מפקירים את החולים לאכזריות האוצר

>> התמונה החמורה שנתקלנו בה בשבועות האחרונים, של חולים המתים במסדרונות בתי החולים מבלי שהצוות המותש מצליח להגיע אליהם, היא תולדה של שנים של חוסר טיפול וצמצום תקציבי בריאות.

הכתובת היתה על הקיר. כולם צעקו - הרופאים, האחיות ומנהלי המוסדות, ולמרות זאת השיירה המשיכה. החולים מאושפזים כיום לא רק במסדרונות כי אם בחדרי האוכל, במעברים ובכל מקום שבו ניתן להציב מיטה.



לפי המסתמן, הקטסטרופה של מחסור במיטות בבתי החולים עומדת להתרחש גם בתחום אשפוז נוסף במדינה. מדובר במוסדות האשפוז הסיעודי הציבורי בישראל וב-18 אלף קשישים מבוגרים הנזקקים לאשפוז זה. משרד האוצר הוביל בשנים האחרונות מכרז שגרם לסגירת בתי אבות ולצמצום מספר מיטות האשפוז. מוסדות חדשים אינם נפתחים בעוד שהקיימים נסגרים.



כיום עומדים מנהלי המוסדות במצב בלתי אפשרי, נקרעים מצד אחד בין רצונם לאפשר למטופלים את הטיפול המסור והראוי שלו הם זקוקים, לבין ההבנה כי ללא הרחבה של המוסדות והוספת מיטות אשפוז לא יהיה פתרון מתאים לחולים. כבר כיום אנו מוצאים אזורים בישראל שבהם התפוסה במוסדות האשפוז הסיעודי חצתה את ה-100%.



בניגוד למצב בבתי החולים, בתחום האשפוז הסיעודי החולה אינו מאושפז לכמה ימים עד לשחרורו הביתה, אלא מדובר בקשישים אשר מצבם הסיעודי נמשך לעתים במשך כמה שנים, ובמקרים רבים אפילו עד לסיום חייהם.



הנתונים מראים כי חל גידול בהוצאה הפרטית על אשפוז סיעודי. בעתיד העשירים ישלמו יותר על טיפול סיעודי פרטי ויקבלו אשפוז איכותי, בעוד אלה שידם אינה משגת יאושפזו במסדרון, או גרוע מזה - ימצאו את עצמם בבתי אבות פיראטיים, אשר אינם מחויבים לכוח אדם מקצועי, לתקנות או לחוקים.



למרות הגידול הטבעי באוכלוסייה המבוגרת, צומצם היציע מיטות האשפוז בשלוש השנים האחרונות בכ-1,000 מיטות, ואם נביא בחשבון את הגידול הטבעי באוכלוסייה זו, נמצא כי הצמצום הריאלי הוא של אלפי מיטות. כך ייעשה למדינה המפקירה את חוליה הסיעודיים בידי פקידי האוצר.



הכתובת כבר על הקיר, אבל כמו בתחום האשפוז בבתי החולים הכלליים, עד שלא ימותו חולים אף אחד במדינה לא יתעורר. הפתרון לבעיה הוא חקיקת חוק אשפוז סיעודי, שלפיו ועדה ציבורית תקבע את תעריף האשפוז באופן שקוף ומקצועי. הגיע הזמן לעצור את הקטסטרופה והאיוולת לפני המחדל הבא.



הכותב הוא יו"ר א.ב.א, איגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל