יוסי מימן: הגז המצרי זורם כסדרו

המצב הפוליטי המתחמם במצרים מתרחש שישה שבועות בלבד לאחר שחברות תעשייתיות ישראליות הימרו על אספקת הגז ממצרים באמצעות EMG.

חברת אמפל שבשליטת יוסי מימן דיווחה במחצית דצמבר 2010 על ארבעה הסכמים שחתמה החברה המוחזקת (12.5%) EMG, לאספקת 1.4-2.9 מיליארד מ"ק (BCM) של גז טבעי בשנה בהיקף כספי כולל של 5-10 מיליארד דולר. ההסכמים נחתמו עם חברות מקבוצת החברה לישראל - כיל, בזן, OPC ו-IC. קודם לכן נחתמו הסכמים בין EMG לחברות נשר ומכתשים אגן מקבוצת אי.די.בי בהיקף של 0.3 BCM ובהיקף כספי של 50 מיליון דולר לשנה, עם חיפה כימיקלים לאספקת גז בהיקף כספי של 70-100 מיליון דולר לשנה ממחצית 2010 ועד למחצית 2018 ועם חברות כמו אשדוד אנרגיה, רמת נגב אנרגיה וסולעד.

הסכמים אלה מצטרפים להסכם המשמעותי ביותר של EMG לאספקת 2.1 BCM בשנה לחברת החשמל החל ב-2008, שהיקפו הכספי נאמד ב-6 מיליארד דולר. הסכם זה היה אחראי ל-37% מהגז הטבעי שרכשה חברת החשמל ב-2009, ובהינתן שהמשק חסך 23.5 מיליארד שקל בין 2004 ל-2009 כתוצאה מהמעבר לגז טבעי ושכיל תחסוך 70 מיליון דולר לשנה כתוצאה מהמעבר לגז, ברור שמשק האנרגיה ולמשק בכלל יש תלות משמעותית באספקה סדירה של גז טבעי ממצרים.

על פי תוכנית האנרגיה של חברת החשמל, ייצור החשמל אמור להיות מורכב מ-50% פחם, 40% גז ו-10% אנרגיות מתחדשות. הגז הטבעי מהווה כיום 40% ממקורות האנרגיה של החברה - ו-EMG מספקת 45% ממנו.

נכון לאתמול בצהריים התנהלה אספקת הגז ממצרים לתחנות הכוח של חברת החשמל כסדרה. במקרה של שיבושים באספקה, לחברת החשמל שמורות שתי אופציות: הגדלת כמות הגז שהיא רוכשת מים תטיס או מעבר לייצור חשמל באמצעות פחם, היקר ב-16%, לפי הדו"חות הכספיים של החברה ל-2009.

החשש מפני היציבות הפוליטית במצרים עמד ככל הנראה מאחורי ההיסוס של החברה לישראל לחתום על הסכמי אספקת גז לטווח ארוך עם EMG, ואולם בסופו של דבר העדיפה החברה לישראל לחתום על הסכמים אלו על רקע הסבירות של עיכוב משמעותי בחתימה על הסכמי המימון של קידוח תמר, כתוצאה מחוסר הבהירות שנוגע לרמת התמלוגים שתושת על בעלי המאגר, בעיקר חברת נובל אנרג'י וקבוצת דלק, בעקבות מסקנות ועדת ששינסקי.

ההעדפה של החברה לישראל להבטיח אספקת גז מחברות ישראליות באה לידי ביטוי בעובדה שהחברה לישראל שמרה לעצמה אופציה לרכוש עתודה ניכרת מצרכיה בעתיד מספקיות נוספות, בתקווה שהממשלה תגיע לפשרה עם השותפים בתמר.

הגברת התלות בים תטיסEMG נשלטת על ידי איש העסקים המצרי חוסיין סאלם (28%), ממקורבי חוסני מובארק וממשלת מצרים, וכן PTT התאילנדית (25%), קבוצת מרחב שבבעלותו הישירה של יוסי מימן וחברת אמפל הציבורית שבשליטת מרחב (20.6%), סם זל ודייוויד פישר (12%), חברת הגז המצרית (10%) ומשקיעים מוסדיים ישראליים (4.4%).

EMG - שהוקמה ב-2000 על ידי מימן וסאלם - שימשה חברת תיווך שהניחה צינור לאספקת גז טבעי מאל-עריש לאשקלון וגזרה קופון על פער התיווך בין מחיר הגז שהיא רוכשת ממצרים למחיר אספקת הגז לחברת החשמל ולחברות תעשייתיות אחרות. מלכתחילה נראה היה שסיבת קיומה של EMG היא הקושי הפוליטי של ממשל מובארק לספק גז הישר ממצרים לישראל.

מנגנון התיווך לא מנע ביקורת ציבורית קשה במצרים על אספקת גז לישראל במחירים נמוכים ממחירי השוק, כאשר המשק המצרי סובל ממחסור בגז בשל עיכוב בפיתוח שדות גז חדשים. ביקורת זו גרמה לעיכובים מתמשכים ולאספקת גז לא סדירה לחברת החשמל, עד שממשלת מצרים נכנעה ללחץ ושינתה בפברואר 2010 את הסכמי האספקה ל-EMG, וכתוצאה מכך נאלצה גם חברת החשמל לפתוח מחדש את ההסכמים שנחתמו ב-2000, כך שמחיר הגז שהיא רוכשת מ-EMG התייקר ב-45% ל-4 דולרים למיליון BTU.

עוד קודם לכן התמודדה ממשלת מצרים עם יוזמת חקיקה לשינוי מעמד המס של EMG, הסרת הפטור המוחלט ממס שניתן לה ב-2000 והטלת מס של 20% על רווחיה. ההשקעה ב-EMG היא אחת משתי האחזקות המהותיות של אמפל ורשומה בספריה ב-361 מיליון דולר.

הביקורת הציבורית במצרים עסקה בשנים האחרונות בין השאר בשחיתות בממשל מובארק ובסיוע שהוא מעניק לישראל, למשל בנושא המצור על רצועת עזה.

העברת השלטון במצרים לידיים פחות פרו-מערביות עלולה להעמיד בספק את אספקת הגז מ-EMG ללקוחותיה בישראל, ולהגביר את תלותו של המשק בהפקת גז מים תטיס ובפיתוח מואץ של שדה תמר. מניית אמפל, שמחזיקה ב-12.5% במישרין ובעקיפין ב-EMG, הגיבה ביום שישי למהומות במצרים בירידה של 10.5%, ונסחרת בשווי 134 מיליון דולר.

אתמול ניסה מימן לשדר עסקים כרגיל ואמר כי "האינטרסים האסטרטגיים והכלכליים של מצרים אינם משתנים כתוצאה מהאירועים הפנימיים".

מימן הוסיף כי "יצוא הגז ממצרים, אם באמצעות לקוחות בינלאומיים ואם בצינורות לירדן, סוריה וישראל, נמשך כסדרו ומהווה מקור הכנסה חשוב למצרים. בהקשר המעניין אותנו כישראלים, מצרים נהנית מיצוא של מיליארד וחצי דולר בשנה ועשרות אלפי מקומות עבודה בזכות הסכם עם ישראל, המאפשר לה לייצא לארה"ב במעמד אזור סחר חופשי. יצוא הגז לישראל מבטיח למצרים הכנסה נוספת של כמיליארד דולר לשנה.

"כל החברות הבינלאומיות הפועלות במשק האנרגיה המצרי מדווחות על המשך פעילות רגילה. בנוגע ל-EMG, כחברה רב-לאומית אנו בקשר שוטף עם קהיר ועם בעלי המניות בארה"ב ובתאילנד, וכולם מעודכנים בעובדה שהגז זורם כסדרו".

השתתפה בהכנת הידיעה: ליאור זנו