הישג עם סימני שאלה

>> ח"כ חיים אורון עומד לפרוש בקרוב מהחיים הפוליטיים כשמאחוריו שנים רבות של עשייה פרלמנטרית משובחת. אם תעבור הצעת החוק שלו להכללת הביטוח הסיעודי בסל הבריאות והעברתו לקופות החולים - תהיה זו דרך יפה וסמלית לסיים את הקריירה המפוארת של אורון, מאדריכלי חוק ביטוח הבריאות הממלכתי. עם זאת, סימני שאלה רבים שאיש אינו יודע להשיב עליהם עדיין מקיפים את הצעת החוק.

היתרון הגדול של הצעת החוק הוא בהעברת הטיפול הסיעודי כולו לאחריותן של קופות החולים והפיכתו לזכות מוקנית שאינה תלויה בתקציב משתנה - בדיוק כמו הזכות לאשפוז במחלקה פנימית או לביקור אצל רופא משפחה. כך יישמר גם הרצף הטיפולי של החולה הסיעודי והוא לא יאלץ להיות מטורטר בין הרשויות השונות דווקא בשעותיו הקשות ביותר.



קחו למשל את הדוגמה שמציגה הקואליציה להכנסת האשפוז הסיעודי לסל הבריאות על דרך הייסורים שנאלץ לעבור כיום קשיש תשוש שנפל ושבר את הירך: הקשיש יטופל בתחילה על ידי קופת החולים שבה הוא מבוטח, אך כאשר יגיע למצב סיעודי, ייאלץ לפנות לביטוח לאומי כדי לקבל שעות סיעוד; אם ייהפך לחולה סיעודי הזקוק לאשפוז, עליו לממש זכאות זו ישירות מול משרד הבריאות; אם מצבו הרפואי יחמיר והוא ייחשב חולה סיעודי מורכב, הוא שוב יחזור לאחריות קופת החולים. הדוגמה הזו אינה ייחודית או קיצונית, אלא תסריט נפוץ ביותר שנהפך למציאות חייהם של אלפי אנשים מדי שנה.



הצעת החוק של אורון, שאומצה אתמול על ידי ממשלת ישראל, תפתור בעיות אלה, אבל באשר לבעיות אחרות - עדיין רב הנסתר על הגלוי. כך, למשל, הניסוח העמום משהו של הצעת החוק לא מבהיר מה יהיה גובה ההשתתפות העצמית שיידרשו החולים הסיעודיים ומשפחותיהם לשלם, וייתכן כי סכום זה לא יהיה שונה בהרבה ממה שמשלמים כיום במסגרת מבחן ההכנסה. בנוסף, הצעת החוק אינה משדרגת את האשפוז הסיעודי הציבורי הקיים כיום, או מתייחסת לנושא הביטוחים הפרטיים המגלגלים מיליארדי שקלים, כך שייתכן מאוד שאנשים רבים ישלמו פעמיים - לביטוח פרטי ולמס הבריאות הנוסף. לבסוף, הצעת החוק אינה מתייחסת לעשרות אלפי קשישים המקבלים כיום טיפול סיעודי בביתם, וגם להם נדרש סיוע ציבורי.



סימני שאלה אלה ותגובתו הצוננת של משרד האוצר ליוזמה מעידים כי עדיין מוקדם לברך על המוגמר.