מדינה שלמה נמחקה מהרשת - ויצאה להפגין ברחובות

ניו יורק טיימס



>> ממשלות אוטוקראטיות מגבילות לעתים את הגישה לאינטרנט ולטלפון בתקופות רגישות. ואולם, להחלטה של ממשלת מצרים לחסום כמעט כל גישה לאינטרנט ולרשת הסלולרית במדינה בת 80 מיליון תושבים עם כלכלה מודרנית, אין תקדים בהיסטוריה של האינטרנט.

החסימה הובילה לירידה של 90% בתעבורת המידע ממצרים ואליה, ופגעה בכלי תקשורת חשוב ששימש את המפגינים ואת תומכיהם לארגון ההפגנות ולהפצת המסרים שלהם.



וודאפון, ספקית סלולר בריטית בעלת 28 מיליון משתמשים במצרים, הודיעה באתר האינטרנט שלה כי "כל מפעילות הסלולר במצרים נדרשו להשהות את השירותים באזורים נבחרים". החברה מסרה כי היא "מחויבת לציית" להוראה. מצרים, במובן מסוים, ניתקה את עצמה מהעולם.



"זה כמו לכתוב מחדש את המפה ולמחוק מדינה שלמה", אמר ג'ים קאווי, סמנכ"ל טכנולוגיה ברנסיס, חברה מניו המפשייר שעוקבת אחר תעבורת האינטרנט. "כמעט לאף אחד במצרים אין חיבור לאינטרנט. מעולם לא קרה דבר כזה בקנה מידה דומה".



בעידן האינטרנט, ממשלות גילו דרכים רבות לשליטה בזרם המידע - או לפחות ניסו לעשות זאת - על ידי שיבוש התקשורת האלקטרונית או חסימתה. ואולם, רק ממשלות מעטות חסמו כליל את הגישה לאינטרנט; מיאנמר (בורמה) עשתה זאת ב-2007 ונפאל עשתה זאת שנתיים קודם לכן. עם זאת, לפחות 40 מדינות מסננות אתרי אינטרנט או שירותים מסוימים, כפי שעושה סין על ידי הגבלת הגישה לאתרי חדשות זרים, אמר פרופ' רונלד דייברט, מדען פוליטי ומנהל מכון מחקר באוניברסיטת טורונטו, העוקב אחר נקודות ממשק בין האינטרנט לפוליטיקה.



"זה כמעט נהפך לדבר שבשגרה שבאירועים כמו בחירות או הפגנות פוליטיות משבשים את שירותי האינטרנט", אמר פרופ' דייברט. עם זאת, לדבריו, החסימה הכוללת שביצעה מצרים היא "חסרת תקדים במידתה ובהיקפה".



בדומה לקבוצות אחרות שעוקבות אחר התנועה באינטרנט, ארגונו של דייברט גילה כי התעבורה באינטרנט במצרים ירדה בחדות בסביבות 00:30 בלילה שבין חמישי לשישי חלק משירותי האינטרנט במדינה המשיכו לעבוד, ואיפשרו גישה לבורסת המניות במדינה ולכמה מסוכנויות הממשלה, מסרו החוקרים.



דובר מטעם פייסבוק, אנדרו נוייס, אמר כי החברה זיהתה ירידה חדה בתנועה ממצרים ביום חמישי וכי ביום שישי נרשמה תנועה מינימלית. "אף כי המחלוקת במצרים היא מחלוקת פנימית שעל האזרחים ליישב מול הממשלה, חסימת הגישה לאינטרנט למיליוני אנשים צריכה להדאיג את הקהילה הבינלאומית כולה", הוא הוסיף.



מומחים לאינטרנט אמרו כי הקלות שבה הצליחה מצרים לחסום את רשתות התקשורת נובעת דווקא מהיחס הליברלי שהפגינה המדינה עד כה כלפי הגישה לאמצעי התקשורת והאינטרנט בפרט.



ספקיות האינטרנט לא היו מוכנות לחסימה



ביל וודקוק, מנהל מחקר בפאקט קלירינג האוס, חברה החוקרת תשתיות אינטרנט בעולם, אמר כי ממשלת מצרים הובילה את פיתוח האינטרנט במדינה. כתוצאה מכך, הוא אמר, לספקיות האינטרנט לא היתה סיבה לצפות לחסימה, ולכן לא הכינו ערוצי תקשורות או מעקפים חלופיים.



לעומת זאת, לדבריו, לספקיות אינטרנט במדינות כגון קמבודיה יש מערכות יחסים מתוחות יותר עם הממשלה, והן ערוכות למצב שבו תחליט הממשלה לנסות לחסום את הגישה. חסימת האינטרנט במצרים היא "טרגית, ומהווה טעות אדירה מצד ממשלה שעד כה נחשבה מתקדמת מבחינת השימוש באינטרנט", אמר. "מצרים נחשבה עד כה חלוצה ליברלית באזור שמרני ביותר".



במצרים פועלות רק קומץ ספקיות אינטרנט גדולות, ולכן לא היה צורך ביותר מכמה שיחות טלפון כדי להשבית את תעבורת האינטרנט. במדינות שבהן מבנה הרשתות מורכב ומבוזר יותר, צעד זה היה בלתי אפשרי.



"החסימה עשויה להיות גורם מתסיס", אומר פרופ' מוחמד אל-נוואווי ממחלקת התקשורת באוניברסיטת שרלוט. אל-נוואווי, יליד מצרים שחוקר את תרבות הבלוגים, אמר כי דיבר בטלפון קווי עם אקטיביסטים במדינה שסיפרו לו כי אנשים שהיו מסתפקים בהבעת התסכול שלהם בבלוגים או בפייסבוק - נאלצים כעת לצאת להפגין ברחובות.



"הממשלה עשתה טעות גדולה בכך שחסמה את האפשרות להביע דעה דרך האינטרנט", אמר. "התסכול מוציא את האנשים לרחובות. הבלוגים כבר אינם חשובים כעת. הדברים עברו לרמה אחרת לגמרי".