חינוך: העדפה מתקנת ועידוד מצוינות

>> מאות אנשים, שמצבה של מערכת החינוך והישגיהם הנמוכים של התלמידים בישראל נוגעים להם באופן אישי, השתתפו בדיונים על מערכת החינוך בכנס ישראל 2021. מורים, הורים, מנהלי בתי ספר, חברי כנסת, בכירי במשרד החינוך, מומחים מהאקדמיה, בכירים בעמותות וקרנות העוסקות בתחום, סטודנטים, ואנשי עסקים - כולם התפזרו בין השולחנות ודנו בנושאי הליבה של תחום החינוך.

בתום שלב הדיונים הראשון פרשו מובילי השולחנות (הנציג האחראי על הדיון בכל שולחן) לאולם נפרד, כשהם מצוידים במסקנות שעלו בדיונים - כדי לנסח את האתגרים החשובים ביותר שאתם צריכה להתמודד מערכת החינוך. סדר הצגת הנושאים נקבע באופן שרירותי, ולא לפי סדר עדיפות.



האתגר הראשון שנוסח על ידי מובילי הדיונים קשור לפערים העצומים במערכת החינוך בישראל, שהם מהגבוהים בעולם המערבי. בדיון קראו המובילים לבטל את הפערים במערכת החינוך באמצעות הנהגת מדיניות של העדפה מתקנת ועידוד המצוינות ובאמצעות הפניה של תשומת לב ודאגה לכל ילד כבר בשלב הגיל הרך, שנחשב למשמעותי ביותר בהתפתחות הילד שמשפיע על סיכויי הצלחתו במערכת גם בשלבים הבאים. הדגש ניתן על קבוצות במגזר הערבי ובקרב מיעוטים, במגזר החרדי, בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, וגם בקרב ילדים בסיכון.



מעמד המורים בישראל הוא סוגיה שאתה מתמודדת מערכת החינוך כבר שנים רבות, כשברור לכל משתתפי הדיון כי יש צורך להעלות את שכר המורים ולשפר את איכות ההוראה. עם זאת, מובילי הדיונים בחרו להתייחס דווקא לחיזוק אחריות המורים והמנהלים ומעמדם, במישור הניהולי והפדגוגי. זאת, תוך התאמת רמות השכר שלהם לאלו המקובלות במדינות המפותחות בעולם. המשתתפים ציינו גם את הצורך בפיתוח סביבת עבודה נאותה לסגלי ההוראה, לרבות צמצום של מספר הילדים בכיתות, אך גם את הצורך להסדיר את מערכת היחסים מול ההורים, כדי להגיע למצב שבו ההורים מעורבים בתהליך הלמידה, אך לא מתערבים בתהליך באופן שעלול לפגוע בעבודת המורים.



יעד נוסף של משרד החינוך הוא להתאים את מערכת החינוך בישראל למאה ה-21, תוך מחשוב הכיתות וחומרי הלימוד, עדכון תוכניות לימוד נחוצות והכשרת מורים. מובילי השולחנות התייחסו גם לשינוי הנחוץ באווירת הלימודים וסביבתה ובצורך להתאימה למאה ה-21, אך גם לגורמים נוספים, וטענו כי יש ליצור במקביל "סביבה תומכת למידה, שתהיה ממוקדת באהבת הדעת וההשכלה ותשלב ערכים חברתיים וקהילתיים, ובה יושם דגש גם על לימודי מקצועות המדע והטכנולוגיה. הדעה הרווחת היתה כי המערכת תעדיף הקניית כלים ומיומנות על פני שליטה בידע, ותחזק את תחושת המשמעות והחשיבות שבלמידה בקרב התלמידים על פני משמעת. בנוגע למקצועות הליבה, ציינו מובילי הדיונים כי יש לכלול לימודים של כל מקצועות היסוד בכל בתי הספר, אך תוך כיבוד השונות של המשתתפים במערכת החינוך.



אתגר משמעותי אחר, שלדעת מובילי הדיונים בלעדיו לא ניתן יהיה לקדם את החינוך, הוא מתן עדיפות לאומית למערכת החינוך והצבתה בראש סדר העדיפויות. חלק ממובילי הדיונים הציעו להקים רשות ממלכתית לקידום החינוך ולתכנון אסטרטגי במערכת, שתהיה מנותקת משיקולים פוליטיים ותתאפיין ברצף מנהיגותי. חלק מהמובילים הציעו להקים מועצה בתחום החינוך המקצועי והמדעי-טכנולוגי, שתפעל לקידום התחומים האלה במערכת החינוך.



האתגר האחרון נוגע לגופים שמקבלים אליהם את בוגרי מערכת החינוך - האוניברסיטאות והמכללות בישראל. המובילים קבעו כי יש להנגיש את מערכת ההשכלה הגבוהה תוך התרת החסמים הכלכליים והלימודיים שמונעים ממועמדים להיכנס לשעריה, במקביל לקידום המצוינות באקדמיה והתמודדות עם תופעת בריחת המוחות ממנה.



מובילי הדיונים בצוות החינוך



ד"ר שמשון שושני, מנכ"ל משרד החינוך, נחום חופרי, ראש עיריית רעננה ויו"ר ועדת החינוך של הרשויות המקומיות, ח"כ אלכס מילר, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, יוסי וסרמן, מזכ"ל הסתדרות המורים, רן ארז, יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים, דב לאוטמן, יו"ר תנועת הכל חינוך, הרב שי פירון, מנכ"ל תנועת הכל חינוך, ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ענת לוין, משנה למנכ"ל בנק הפועלים, פרופ' חיים אדלר, האוניברסיטה העברית, פרופ' גבי סלומון, אוניברסיטת חיפה, יו"ר-שותף של עמותת סיכוי, יו"ר המועצה האקדמית של מכללת אל קסאמי לחינוך, פרופ' תמר אריאב, נשיאת המכללה האקדמית בית ברל ויו"ר ועד ראשי המכללות להוראה, פרופ' נמרוד אלוני, ראש המכון לחינוך מתקדם במכללת סמינר הקיבוצים, ד"ר יורם הרפז, מרצה לחינוך במכללת בית ברל ועורך "הד החינוך", נחום בלס, חוקר חינוך בכיר במרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית, יוליה איתן, כלכלנית בכירה במועצה הלאומית לכלכלה, אלי אלאלוף, מנכ"ל קרן רש"י, מרדכי כהן, מנהל תחום חינוך בקרן רש"י, רותם יואלי, מזכ"ל תנועת הצופים ויו"ר מועצת תנועות הנוער בישראל, ד"ר רמי סולימני, מנכ"ל עמותת אשלים, ג'וינט ישראל, ח"כ זבולון אורלב, חבר ועדת הכספים בכנסת, צביקה פלג, מנכ"ל רשת אורט ישראל, יהודית שלוי, מנכ"לית מכון אבני ראשה, גילה בן-הר, מנכ"לית מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית), איציק שמולי, יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל, אבנר סטפק, המשנה ליו"ר מיטב, זאב קלימי, מנכ"ל גלידות נסטלה, גיל פרג, מנהל תיכון בליך, קארן טל, מנהלת קמפוס ביאליק-רוגוזין בתל אביב



אתגרי החינוך בעשור הקרוב



1. ביטול הפערים באמצעות הנהגת מדיניות של העדפה מתקנת ועידוד המצוינות ובאמצעות הפניה של תשומת לב ודאגה לכל ילד כבר בשלב הגיל הרך



2. חיזוק אחריות המורים והמנהלים ומעמדם, במישור הניהולי והפדגוגי - תוך התאמת רמות השכר שלהם לאלה המקובלות במדינות המפותחות בעולם



3. התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 - תוך מחשוב הכיתות וחומרי הלימוד, עדכון תוכניות לימוד נחוצות והכשרת מורים



4. מתן עדיפות לאומית למערכת החינוך והצבתה בראש סדר העדיפויות



5. הנגשת מערכת ההשכלה הגבוהה - תוך התרת החסמים הכלכליים והלימודיים שמונעים ממועמדים להיכנס בשעריה, במקביל לקידום המצוינות באקדמיה והתמודדות עם בריחת המוחות ממנה