דאבוס 2011: במה כדאי להשקיע?

אף שרבים ממשתתפי כנס דאבוס הם בנקאים, כלכלנים, רואי חשבון, אנשי ביטוח ומנהלי קרנות - או במלים אחרות, משקיעים - לא מרבים לדבר בכנס הזה על השקעות.

באוויר הדליל של דאבוס מדברים על גיאו-פוליטיקה וכלכלה גלובלית, על אי שוויון בין-גושי, על התפלגות ההכנסת בין עשירים לעניים ועל אחריות חברתית.



אבל עולם ההשקעות אינו נמצא עמוק מדי מתחת לפני השטח. ניתן לקחת חלק מהרעיונות שעליהם הסכימו הבאים לכנס, המסתיים הבוקר, ולחלץ מהם את המשמעות למשקיע הנבוך.



1. הבנקים הגדולים בעולם גדולים מכדי ליפול. בכל מקרה של ספק או איום קיומי לבנק גדול, המדינה או כמה מדינות יצילו אותו. סיימון ג'ונסון, לשעבר הכלכלן הראשי של קרן המטבע, חישב ומצא כי שש הקבוצות הבנקאיות הגדולות הגיעו לשווי השקול ל-64% מהתוצר האמריקאי, מול 56% לפני המפולת ורק 15% ב-1995. הבנקים גם מצהירים על רצונם להתרחב עוד בעולם, וברור שלאיש אין הכוח הפוליטי הדרוש כדי לעצור אותם.



הסיפור באירופה אינו שונה. במהלך כנס דאבוס השמיעו כל מנהיגי אירופה הצהרות אמונים נחרצות לגוש היורו ולמטבע שלו - כשכולם מבינים שסיבה מרכזית לכך היא המחויבות לשמור על יציבותם של הבנקים הגרמניים, הבריטיים והצרפתיים. הבנקים האלה מחזיקים אג"ח של מדינות כמו יוון, פורטוגל, אירלנד וספרד בכמויות אדירות, וקריסה שלהן תפיל אותם.



המסקנה למשקיע: כדאי לקנות מניות ואג"ח של בנקים, כי הממשלות ימשיכו לייצר תנאים שמאפשרים לבנקים להרוויח, והרבה, כדי שלא ייפלו וכדי לסלק אט אט את כל הזבל שיש להם במאזנים. זה נכון גם לישראל: בשיא המשבר הבהירו נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים שהמדינה לא תאפשר לבנקים לקרוס, ומדיניות זו לא השתנתה.



2. העתיד שייך לחדשנות הטכנולוגית. בדאבוס ראינו תחרות בין המדינות: מי תכשיר יותר מהנדסים, מי תשקיע יותר בחינוך ומי תיזום פרויקטים הנדסיים מורכבים (סין, כמובן). ההסכמה היא שמי שיוביל בחדשנות הטכנולוגית יוביל בחדשנות הכלכלית.



במשך השנה צפויות הנפקות ענק של פייסבוק, גרופון, טוויטר, לינקדאין ועוד חברות אינטרנט וטכנולוגיה רבות - וכולם מצפים שהמניות שלהן ינסקו מיד עם פתיחת המסחר הציבורי. המסקנה למשקיעים: כדאי לקנות מניות של חברות טכנולוגיה - הענף הזה חם מאוד.



3. המשבר הכלכלי הבא יבוא מהודו וסין. הודו וסין אמורות אמנם להיות האימפריות החדשות, הקטרים שימשכו את כלכלת העולם, אבל זה לא פוסל אפשרות של משבר ומפולת בשווקים. הכלכלנים מזהים סימני אזהרה במדינות המתפתחות.



ג'ונסון מסתכן עם תחזית שלפיה המשבר הבא יהיה בהודו, בגלל החובות התופחים שלה והמערכת הפוליטית, שלא נראית כמסוגלת להתמודד עם החלטות קשות. במקביל, 45% מהמשקיעים הבינלאומיים שענו לסקר של סוכנות הידיעות בלומברג אמרו שסין תיקלע למשבר בתוך לא יותר מחמש שנים.



עוד 40% חושבים שהמשבר יגיע - אבל לאחר 2016. זאת, מכיוון שסין נמצאת בעיצומה של בועה ספקולטיבית המוזנת על ידי אשראי זול - ואין דרך לעצור את התהליך מבלי שסין תיקלע להאטה או למשבר. אין דרך לחזות את המועד המדויק שבו סין תיעצר, אבל על פי ההיגיון הזה מומלץ למשקיעים שמרנים לצמצם את האחזקה במניות ובאג"ח מהודו ומסין.



4. מחירי הסחורות והמזון בעלייה. מכיוון שכלכלני דאבוס חוזים בשנים הבאות התאוששות במערב וצמיחה חזקה במזרח, ברוסיה ובדרום אמריקה, התוצאה המיידית היא שאנשים יצרכו יותר, ומחירי המזון יעלו. בשנה האחרונה עלו מחירי רוב הסחורות החקלאיות בשיעור ניכר, ובשבועות האחרונים הם הציתו מהומות ומשברים פוליטיים במדינות צפון אפריקה, תופעה שצפויה גם היא להימשך. התחזית היא מחסור במים, בנפט, בסחורות חקלאיות, במזון בסיסי ובכימיקלים המשמשים לחקלאות, ועליות נוספות במחיריהם.



5. העשירים יהיו עשירים יותר. הפער בין העשירים לכל השאר גדל, והמגמה הזאת צפויה להחריף. מי שחושב על שוויון ואי צדק יחפש דרכים לעצור ואולי להפוך את המגמה, אולי על ידי מיסוי הכנסות גבוהות, אבל למשקיע החושב דרך הארנק יש הזדמנות להרוויח כסף על ידי השקעה בחברות המספקות מוצרים ושירותים לעשירים. מכיוון שהעשירים שוב במצב רוח טוב ופזרני, לחברות המייצרות מותגי יוקרה, יאכטות, מטוסים ואת כל שאר השירותים וסימני הסטטוס שמפרידים בין העשירים לשאר צפויה שנה טובה ב-2011.



6. הדולר לא יהיה מטבע הרזרבות לנצח. הסנוניות הראשונות נראו בבירור בכנס דאבוס: ככל שהצמיחה המהירה בסין ובהודו נמשכת, כך עולה הביטחון העצמי של השליטים. לאחר שנים של תסכול ורגשי נחיתות, סין והודו מתמרקות לקראת היום שבו יובילו את העולם - בעולם כזה, בעוד חמש, עשר או 15 שנים, אין סיבה להאמין שהדולר ימשיך לשמור על מעמדו כמטבע הרזרבות והמסחר העולמי.



אין כאן המלצת השקעה, כי זו תחזית לטווח ארוך מאוד, וממילא הימורי מט"ח הם מתכון ודאי להפסדים. אבל למי ששם בצד כסף עבור פנסיה, ילדים או נכדים, כדאי לקחת בחשבון את האפשרות שהוא יתעורר יום אחד לעולם שבו אמריקה והדולר כבר אינם השליטים.