>> 20% מאזרחי ישראל הם ערבים. חלק גדול מהם חיים בערים המעורבות הגדולות - חיפה, תל אביב וירושלים. למרות זאת, עבור הישראלי היהודי הממוצע ערביי ישראל הם "שקופים". הוא כמעט שאינו נתקל בהם, אינו זוכר את קיומם, ואין לו כל קשר כלכלי עמם, מלבד כשהוא משלם את החשבון בחומוסייה הערבית החביבה עליו. ערביי ישראל, מכל בחינה שהיא, הם אוכלוסייה מודרת - כלכלית, חברתית ופוליטית - וכך מחמיצה מדינת ישראל פוטנציאל של חמישית מאוכלוסייתה.
איך מתגברים על ההחמצה הזו? לשם כך ישבו יחדיו 250 איש, ערבים ויהודים גם יחד, ב-24 שולחנות משותפים, וענו על השאלה מהם חמשת האתגרים שיביאו לקידום החברה הערבית בישראל. בתום דיון פורה ומפרה, שהונהג על ידי 24 מובילי שולחנות הדיונים, צצו ועלו חמשת האתגרים המרכזיים.
ארבעה מתוך חמשת האתגרים מחייבים את שני הצדדים - ערבים ויהודים גם יחד. האחד, קידום הרשויות המקומיות הערביות - קודם כל בדרך של השוואת התקציבים שמועברים להן לתקציבים שמקבלות הרשויות היהודיות, ובנוסף באמצעות העצמה ניהולית ושיפור השקיפות והאחריות של ראשי הרשויות.
השני, קידום התעסוקה של ערבים, גם בדרך של העדפה מתקנת, גם בדרך של יצירת הזדמנויות תעסוקה באמצעות הקמת מרכזי תעסוקה ואזורי תעשייה ברשויות המקומיות הערביות, וגם בדרך של סיוע לצעירים הערבים - עם דגש מיוחד על צעירות ערביות - לרכוש השכלה וכישורים הולמים לשוק העבודה המודרני.
האתגר השלישי - העצמת המגזר העסקי הערבי, גם בדרך של הסרת חסמים שמונעים כיום נגישות לאשראי לעסקים ערביים, וגם בדרך של עידוד שיתוף פעולה עסקי בין חברות יהודיות וערביות.
ולבסוף, שיפור מערכת החינוך הערבית והשוואת הישגיה לאלה של מערכת החינוך היהודית.
האתגר החמישי, ואולי החשוב מכל, הוא זה של חזון משותף לשני הצדדים. חזון של דמוקרטיה, שותפות, תרבות ושפה משותפות, וחינוך לשוויון של האחר. החזון הזה חל על שני הצדדים, אבל הוא מחייב במיוחד את החברה היהודית, שכיום מסרבת לקבל את ערביי ישראל כמות שהם - אזרחים שווי זכויות.
האתגרים שנבחרו הם בבחינת מפת דרכים בלבד - כיווני חשיבה שכדאי וצריך לדבוק בהם, אם ישראל רוצה לנצל את הפוטנציאל של ערביי ישראל, ולהשיג קידום וצמיחה משותפים. הבחירה בכיוונים אלה היא פרי עבודה מאומצת של כל 250 המשתתפים בדיון, ובעיקר של 24 מובילי השולחנות.
מובילי הדיונים בצוות החברה הערבית
רון גרליץ, מנכ"ל שותף, עמותת סיכוי - העמותה לקידום שוויון אזרחי; שייח האשם עבד אל רחמן, לשעבר ראש עיריית אום אלפחם; טארק עוואד, איש עסקים; פרופ' שלמה חסון, גיאוגרף באוניברסיטה העברית; איימן סייף, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי, דרוזי וצ'רקסי במשרד רה"מ; שאוקי חטיב, לשעבר ראש ועד ראשי הרשויות הערביים, מנהל הגן הטכנולוגי של סטף ורטהימר בנצרת; ד"ר דליה פדילי, ראש מחלקה וסגנית יו"ר מכללת אלקאסמי; נאדר סרסור, ראש עיריית כפר קאסם; מוחמד עבד אל לטיף, איש עסקים; שרון קדמי, מנכ"ל משרד התמ"ת; גיא רוטקוף, מנכ"ל משרד המשפטים, ג'ידא רינאוי-זועבי, מנכ"ל מרכז אינג'אז לקידום הרשויות הערביות; פרופ' מוחמד אמארה, יו"ר שותף עמותת סיכוי, המכללה האקדמית בית ברל; רחל ליאל, מנכ"לית הקרן החדשה לישראל; ניצה קסיר, ראש תחום שוק העבודה ומדיניות הרווחה, מחלקת המחקר, בנק ישראל; דני עטר, ראש המועצה האזורית גלבוע; אינאס סעיד, מנכ"ל גליל סופטוור; סמדר נהב, מנכ"לית צופן - מרכזי טכנולוגיה עילית; ראובן קוגן, מרכז תחום השיכון ופריפריה באגף תקציבים באוצר; ריכאד חיראדין, מנכ"ל תאגיד המים מעיינות זיו, יו"ר הנהלת בי"ס הדרוזי למדעים, מצוינות ומנהיגות; אמנון גדעון, סמנכ"ל בכיר, ראש מערך משאבי אנוש, בנק דיסקונט; שולי דיכטר, יועץ בענייני ערבים לשר לענייני מיעוטים; רו"ח אילן בירנפלד, שותף מנהל, דלויט בריטמן אלמגור זוהר
אתגרים בקידום המגזר הערבי
1. קידום הרשויות המקומיות הערביות - באמצעות השוואת התקציבים לאלה של הרשויות היהודיות, העצמה ניהולית ושיפור השקיפות והאחריות של ראשי הרשויות
2. קידום התעסוקה של ערבים - באמצעות העדפה מתקנת ויצירת הזדמנויות תעסוקה ועל ידי סיוע לצעירים וצעירות במגזר לרכוש השכלה וכישורים הולמים לשוק העבודה המודרני
3. העצמת המגזר העסקי הערבי - הסרת חסמים שמונעים נגישות לאשראי לעסקים ערביים, ועידוד שיתוף פעולה עסקי בין חברות יהודיות וערביות
4. שיפור מערכת החינוך הערבית והשוואת הישגיה לאלה של מערכת החינוך היהודית.
5. חזון משותף לשני הצדדים - הערבי והיהודי. חזון של דמוקרטיה, שותפות, תרבות ושפה משותפות, וחינוך לשוויון של האחר
לקדם חזון משותף ליהודים ולערבים
מאת מירב ארלוזורוב
31.1.2011 / 7:00