>> 19 הצעות למיזוג קיבל בשנתיים האחרונות עו"ד אריה נייגר, מעורכי הדין המובילים בתחום איכות הסביבה ופרקליט מוביל בייצוג תעשיינים. לאחר שיחות שנמשכו כשנה, החליט נייגר למזג את משרד הבוטיק שלו עם פירמה שלא פנתה אליו: עמית פולק מטלון.
זה מיזוג משרדי עורכי הדין המשמעותי הראשון זה זמן מה. אמנם משרד עמית פולק מטלון הוותיק מונה כיום יותר מ-60 עורכי דין ואילו במשרדו של נייגר שישה עורכי דין בלבד, אבל לא מדובר בעוד סיפור של "משרד גדול בולע משרד קטן" - לפחות לא אם שואלים את נייגר ואת עו"ד יונתן אלטמן, אחד משני השותפים המנהלים של apm ומי שהוביל את מהלך המיזוג.
באופן פרדוקסלי, אפשר לומר שבמקרה זה המשרד הקטן מספק חזון שיוביל את המשרד הגדול. המשרד הממוזג חרת על דגלו את חזון הכלכלה הסביבתית, או כפי שנייגר מגדיר זאת, "החזון המשותף שלנו הוא ביזנס בתחום הסביבתי. הגענו למסקנה שהדור הבא של השיח הסביבתי הוא דור של ביזנס. עכשיו נכנס הכסף הגדול. המפגש עם יונתן אלטמן היה אקראי, התחלנו לדבר ומצאנו שיש לנו חזון משותף. אנחנו חושבים שיש פה מגמה, ושאם עולים על זה בשלב הנכון הולך להיות כאן ביזנס מטורף".
נייגר, שעוסק בדיני איכות סביבה כ-30 שנה, מסביר את התפתחות הטרנד: "יש שלושה דורות בשיח הסביבתי העולמי. הדור הראשון היה דור ערכי הטבע. מה שמאפיין את השיח הסביבתי המוכר היום זה מלחמת בני אור בבני חושך - יש רעים, שזה כביכול המפעלים המזהמים, ויש טובים.
"בשנים האחרונות השיח הסביבתי משתנה ואתו משתנה הסביבה העסקית. אפשר לקרוא לזה שיח המשאבים או השיח הגלובלי. פתאום אנשים מתחילים להבין שהסיפור הסביבתי ישפיע על כל אחד מאתנו. אנחנו עושים מיזוג של משרדי עורכי דין, שהתכלית שלו היא למצות פוטנציאל עסקי בתחום חדש. התחום הוא חדש כי עכשיו הוא מתמסד. כשמשנים את הדרך שבה החיים שלנו מתנהלים, מי שעושה את זה בפועל זה המגזר העסקי".
אז איפה רואים השותפים החדשים את הפוטנציאל העסקי? נייגר מצביע על שלושה תחומי פעילות. לדבריו, "התחום הראשון הוא תחום של אנרגיה חלופית, שסובל משתי בעיות: בעיה אחת היא בעיה של מימון ובעיה אחרת היא בעיה של טכנולוגיה. מה שנדרש כדי לקדם את התחום זה מימון וטכנולוגיה. בתחום הזה אני מכיר את הרגולציה וגם את הצרכים בישראל ובעולם".
התחום השני הוא הצורך העולמי להתמודד עם נזקי הסביבה. נייגר: "ג'ינס הולך ומתייקר כיום. למה? כי ג'ינס עשוי מכותנה, וכותנה היא חומר גלם במחסור. ולמה זה? כי חסרים שטחים חקלאיים. כל מה שהחקלאי צריך מצוי במחסור כיום. העולם סובל ממחסור במים ובקרקע חקלאית. לנו יש היכרות טובה גם עם השוק ועם הצרכים וגם עם הרעיונות הטכנולוגיים שיעזרו לפתור זאת".
התחום השלישי הוא הטיפול בזיהום הקרקע. נייגר: "אחד המשאבים שמצטמצמים והולכים הוא קרקע. הטיפול בקרקעות מזוהמות זה פרויקט של עשרות מיליוני דולרים באירופה בשנים הבאות, ויש המון הזדמנויות לטכנולוגיה ישראלית למצוא לעצמה שוק. יש עבודה מתחת לאדמה באירופה וגם בישראל. יש עבודת מחקר שנעשית עבור המשרד להגנת הסביבה, שלפיה יעלה מיליארדי דולרים לנקות את הקרקעות בישראל".
"לא מתחברים כדי להגן על הסביבה"
אלטמן ונייגר טוענים כי החיבור בין שני המשרדים יוצר יתרונות איכותיים בשוק. הם מתכוונים ליכולת לחבר יזמים ומפתחי טכנולוגיות עם המימון הפרטי המתאים ועם הידע הרגולטורי הנדרש כדי להריץ פרויקטים במקומות המתאימים.
"היתה תקופה שעשינו פה עסקות נדל"ן ב-19 מדינות. אותו דבר הולך לקרות בתחום הזה", מנסח אלטמן את התקוות שלו בתחום הסביבתי. "אני עובד עכשיו על קרן ישראלית-סינית שהתכלית שלה היא להביא טכנולוגיות ישראליות לשוק הסיני. יש שם הזדמנות אדירה. אני מטפל בישראל בכל הקרנות שעושות קלינטק. יש בערך שלוש. הקרנות האלה מכסות את עיקר פעילות הקלינטק, שזה בערך 800-1,000 חברות".
אפשר להרוויח בשוק הסיני?
אלטמן: "אפשר כיום להוציא כסף מסין. הממשלה הסינית גם מעודדת השקעות מחוץ לסין כי יש שם המון כסף. הם מעוניינים בטכנולוגיות. הסינים היו ידועים בזה שהם גונבים הכל, אבל כיום הטרנד הפוך. יש שם רגולציה חזקה שעוסקת בזה".
ולמה דווקא בסין?
אלטמן: "תראה, אתה מקים כיום גוף שעוסק בטכנולוגיה מסוימת ואתה מקים גופי השקעה שמנצלים את היזמות והטכנולוגיה הישראלית, ואז עובר הרבה זמן עד שאתה מצליח לשכנע מפעל ישראלי קיים להטמיע את הפתרון הזה, שמייעל אותו מבחינה אנרגטית או תשתיתית. לעומת זאת, כשאתה מצליח דרך מעורבות ממסדית סינית להקים אזור תעשייה עם הפתרון שלך built in, זה סיפור אחר לגמרי".
אלטמן סבור שהתחום הסביבתי סובל מכשל מימוני, שיכול להיות מנוצל לרווחים יזמיים גדולים בידי בעלי הון וקרנות הון פרטיות. הוא ממחיש את טענתו באמצעות יוזמה למימון הקמת פארק סולארי באיטליה, המעניקה סובסידיות גדולות בתחום זה. "עדיין יש בתחומים האלה כשל שוק במימון, והיזמים שלנו, הישראלים, מזהים אותו. מערכות המימון הקלאסיות הן שמרניות. זו הזדמנות של שחקן מימון פרטי מהיר, equity player, שיודע לחבר את החוטים בקצוות במהירות ולהעמיד פארק סולארי בזמן קצר. הרווח היזמי פה גדול. אי אפשר להגיד שאין כאן רמות סיכון. לכן חסר מימון", אומר אלטמן.
הדוגמאות רבות. אלטמן מספר כי הפירמה עובדת עם קרנות המשקיעות בתחום המזון. "הם קונים קרקעות בור ומשביחים אותן לחקלאות באזור שיש בו זמינות גדולה למים, למשל בדרום אמריקה. אתה לוקח קרקע כזו ואז מושיב עליה חקלאות. הרי מה הבעיה שלנו כיום? שהמים בתוך המלפפון עולים יותר מהמלפפון. הבעיה של מחסור במשאבים ידועה וישראל נחשבת למעצמה בטכנולוגיית מים".
נייגר: "באירופה רוב המפעלים ממוקמים על נהרות גדולים. בישראל התעשייה יושבת ברמת חובב ומשתמשת בעשירית מהמים. פתאום מבינים בישראל שאפשר לעשות עם הידע הזה ביזנס. אם רוצים להפוך את הידע הזה לכסף, אתה חייב להתמודד עם סבך של רגולציה. אין שבוע שלא באים אלי אנשים עם פיתוח בתחום המים, מבקשים מימון ושואלים כיצד להתמודד עם הרגולטור. בביזנס אלטמן מבין. אני מבין ברגולציה".
אז אתם לא באים להגן על הסביבה, אלא לנצל את הרגולציה.
נייגר: "באיכות הסביבה הרעיונות והצרכים באים מהרגולציה. ברגע שנכנסת הרגולציה, נוצר צורך. אנחנו לא מתחברים כדי להגן על הסביבה. הלקוחות שלנו רוצים לעשות ביזנס. התוצר יהיה טוב לסביבה".
"אנחנו מייצגים לקוח אירופי שרצה לממן תחנת כוח סולארית והיינו המומים מהרגולציה", מוסיף אלטמן. "החיבור בין תשתיות, אנרגיה, מים, רגולציה, צרכים, תכנון ובנייה. אתה לא יכול להביא כיום פתרון לשוק בלי שאתה יודע לטפל במימון, בתכנון ובנייה, וברגולציה".
השותף המנהל השני, עו"ד אלדד כורש, מצטרף לדיון באותו רגע ושואל: "אתה יודע כמה גופי רגולציה צריכים אישור כדי להקים תחנת כוח סולארית בנגב? היינו צריכים להכין חוות דעת על זה עבור לקוח. התשובה היא כמעט 50. הלקוח האירופי שלנו שמע את זה ואמר שלום ותודה".
נייגר: "הביזנס הסביבתי עתיר רגולציה. הטיפול בזיהום קרקע, הפתרונות של אנרגיה חלופית, כולם עתירי רגולציה".
איזה יתרון מעניק לכם המיזוג שלכם על פני משרדים אחרים?
נייגר: "בנקודת הזמן שאנחנו מתחברים, אנחנו יוצרים מאסה קריטית שאין לה מתחרים. אנחנו מביאים חבילה של ידע שאף אחד אחר אינו יכול להביא.
"הרבה משרדים פתחו מחלקת איכות סביבה. כל אחד רצה שיהיה לו מחלקה כזו, כמו שיש מחלקת דיני עבודה. אבל זו הפעם הראשונה שמישהו רואה בתחום הסביבתי מנוף צמיחה אמיתי. בהכרת הצרכים הסביבתיים והרגולציה המשרד שלי הוא משרד מוביל. חשבתי שנכון להתחבר למשרד שיכול לתת פלטפורמה עסקית".
אלטמן: "פעלנו בשיטה דומה לפני שנתיים, כשקלטנו את עו"ד ארז חבר, מומחה בתחום הפירוקים. הפעילות בתחום אצלנו צמחה בעקבות זאת ביותר מ-300%. יש לנו ניסיון טוב עם זה - לזהות תחום ולהמליך עליו צ'מפיון. יחד נוביל את הפעילות הזו. אנחנו גאים מאוד שנייגר בחר בנו".
"הדור הבא של השיח הסביבתי הוא ביזנס. עכשיו נכנס הכסף הגדול"
מאת עידו באום
30.1.2011 / 8:45