סטנלי פישר בתפקיד הנשיא

>> קווין סטיינברג, מנהל המשרד של הפורום הכלכלי העולמי בארה"ב, מארגן זה שנים ארוכות את ארוחת ליל שבת של הפורום בדאבוס. ארוחת ערב שבת המסורתית מארחת רבים מהיהודים שמגיעים לוועידה. הערכות לא רשמיות טוענות כי 20% ממשתתפי דאבוס הם יהודים. ייתכן ששיעור זה ירד בשנים הקרובות, בשל הגידול במספר המשתתפים מהודו וסין.

מסמר הערב הקבוע בשבע השנים האחרונות היה נשיא המדינה שמעון פרס השנה נבצר מפרס להגיע בשל מותה של רעייתו סוניה. למרות היעדרו של פרס, שהוא המותג הבינלאומי הישראלי המוכר והחזק ביותר בדאבוס, האולם המרכזי של מלון הזיהוף בדאבוס, שבו נערכת באופן קבוע הארוחה, היה מלא וצפוף מהרגיל.



כמו בכל ימי הוועידה, בארוחת שישי של היהודים היה מצב הרוח מרומם ואופטימי, והכל השיחו במשבר הפיננסי שהתפוגג ובחידוש הצמיחה ברווחיהן של רוב החברות הגדולות שבראשן עומדים היהודים.



בין האורחים הישראלים בארוחת השבת היו עפרה שטראוס, יוסי ותלמה ורדי, יהושע וגליה מאור, יאיר סרוסי, סמי וטובה סגול ועוד כ-200 איש. את הערב פתח פרופ' יעקב פרנקל, כהרגלו, עם פרקי חזנות ועם הבדיחה הקבועה שלו: עד שאני לא אלמד לשיר את זה כמו שצריך, תיאלצו לשמוע אותי שוב ושוב. אבל ההפתעה הגדולה של הערב היתה שמורה לסופו. בעיתוי שהיה שמור בדרך כלל לפרס, דיבר במקומו פרופ' סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל.



פישר פתח בנימה רישמית וסיפר לכל הנאספים על העוצמה הכלכלית של ישראל מול המשבר העולמי. "אל תאמינו למה שאומרים - לישראל יש כלכלה חזקה בהרבה ממה שאתם מתארים לעצמכם", אמר. הוא סיפר לנאספים על שיעור הצמיחה הגבוה, האינפלציה הנמוכה ושיעור האבטלה היורד.



פישר אמר שהעוצמה הכלכלית של ישראל מפתיעה לנוכח המשבר העולמי. זה די מפליא שמדינה עם הוצאות ביטחון כה גבוהות עברה את התוצר לנפש של יוון ופורטוגל. "בטווח הקצר ההישגים נראים מרשימים, אבל בטווח הארוך יש הרבה דברים מדאיגים", הוסיף פישר, "שיעור העוני בישראל גבוה והתוצאות של מערכת החינוך מידרדרות".



בעוד הנגיד מדבר, רבים מהמשתתפים התעדכנו במכשירי האייפון והבלקברי במהומות במצרים. כמובן שגם פישר לא היה יכול להתעלם מהאירועים הדרמטיים, ואמר: "שוחחתי לפני שעה קלה עם גורם ממלכתי בכיר בישראל ושאלתי אותו מה המשמעות של האירועים במצרים. הוא אמר לי שבשלב זה ישראל לא מגיבה ולא מדברת. אבל כמו שאני מכיר את ישראל, עד מחר אני מתאר לעצמי שנשמע כבר את הערכותיהם ודעותיהם של כל השרים".



לאחר מכן עבר פישר לנימה אישית יותר, כשהוא חורג מהזירה הכלכלית, וסיפר למשתתפים על החוויה שלו בישראל כמדינה שנהדר להתגורר בה. פישר אמר שהחוויה הישראלית מתחלקת לשניים: בהבט ראשון, הפרטי, הוא מוצא את ישראל כמקום מדהים לגור בו עם אנשים חמים, אוהבים, ידידותיים ומתעניינים. "מספר החתונות, בר מצוות ובנות מצווה שבהם היינו רודה רעייתי ואני מאז שאנחנו בישראל גדול יותר מכלל האירועים שבהם היינו בכל ימי חיינו", סיפר.



ואילו את ההבט השני, של החיים הציבוריים, תיאר פישר בנימה צינית ומבודחת יותר. לדבריו, אלה חיים אגרסיביים, ובעיקר "מעניינים". פישר סיים את דבריו בכך שהכהונה כנגיד בנק ישראל היא הזדמנות אדירה לעשות למען עתידו של העם היהודי, והוא מודה על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו. נאומו של פישר זכה למחיאות כפיים סוערות מהקהל, ובהיעדרו של פרס כבר היה ברור - לצדו של יוסי ורדי נהפך פישר לדמות הישראלית הרשמית המובילה של דאבוס.