יורם גבאי, יו"ר פעילים ניהול תיקי השקעות והממונה לשעבר על הכנסות המדינה, אומר הבוקר (ב') כי אינו מודאג מהשפעת המשבר במצרים על הכלכלה הישראלית או המצרית.
"הנתון המרכזי ביותר עליו צריך להסתכל הוא התלות הכלכלית של מצרים בארה"ב. כל גורם שיתפוס את השלטון, ימשיך בהסתברות גבוהה בקשר ההדוק עם ארה"ב ובמתווה השלום, אלא אם כן ישתלטו הקיצוניים ביותר", אומר גבאי, "התלות הכלכלית של מצרים בארה"ב ובמערב היא כל כך גדולה, שהתנתקות ממנה היא לא אופציה כלכלית ולכן הסתברותה נמוכה".
במה מתבטאת התלות של כלכלת מצרים בארה"ב?
"המימון האמריקאי לכלכלת מצרים עומד על 2-3 מיליארד דולר בשנה, השקעות החוץ עומדות על 8-9 מיליארד דולר, ובנוסף יש תמיכה של הבנק העולמי וקרן המטבע. זו חבילה שבלעדיה כלכלת מצרים חוזרת שנים אחורה וצריכה לבנות את עצמה מחדש. הכספים האלה מחזיקים את הכלכלה המצרית שנמצאת בגירעון מסחרי גדול ובגרעון תקציבי. כל זרם שהוא לא קיצוני לא יוכל להרשות לעצמו לוותר עליהם. הצבא המצרי מבוסס כמעט באופן מלא על נשק אמריקני".
מה המשמעות מבחינת שוקי ההון בעולם?
"בשל התלות שציינתי, אין חשש ארוך טווח לשוקי המניות בעולם. כרגע אנחנו חווים זעזוע בשווקים אבל צפויה התייצבות לאחר מכן. ההשפעה לא תהיה מעבר לימים בודדים. גם אם יהיו בחירות ובעקבותיהן שינויים גדולים במערכת הפוליטית, כל גורם רציונאלי שיחליף את מובארק ילך על שותפות עם ארה"ב והמערב".
מה הם האתגרים בפניהם עומדת כלכלת מצרים?
"מצרים מציגה בשנים האחרונות צמיחה שנתית של 5% אבל עומדת בפני דילמות קשות. מדובר על אוכלוסיה של 80 מיליון כשרק בקהיר גרים 18 מיליון. הצמיחה הזו בקושי מספיקה כדי לייצר מקומות תעסוקה לגלי ההגירה הגדולים אל העיר. שיעורי האבטלה גבוהים והתל"ג לנפש נמוך. הממשלה מנסה בשנים האחרונות לסבסד את מחירי המזון העולים, אבל נמצאת בגרעון גבוה. עד היום הצליחו איכשהו להחזיק את המערכת עם אי שוויון גדול מאוד ו-20% עוני, אבל מצרים לא מצליחה להמריא".
"האקדימזיציה הגבוהה והפתיחות לעולם מייצרת תסכול בקרב אקדמאים. הצמיחה של מצרים איננה מוטת תעסוקה לאקדמאים, אלא מבוססת על מגזרים כמו תיירות וגז ונפט. בניגוד לסין, שעם צמיחה של 10% מצליחה לקלוט את ההמונים שעוברים לעיר, במצרים הכלכלה לא מדביקה את הציפיות של האוכלוסיה. המשך ההשקעות הקיימות יחד עם פתיחת השווקים לעולם והאצת תהליך הגלובליזציה יוכלו לאפשר המראה כלכלית שם".
איפה נמצאת ישראל ביחס למשבר?
"ברמה הטכנית אנחנו כמעט ולא חשופים לכלכלה המצרית. מאז האינתיפאדה השנייה היחסים בינינו לבין המצרים התקררו מאוד ואפילו הוקפאו. אנחנו לא בלב הבעיה. עם זאת, מאחר שהאינטלקטואלים, האקדמאים והמוסלמים בודאי הרבה יותר עוינים את ישראל יחסית למנהיגות, תהליך של דמוקרטיזציה משמעו עוינות גדולה יותר לישראל".
איך משפיעה התלות המצרית בארה"ב על היחסים בין מצרים וישראל?
"בית הנבחרים האמריקאי הוא מאוד פרו ישראלי. התנאי האמריקאי להמשך הסיוע הוא שמירה על מסגרת השלום. בכל תסריט של פגיעה ביחסים בין מצרים וישראל עומדת בפני בית הנבחרים האפשרות לעצור את הסיוע. צעד כזה יערער את היציבות של מצרים בעיני המשקיעים ויביא לבריחת השקעות. גם הבנק העולמי וקרן המטבע, שלארה"ב יש בהם השפעה רבה, ימשכו את תמיכתם במצרים. מנקודת מבט מצרית, זה לא משתלם".
יורם גבאי על המשבר במצרים: התייצבות השווקים - עניין של ימים
רם עוזרי
31.1.2011 / 10:32