטר ופייסבוק. משקיפים ונציגי חברות בינלאומיות עוקבים אחר הנעשה במצרים בדאגה.

המהומות במצרים מאיימת לפגוע בצמיחה הכלכלית במדינה ולהמשיך להחליש את הממשלה המקומית, כך דיווחה סוכנות הידיעות אי.פי.

שלושת ימי ההתפרעויות האחרונים במצרים הובילו לצניחה בשוק המניות ולחששות בקרב המשקיעים, וקרוב לוודאי לפגיעה במה שהממשלה המצרית קבעה כמדיניות: האצת צמיחת התמ"ג באמצעות ביסוס המגזר הפרטי בהובלת ענפי הבנייה והבנקאות.

רבים טוענים כי פירות הצמיחה בכלכלה שפעם היתה סוציאליסטית הועברו כמעט בכללותם לאליטה המקושרת לשלטון - דבר אשר מותיר את האזרח הממוצע במצרים להתבונן בסמלים של עושר ויוקרה כמו בתים ומוצרי אלקטרוניקה יוקרתיים - מבלי האפשרות לרכוש אותם לעצמו. בנוסף, אזרחים רבים מתקשים למצוא עבודה, לשלם את חשבונותיהם ואף למצוא דיור זול.

היציבות של מרבית מגורמי ההכנסה של הממשלה המצרית - תיירות, תעלת סואץ והשקעות זרות, תלויה בגישת המשקיעים כלפי המדינה. מוניטין הוא משהו שהממשלה המצרית ניסתה לבסס במשך שנים - בניסיונותיה לשלב בין המסורת הסוציאליסטית - אשר היום הותירה כירושה חוסר יעילות ועומס בירוקרטי - ומעבר לשוק חופשי כבר בתחילת שנות השמונים.

לאחר משבר בנקאי בסוף שנות ה-90, הממשלה המצרית הובילה שינויים מרחיקי לכת שמטרתם היתה לשפר את הרגולציה במגזר הפיננסי ולהגדיל את פיתוחו של המגזר הפרטי. הממשלה הקימה סוכנות למתן אשראי, אישרה חוקי מתן משכנתאות והאיצה את הבנייה.

קצב הצמיחה של כלכלת מצרים הואץ מ-4.1% בשנת 2004 לכדי 7.2% בשנת 2008 - לפני המשבר הכלכלי העולמי. אפילו אז מצרים הצליחה להתמודד יפה. בזמן שהעולם כולו שקע למיתון, התמ"ג המצרי צמח ב-4.7% בשנת 2009 וב-5.15% בשנת 2010.

אבל מבקריה של הכלכלה המצרית טוענים שהצמיחה והנתונים החיוביים מסתירים מאחוריהם מציאות אחרת. כמעט 40% נחשבים עניים, לפי תקני הבנק העולמי, ומקבלים שכר שעומד על 2 דולר ליום. מחיר המזון עלה באופן רציף בשלוש השנים האחרונות והפך מוצרים כמו בשר למוצר שנחשב למותרות - ואשר משפחות רבות צורכות אחת לחודש או פחות.

שלשום הופצו חוברות מיוחדות המתדרכות את המפגינים כיצד להתעמת עם כוחות הביטחון במצרים. החוברות קוראות לצאת ולהפגין בכל שכונה בעיר, לצעוד ללא שלטים בוטים אלא לשאת פרחים ולקרוא לשוטרים להצטרף להפגנות. בנוסף, החוברות קוראות להשתלט על מבני שלטון, כמו רשות השידור, בניין הנשיאות ועוד. אחת החוברות כוללת תצלום אוויר שבו מסומנות הדרכים הראשיות למשרדים המרכזיים ומבני השלטון שיש להשתלט עליהם "ללא שימוש באלימות".