ההוצאה על רשלנות רפואית בבתי החולים הממשלתיים קפצה פי חמישה בתוך שלוש שנים

>> הוצאות בתי החולים הממשלתיים עבור רשלנות רפואית גדלו בתוך שלוש שנים פי חמישה - מסכום של כ-34 מיליון שקל ב-2007, לסכום של כ-169 מיליון שקל ב-2009. עלייה דרמטית זו מוסברת בעלייה הריאלית בתשלומים בפועל שחלו על המרכזים הרפואיים בגין הוצאות רשלנות רפואית ובשינוי שיטת החיוב המחלקת את היחס בין חלקו של משרד הבריאות במימון הנזקים לבין חלקם של המרכזים הרפואיים בגין הנזקים. כך עולה מהדו"ח הפיננסי השנתי על בתי החולים הממשלתיים ל-2009 שפירסם אתמול חשב משרד הבריאות דוד גרשונוביץ.

הדו"ח שנכתב ונערך על ידי צוות בראשות סגן חשב משרד הבריאות, רו"ח אלי ביתן, מבוסס על הדו"חות הכספיים של בתי החולים הממשלתיים וכולל ניתוח פיננסי הכולל את השנים 2000-2009. מחזור הפעילות של 11 המרכזים הרפואיים הממשלתיים הכלליים הסתכם בכ-7.64 מיליארד שקל ב-2009, גידול ריאלי של כ-1.9% ביחס ל-2008.



ואולם, תמונת המצב הפיננסית ל-2009 אינה מעודדת: הגירעון התפעולי הכולל של המרכזים הרפואיים הממשלתיים בשנה זו היה יותר מחצי מיליארד שקל (552 מליון שקל, שהם 7.6% מההכנסות). מדובר בירידה קלה בגירעון לעומת 2008, שבה היה הגרעון 590 מיליון שקל. בשנים 2002-2007 היה הגירעון 160-320 מיליון שקל. המרכז הרפואי היחיד שסיים את 2009 ללא גירעון הוא המרכז הרפואי שיבא (תל השומר). המרכז הרפואי שסיים את 2009 בגירעון העמוק ביותר הוא זיו בצפת, שהגירעון שלו היה 33% מההכנסות.



הסיבה המרכזית שעליה מצביע משרד הבריאות להרעה בתוצאות בתי החולים היא גידול בהנחות שנותנים בתי החולים לקופות החולים עבור השירותים השונים שהן רוכשות. ב-2009 הגיע היקף ההנחות לשיא של 1.038 מיליארד שקל - סכום המבטא הנחה ממוצעת של כ-15.7%.



"הגידול בהנחות מוסבר בעלייה חדה בהנחות לשירותי בריאות כללית (מ-236 ל-420 מיליון שקל) וקופת חולים לאומית (מ-128 ל-202 מיליון שקל)", מסבירים במשרד הבריאות. יצוין כי מרבית הגירעון כוסה על ידי סבסוד של המדינה.



סיבה נוספת לגרעונות הגדלים והולכים היא עלייה בהוצאות השכר עקב הסכמי שכר במגזרים השונים, כמו רופאים ואחיות, שהחלה ב-2008 ונמשכה גם ב-2009. מאחר שהוצאות השכר הכוללות במרכזים הרפואיים מהוות 71.5% מהפעילות הרפואית (5.1 מיליארד שקל) - כל שינוי משפיע באופן דרמטי על תוצאות בתי החולים.



בנוסף, תרמו לגידול בגירעון בתי החולים ההוצאות הגוברות על רשלנות רפואית, גידול בפעילות הרפואית וכן פרויקטים שונים של בינוי בבתי החולים.