בית הדין זיכה את מרידור ואת אילן שביט מעבירות אתיקה של הלשכה

היום זוכו מרידור ושביט ברוב דעות מעבירות על כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין לפיהן, דן מרידור ושביט התנו את שכר הטרחה של ארקדי גיאדמק בהצלחה בשימוע בפני הפרקליטות. בכך, למעשה קיבלו חברי בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב, את עמדת ההגנה לפיה, שימוע איננו חלק מההליך הפלילי.




כזכור, בחודש נובמבר שנת 2009 הועמדו לדין מרידור ושביט בעניין שכר הסכם הטרחה שערך מרידור באמצעות עו"ד שביט ממשרד צדוק ושות' עם ארקדי גיאדמק, במסגרתו נדרש גיאדמק לשלם שכר טרחה המותנה בתוצאות הליך השימוע לפני הגשת כתב אישום. דרישה זו, לכאורה מנוגדת לכללי האתיקה החלים על עורכי דין, לפיהם, אסור לגבות שכר טרחה מותנה בהצלחת ההליך הפלילי.



הקובלנה נגד השניים הוגשה בעקבות שתי תלונות שהוגשו לוועדת האתיקה בחודש ינואר 2009: האחת על ידי עמות אומ"ץ והשניה על ידי עו"ד דן כוכבי. בתלונות נטען כי בהסכם שכר הטרחה ממאי 2008 התבקש גיאדמק לשלם לשביט ומרידור בעבור ייצוגו בשימוע לקראת משפט הלבנת ההון בבנק הפועלים, 600 אלף דולר ועוד 5 מיליון דולר בונוס במקרה של הצלחה. הצלחה בשימוע משמעותה אי-הגשת כתב אישום נגד גיאדמק.



בהחלטת כתבו חברי בית הדין כי על פי כללי הפרשנות האפשריים החליטו לקבל את עמדת ההגנה לפיה, שימוע אינו יכול להיכנס בגדר משפט. לדבריהם, הם אינם יכולים להרחיק לכת וכי במידה והמחוקק חושב כי שימוע הינו חלק מהליך הפלילי אזי עליו להתערב בחקיקה "לא מצאנו פאשנות שיכולה לתמוך בעמדת הקובל". בדעת מיעוט, היה עו"ד אבי אודיס שחשב כי יש להרשיע את מרידור ושביט בעבירות המיוסות להם בקובלנה.



עוה"ד נבית נגב וגל הררי-גולדמן, המייצגות את שביט מסרו בתגובה: "אנחנו שמחות מאוד על הזיכוי ועל כך שהעננה שריחפה מעל ראשו של עו"ד שביט הוסרה. בית הדין קיבל את הסברנו, ששביט לא הפר את כללי האתיקה וכי פעולתו היתה בתום לב, שכן לפי כללי האתיקה לא היתה מניעה לפעול בדרך בה פעל".