המחוזי: מענקי הפרטה שקיבלו עובדי בזן ימוסו ב-20% בלבד

>> מענקי הפרטה המשולמים לעובדים אינם נחשבים לחלק משכר העובדים לצורכי מס ולכן לא יחויבו במס הכנסה בשיעורים הרגילים - כך קבע בשבוע שעבר בית המשפט המחוזי בחיפה.

משמעות ההחלטה: העובדים יידרשו לשלם על מענקים כאלה מס הכנסה בשיעור של 20% בלבד, לעומת מס הכנסה שולי, שיכול להגיע ל-45% מהכנסת העובד. להחלטה זו עשויה להיות השלכה על כלל העובדים במשק, ובמיוחד על עובדים של חברות ממשלתיות העשויות לעבור הליכי הפרטה או שינויים מבניים אחרים, כגון חברת החשמל ותעש.



ההחלטה ניתנה במסגרת ערעור שהגישו עובדי חברת בתי זיקוק לנפט, שהיתה חברה ממשלתית עד 2006, אז הוחלט על הפרטת החברה ופיצולה לשתי חברות נפרדות. לאחר משא ומתן בין רשות החברות הממשלתיות לבין ועד העובדים בבזן, סוכם כי ישולמו לעובדים פיצויים משני סוגים - "מענק פיצול" לעובדים ותיקים בסך 70 אלף שקל; ו"מענק הפרטה" לעובדים שימשיכו בעבודה בחברות, בסך חמש משכורות. סך כל מענקי ההפרטה ששולמו לעובדים היה כ-106 מיליון שקל, וממוצע מענקי ההפרטה היה כ-90 אלף שקל. כיום שולטת בבזן החברה לישראל, שבשליטת סמי ועידן עופר.



פקיד שומה חיפה ביקש לראות במענקים חלק משכר העבודה של העובדים, שיהיו חייבים במס שולי בהתאם למה שמחויב כל עובד.



העובדים הגישו לבית המשפט ערעור על החלטת פקיד השומה, באמצעות עורכי הדין ירון מהולל ונועה לב גולדשטיין ממשרד עו"ד איתן מהולל, וטענו כי המענקים אינם חלק מההכנסה השוטפת שלהם, אלא מדובר בהטבות חריגות שיש למסותם כ"הכנסה הונית" מרווח הון, החייבת במס בשיעור של 20%. לטענתם, לעובדים יש זכות להתנגד לכל שינוי מבני. זכות זו כלולה בהגדרת "נכס, לרבות זכות או טובת הנאה ראויה", שלפי סעיף 88 לפקודת מס הכנסה, בעת מכירתה או קבלת פיצוי על הוויתור עליה, יש לשלם מס רווחי הון.



רשויות המס התנגדו לעמדה זו וטענו כי נכונותו של העובד להמשיך לעבוד אצל המעביד החדש אינה ויתור על זכות כלשהי העומדת לו. בנוסף נטען כי שינוי המבנה וההפרטה לא פגעו בזכויות הסוציאליות או בשכר העובדים, ולכן המענקים אינם פיצוי בגין פגיעה שכזו.



השופט רון סוקול דחה את עמדת רשות המסים וקבע כי אין לראות במענקים חלק משכר עבודתם של העובדים. לגישתו, תשלומים שמקבל עובד בגין עבודתו למען מעסיקו יסווגו כהכנסת עבודה, ואילו תשלומים שמקבל העובד עבור זכויות המוקנות מעבר לזכותו לתשלום שכר, או כפיצוי בגין פגיעה בזכויות כאלה, יסווגו כהכנסה הונית.



סוקול קבע כי במהלך שינוי מבני, לרבות הפרטה, עומדות לעובדים זכויות שונות, בהן הזכות לסרב לעבור לעבוד אצל המעסיק החדש. "עובד המסכים לשינוי המבני, ומסכים להמשיך לעבוד אצל המעסיק החדש, מוותר על זכותו החוזית לעבוד אצל מעסיקו הקודם ומוותר על זכותו לפיצויי פיטורים מהמעסיק הקודם. זוהי הזכות שעליה מוותר העובד, ובגין הוויתור על הזכות להמשיך לעבוד אצל מעבידו הקודם משולם הפיצוי", קבע. לבסוף קבע כי "מענקים שמשולמים לעובדים במהלך שינוי מבני אורגני הם תקבול בגין ויתור על הזכות להמשיך לעבוד אצל המעסיק הקודם ובגין ויתור על הזכות למנוע את השינוי. על כן תקבולים אלו יסווגו כתקבולים הוניים". (ע"מ 08-859)