קפיצה לאומית כרוכה בקפיצות מקומיות

קפיצת מדרגה: אתגרים עיקריים



1. אזוריות - פיתוח גישה מערכתית ושילובית לצמיחה כלכלית וחברתית באזורים השונים במדינה



2. שפה ומדדים חדשים - יצירת מערכת חדשה של רעיונות ומושגים, כדי שאפשר יהיה להנחיל את רעיון קפיצת המדרגה ומשמעויותיו לציבור



3. מצוינות ושוויון הזדמנויות כערכים מובילים



4. העצמת היכולות המקומיות והאזוריות - שיפור הרמה המקומית והעצמתה הם תנאים הכרחיים לקפיצת מדרגה



5. מרחבים לשיחה על קפיצת המדרגה - יצירת הזדמנויות לשיחה בין מגזרים שונים בחברה הישראלית אודות עתידה של המדינה, ברמה המקומית, האזורית והלאומית



6. הטמעת ערכי המותג "אנרגיה יצירתית" - לוודא שהוא מגובה במציאות הישראלית, מוטמע בכל רבדי החברה ומוצג כלפי חוץ



מסלול קפיצת המדרגה בכנס ישראל 2021 עסק בשאלה מהו המרחב הציבורי שיחולל קפיצת מדרגה כלכלית וחברתית בישראל שתביא אותה אל קרב המדינות המובילות באיכות החיים של תושביהן. השאלה נשאלת לאחר שב-2010 קבעה ממשלת ישראל יעד לאומי של כניסה למועדון 15 המדינות העשירות בתוך 15 שנים, והטילה על משרד האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה להוביל את מימושו. המשימה שלקחה על עצמה הממשלה קשה מאוד להשגה. מדינות מעטות הצליחו לעשות זאת, וכל אחת מהן פילסה דרך ייחודית על יסוד ההיסטוריה, התרבות, המבנה החברתי, שיטת הממשל, הנכסים והנטל הייחודיים שלה.



עם זאת, בשנים האחרונות הצטבר ניסיון בינלאומי וידע רב, בין השאר באמצעות the growth report, שפורסם על ידי ועדה מיוחדת שכינס הבנק העולמי בראשות פרופ' מייקל ספנס, חתן פרס נובל בכלכלה, שהיה גם נואם ראשי בכנס. דו"ח זה ומסמכים אחרים מלמדים אותנו מספר עקרונות חשובים. ראשית, קפיצת מדרגה מחייבת שילוב בין צמיחה מהירה ומתמשכת (sustained growth), שמגדילה את עוגת המשאבים; הכללה (inclusiveness), שמשמעה חלוקת פירות הצמיחה באופן שמשפר את איכות החיים של כלל התושבים באמצעות עלייה בהכנסה של משקי הבית וגם באמצעות שיפור איכות השירותים הציבוריים; וקיימות (sustainability), קרי, שמירה על משאבי הטבע לטובת הדורות הבאים.



שנית, פיתוח כלכלי וחברתי מהיר מחייב שיח ושותפות בין המגזר הציבורי, המגזר הפרטי והמגזר השלישי שמסייע לדרג הפוליטי ולפקידות המקצועית לקבוע את סדרי העדיפויות בחקיקה, בתקינה ובמדיניות. מדינות שחוו קפיצות מדרגה הצליחו לפתח מנגנונים שונים לצורך זה. כנס ישראל 2021 ניסה לתת מענה ישראלי ייחודי לאתגר זה, שעוצב על בסיס שיטת הממשל והמבנה החברתי הישראלי.



לבסוף, אנו יודעים שאין די במוצרים ובמתכון כדי לאפות עוגה טובה. בדומה, אין בעשייה מקרו-כלכלית נכונה בתחום התקציב, הגרעון או ההשקעות או בכוחות השוק כדי לחולל קפיצת מדרגה. אמנם, במדינות שזינקו היתה כלכלת שוק, אך כל אחת מהן גם פיתחה מודל ייחודי של כלכלת השוק בהתאם לנסיבותיה הייחודיות.



סודן של המדינות שזינקו הוא בכך שהן הצליחו ליצור מרחב ציבורי שבו נוצרה תנופה של צמיחה והכללה; של שינוי בהרכב התוצר והייצור וגם ביטחון לעובדים; של חזון ארוך טווח וגם גמישות ושינוי. כולן עסקו בטווח הארוך, טיפחו ערכים כגון הכללה והשקעה, נהנו ממנהיגות של אליטה מחויבת ומשרתת, ומהתרומה של מספר יחידות עילית במגזר הציבורי.



במסלול קפיצת המדרגה עסקנו בדברים ה"רכים" שהופכים כלכלת שוק ומדיניות נכונה לקפיצת מדרגה, כמו למשל, כיצד יש להגדיר חזון ולממשו? מה הערכים החיוניים לקפיצת מדרגה? כיצד רותמים את מנהיגי החברה הישראלית ומעצימים אותם? מהם המוסדות הנדרשים, וכיצד מבטיחים את המצוינות הארגונית במגזר הציבורי? כיצד מעודדים שיח בין המגזר הפרטי, המגזר הציבורי והמגזר השלישי אודות סדרי עדיפויות, בעיות ופתרונות? ולבסוף, כיצד מטפחים חברה ישראלית לומדת ומסתגלת שתתאים עצמה לקצב השינוי המהיר של קפיצת מדרגה?



המפגש במתכונת של שולחנות עגולים בנושא קפיצת המדרגה, שבו התקיימו כ-30 שולחנות עגולים, נפתח בדברים קצרים מפי פרופ' ריקרדו האוסמן, ראש המרכז לפיתוח בינלאומי באוניברסיטת הרווארד. האוסמן הדגיש את החשיבות של שיח בין מנהיגי המגזר הלא-ממשלתי לבין המגזר הציבורי אודות סדרי העדיפויות הלאומיים. ואכן, תוצרי השולחנות העגולים, וגם הדברים שנאמרו במושב שהתקיים ביום חמישי, הצביעו על מספר כיווני חשיבה ופעולה בעלי חשיבות רבה לקפיצת המדרגה.



להלן ששת הנושאים שעלו מדיוני השולחנות העגולים במסלול קפיצת המדרגה שהתנהל בהובלת מכון ראות בכנס ישראל 2021:



אזוריות פיתוח גישה מערכתית ושילובית לצמיחה כלכלית וחברתית באזורים השונים במדינה, המבוססת על הייחודית המקומית ומשלבת בין צמיחה, הכללה, קיימות ותחושה של "אליפות".



שפה ומדדים חדשים תנאי הכרחי לכך שתתחולל מהפכה חברתית וכלכלית בישראל הוא יצירת מערכת חדשה של רעיונות ומושגים, כדי שאפשר יהיה להנחיל את רעיון קפיצת המדרגה ומשמעויותיו לציבור. בהתאם, יש לזהות את התחומים החשובים ביותר לקפיצת מדרגה ולעצב את המדדים שיאפשרו להעריך את ההתקדמות.



מצוינות וגם שוויון הזדמנויות כערכים מובילים מצד אחד, שוויון הזדמנויות, בעיקר בקרב ילדים וצעירים, הוא תנאי הכרחי למימוש הפוטנציאל שקיים בחברה הישראלית. מצד שני, ישראל מצטיינת בחדשנות וביצירתיות שלה, ולכן חשוב גם ליצור את המסלולים שיאפשרו למוכשרים ולמצוינים לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם ולהפוך לכל מה שהם יכולים להיות.



העצמת היכולות המקומיות והאזוריות השלטון המקומי פוגש את האזרח במגוון ממשקים, כמו חינוך, רווחה, חוק וסדר, איכות סביבה, או טיפול בגיל הרך ובגיל הזהב, ולכן זו הרמה שבה יכולה להתקיים גישה מערכתית ושילובית. לכן שיפור הרמה המקומית והעצמתה הם תנאים הכרחיים לקפיצת מדרגה.



מרחבים לשיחה על קפיצת המדרגה יצירת הזדמנויות לשיחה בין מגזרים שונים בחברה הישראלית אודות עתידה של המדינה, ברמה המקומית, האזורית והלאומית היא חיונית לצורך רתימת הכוחות בחברה ועיצוב סדר העדיפויות הלאומי.



הטמעת ערכי המותג "אנרגיה יצירתית" הייחודיות נטועה באנרגיה היצירתית של החברה הישראלית, וזהו גם המותג שלנו. את המותג הזה צריך לחזק, לוודא שהוא מגובה במציאות הישראלית, מוטמע בכל רבדי החברה ומוצג כלפי חוץ.



-



הכותב הוא מייסד ומנכ"ל מכון ראות



מובילי הדיונים בצוות קפיצת המדרגה



ד"ר מיכל חמו-לוטם, מנכ"ל אלכא ומנהלת ההקמה של המכון לממשל ומנהיגות בג'וינט ישראל; ארז מלצר, מנכ"ל אלכא ומנהלת ההקמה של המכון לממשל ומנהיגות בג'וינט ישראל; פרופ' ג'ק חביב, מנהל מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל; ד"ר מירי ימיני, ראש המרכז ליזמות ולחדשנות, המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון; ד"ר אבי שמחון, מרצה לכלכלה באוניברסיטה העברית והיועץ הכלכלי של שר האוצר; פרופ' אביה ספיבק, עמית בכיר במכון ון-ליר ופרופסור לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון; גלית כהן, סמנכ"לית בכירה לתכנון ופיתוח בר קיימא, המשרד להגנת הסביבה; ד"ר רובי נתנזון, מנכ"ל מרכז מקרו לכלכלה מדינית; ד"ר דניאל גוטליב, סמנכ"ל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי; טל קינן, מנכ"ל kcps; עו"ד אבי פלדמן, מנהל המטה לפיתוח ותעסוקה בנגב; ד"ר אראל מרגלית, מייסד jvp - jerusalem venture partners; עובד יחזקאל, יו"ר ובעלים ת.א.ר.א - חברה לייעוץ אסטרטגי, ניהול משברים ופרויקטים; רו"ח גדעון סיטרמן, איש עסקים, לשעבר מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים; פרופ' גלן יאגו, ראש המרכז לישראל, מכון מילקן; מולי רבינא, חבר הוועד המנהל של מכון ראובת; ד"ר קרנית פלוג, מנהלת מחלקת המחקר, בנק ישראל; ד"ר נמרוד קוזלובסקי, יזם טכנולוגי ומנטור ליזמות; ניר למפרט, מנכ"ל קבוצת דפי זהב; פרופ' זאב רוטשטיין, מנהל המרכז הרפואי שיבא; ג'עפר סבאח, מנכ"ל חברת מכשור רפואי ראד דנטל דיויסס; מאיר ברנד, מנכ"ל גוגל ישראל; אלי גליקמן, לשעבר סמנכ"ל לקוחות פרטנר; עו"ד דפנה מורביץ, מנכ"ל רשת הון סיכון לישראל (ivn); ולריה ברכיה, מנהלת המרכז למדיניות סביבתית, מכון ירושלים לחקר ישראל; עו"ד מוטי קריסטל, מנכ"ל nest consulting; יקותיאל צבע, מנהל אגף בכיר למחקר, תכנון והכשרה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים; גילעד אלטשולר, מנכ"ל בית השקעות אלטשולר שחם; חנוך ברקת, מייסד ומנכ"ל קרן דואליס ליזמות עסקית חברתית; אלוף (מיל') עוזי דיין, מייסד ונשיא כנס ישראל-שדרות לחברה; יהודה זיסאפל, מייסד ונשיא רד-בינת