"תל אביב חשופה לרעידת אדמה חריגה כמו טבריה - קנו ביטוח"

>> השר בלי תיק בני בגין, גיאולוג בהכשרתו ובין היתר יו"ר ועדת השרים לענייני רעידות אדמה, מזהיר כי לתושבי גוש דן אסור להיות שאננים לגבי החשיפה שלהם לרעידות אדמה.

בגין קובע כי ברעידת אדמה חריגה בעוצמתה, כזו שעלולה להתרחש אחת ל-500-2,500 שנה, תל אביב תספוג נזק דומה לזה שיספגו הערים הנמצאות במזרח המדינה, לאורך השבר הסורי-אפריקאי. בגין, הקובע כי ההיערכות של מדינת ישראל לרעידת אדמה היא טובה יחסית, אומר כי חייבים לעודד את הציבור לנהוג באחריות ולרכוש ביטוח מפני רעידות אדמה.



לדברי בגין, היערכות המדינה לרעידות אדמה כיום היא טובה בשני מישורים. ראשית, כ-80% מהמבנים בישראל נבנו בתקן המאפשר להם לעמוד ברעידת אדמה חזקה (הסתברות של אחת ל-500 שנה), ובהם חלק גדול ממבני הציבור בישראל.



בנוסף, לדבריו במהלך רעידת אדמה, ההיערכות של פיקוד העורף לטיפול במקרים של אסון לאומי גם היא טובה. עם זאת, ההיערכות של ישראל לשלב שלאחר רעידת האדמה, שלב השיקום, היא כבר טובה פחות. בשלב זה עלולה ישראל לסבול מהשלכות של תת-ביטוח ומהיעדר מקורות פיננסיים למימון השיקום. באחרונה פירסמה המועצה הלאומית לכלכלה, בראשות יוג'ין קנדל, עבודת מחקר עם המלצות כיצד על ישראל להיערך מבחינה פיננסית לשלב השיקום.



בגין מבהיר עוד כי ישראל אינה יכולה ואינה צריכה להיערך מפני רעידת אדמה אדירת ממדים, שעלולה להחריב את כל ישראל. לדבריו, רעידת אדמה כזאת עשויה להתרחש אחת ל-10,000 או 20 אלף שנה, ואי אפשר להתכונן אליה. "היערכות לאירועים כאלה היא לא יעילה ולא הגיונית", אומר בגין. "המשמעות היא שהמדינה תצטרך להעביר תקציבים אדירים כדי להתמודד עם אפשרות קלושה עתידית של הצלת חיי אדם, וזאת במחיר הוויתור על עוד תרופות בסל התרופות, שיצילו חיי אדם באופן מיידי. אי אפשר ואסור להתנהל כך". לדבריו, מהסיבה הזאת הוא התנגד גם לרכישה הסיטונית של חיסונים נגד שפעת החזירים לפני שנה, "כי יש גבול לכמה כסף מדינה יכולה להשקיע כדי להבטיח שאף חולה לא ימות. בסוף זה בא על חשבון מוות במקומות אחרים".



הציבור יחונך - כדי שלא ישלם



לדברי בגין, ההיערכות של ישראל, לפיכך, צריכה להיות לרעידות אדמה מהסוג שמתרחש כל 500-2,500 שנה. מפעלים עם חומרים מסוכנים, למשל, נדרשים בישראל לתקן בנייה העמיד בפני רעידת אדמה בעוצמה שעלולה להתרחש אחת ל-2,500 שנה. לדבריו, ייתכן מאוד שהמדינה יכולה וכדאי לה לקנות לעצמה ביטוח מפני רעידות אדמה חזקות יותר בתוספת שולית לעלות הביטוח.



באשר לאזרח הפשוט, בגין קובע כי הוא חייב לרכוש ביטוח מפני רעידות אדמה, ולא משנה היכן הוא מתגורר. לדבריו, בניגוד לדעה הרווחת כי רעידות אדמה מסכנות את טבריה אך לא את תל אביב, בפועל רעידת אדמה חזקה מאוד - מסוג הרעידות שמתרחשות אחת ל-2,500 שנה למשל - מסכנת את תל אביב ואת טבריה באותה מידה. הסיבה לכך היא תקן הבנייה, שבטבריה הוא מחמיר בהרבה מאשר בתל אביב. ולכן, גם אם מוקד הרעש יהיה באזור השבר הסורי-אפריקאי, הרעש יגיע גם לאזור המרכז ויגרום שם נזקים דומים בחומרתם לאלה שיהיו לאורך השבר.



בגין, אגב, מזכיר כי ב-1927 התרחש רעש אדמה שפגע קשות באזור רמלה-לוד, אף שמוקד הרעש היה בשבר הסורי-אפריקאי, וזאת מאחר שרמלה ולוד נמצאות על רצועה המגיעה עד כפר סבא, הרגישה יותר לגלי רעש.



לנוכח זאת, בגין קורא לרכישת ביטוח רעידת אדמה וגם מתכוון לפעול בממשלה כדי להעביר את המסר על חשיבות ביטוח זה, בעזרת ההחלטה על פיצוי נפגעי השריפה בכרמל. ההחלטה, שאותה מוביל החשב הכללי באוצר שוקי אורן, אמורה להפלות בין בעלי בתים שהחזיקו ביטוח נגד שריפות לבין בעלי בתים ללא ביטוח כזה, כך שנטולי הביטוח יקבלו בסופו של דבר פיצוי קטן יותר מזה שיקבלו מי שהחזיקו בביטוח - במטרה לחנך את הציבור לאחריות ולרכישת ביטוח.