דבר גדול ומפחיד מאוד

>> דבר גדול ומדהים קורה עתה במצרים, בהמשך למהפכת היסמין של תוניסיה. משטר שנדמה היה שאין לו שום עוררין, ששלט במשך 30 שנים, עומד עתה בפני התקוממות של עם שיוצא להחזיר לידיו את השליטה בעתידו.

בסוף השבוע האחרון אמר לנו איש עסקים טורקי-מוסלמי, מנהל בכיר בחברה אמריקאית שמנהל קשרים הדוקים מאוד עם ישראל: "לדעתי האישית, זה דבר טוב. שלטון שנמשך עשרות שנים ועובר מאב לבן הוא דבר ששייך לעבר הרחוק, ולא למאה ה-21". אותו מנהל, אוהד ישראל מושבע בשם סונר צ'אשור, סגן נשיא בכיר בחברת וריפון, מאמין בשבירתם של המונופולים המשפחתיים בארצו שלו - וכך הוא רואה גם את המונופול שיש למשפחת מובארק על השלטון במצרים.



התגובה הברוטלית של השלטונות במצרים, כמו בתוניסיה, להתקוממות, רק מחזקת את הטיעון שלו, ואת הקוראים להתנערות מכבלי השלטון. אחד האמצעים החשובים והסמליים ביותר לדמוקרטיה, חופש הביטוי והקדמה הטכנולוגית והחברתית - כלומר האינטרנט -הושבת כליל כדי לבלום את המחאות. "מעולם לא ראינו מדינה שלמה עוברת אתחול מחדש באופן כזה", אמר ג'ים קאווי, מייסד חברת רנסיס מקליפורניה, שמבצעת ניטור של פעילות האינטרנט.



סגירתה הבוטה של הרשת צריכה להזכיר לנו שגם ברחבי העולם המערבי יש מי שרוצה לשלוט בדרך החזקה ביותר להפצת מידע ותקשורת בין אנשים במקומות שונים בעולם.



אילו היינו חיים בכל מדינה אחרת בעולם, היינו שמחים לתמוך בדרישתם לשלטון דמוקרטי של המצרים. ואולם, האזור שבו אנו חיים, ולמעשה העולם כולו, נתונים בעידן שבו כוחות הטוב והרע אינם מתפצלים באופן ברור בין גבולות גיאוגרפיים דווקא. שלטון טוטליטרי אחד שומר על שלום ויציבות פוליטית מול שכניו; שלטון דמוקרטי אחר מאפשר לדכא אוכלוסיות מיעוט; וסוכנים של מעצמות מערביות דמוקרטיות מביאים לעלייתם של פלגים קיצוניים ואלימים מאין כמוהם, שמדכאים והורסים תרבויות שלמות.



פונדמנטליזם אידיאולוגי דוחף מאות מיליוני אנשים לבקש את רעתם של אחרים, וכל התרופות המוצעות לו מולידות תופעות לוואי גרועות כמעט כמו המחלה. כולנו פה חרדים לשלום השברירי עם מצרים, שצבאה צויד ושוכלל במשך שנים על ידי בעלי בריתנו האמריקאים.



לצ'אשור היה פתרון, אולי קצת נאיבי, לבעיות של ישראל מול העולם - שמהן אולי ניתן להסיק אילו פתרונות לעוינות יכולים להציע אנשי עסקים עם נכונות לראות מעבר להתניות התרבותיות וההכתבות הדתיות שעמן גדלו. אם נעשה יותר עסקים עם העולם - נוכל לחיות אתו יותר בשלום. אם הסחר העולמי יהיה חופשי יותר - כי הוא מייצג הרבה יותר מאשר מעבר של סחורות בין גבולות, כמו חילופי ידע, ושיח שיש לו תכלית להיטיב עם שני הצדדים - נוכל ליצור אהדה רבה יותר לצדדים החיוביים שלנו.



מחזק את דבריו חתן פרס נובל מייקל ספנס, שאמר בריאיון ל-themarker כי מגזר הייצוא של ישראל אינו מגוון מספיק. שליחים כלכליים ועסקיים שיפעלו ברחבי העולם יסייעו לישראל להשתלב באופן טוב יותר בסדר העולמי החדש, אמר ספנס. אילו רק העולם היה יכול להיות נאיבי - והגיוני - דיו כדי שדבריהם יוכלו להתגשם.