להחזיר למשק את יתרונותיו היחסיים

אתגרים בתחום התחרותיות



1. צמצום פערים - לבחון ולייצר דרכים להביא לצמצום הפערים בין עניים ומוחלשים לבין עשירים וחזקים, וכן בין הפריפריה למרכז



2. טיפול כולל במגזר העסקי - לפתח טיפול הוליסטי שיחזק ויעודד את מערך העסקים



3. מערכת חינוך - הכשרת הון אנושי שיהיה בעל יכולות להתמודד עם מערכות גלובליות ועם מערכות עסקיות משתנות, שינוי והתאמה של תהליכי למידה ותוכניות לימודים לצרכי החברה ולצרכים העסקיים המתפתחים עתה ובעתיד



4. פיתוח מנהיגות - יצירת עתודה מנהיגותית שתהווה את תשתית ההון האנושי



5. תכנון לטווח ארוך - ליצור מחויבות גם במשרדי הממשלה ואצל גורמי ממשל שונים להציג תכנון ארוך טווח ולעסוק בחשיבה ובכתיבת תוכניות פעולה ובמעקב אחר יישומן



אף שכולנו רוצים להאמין שישראל מנצחת באליפות ההיי-טק העולמית ושהיא אומת הסטארט-אפ, התמונה קצת יותר מורכבת. בעשור האחרון עברו מדינות לא מעטות בעולם שינויים משמעותיים ששיפרו את כושר התחרות שלהן. משקים שהיו מדוכאים במשך זמן רב, למשל, במדינות מזרח אירופה, הצטרפו לתחרות העולמית באמצעות רפורמות מבניות וצירופם של חלקים גדולים מהאוכלוסייה למעגל הצריכה וההשכלה. צמיחתן המהירה של הודו וסין וקפיצת המדרגה שהן עשו, משנה גם היא את מפת התחרותיות בעולם. בהשוואה לכל אלה נשחק בשנים האחרונות כושר התחרותיות של ישראל והיא מאבדת יתרונות יחסיים.



בבסיס הדיון של השולחנות העגולים בתחום התחרותיות בכנס, עמדה ההסכמה של המשתתפים כי לתחרותיות של ישראל חשיבות עליונה בכל מה שקשור להישרדותה בטווח הארוך ולאיכות החיים בה. התחרותיות של המשק הישראלי, בעיקר בהיי-טק, היתה הגורם המרכזי להזרמת עשרות מיליארדי דולרים של השקעות למשק, להקמתן של מאות חברות חדשות וליצירת תנאי תעסוקה הולמים למאות אלפי אנשים. כשמשק תחרותי לאורך זמן בהשוואה למשקים אחרים, הוא מושך השקעות זרות, זוכה לנוכחות של חברות בינלאומיות שפותחות נציגויות, רוכשות חברות ומעסיקות עובדים, מבוקש למגורים על ידי אוכלוסייה איכותית והמוצרים שלו נמכרים בהצלחה בחו"ל.



אלה האתגרים המרכזיים שעליהם הסכימו המשתתפים בדיוני התחרותיות:



צמצום פערים הפערים החברתיים במדינה פוגעים בצמיחה וביכולת התחרותית שלנו. יש לבחון ולייצר דרכים להביא לצמצום הפערים בין עניים ומוחלשים לבין עשירים וחזקים, וכן בין הפריפריה למרכז. פער מרכזי שיש לטפל בו הוא הפער של שילוב מגזרים בעולם התעסוקה, בעיקר חרדים וערבים.



טיפול כולל במגזר העסקי המדינה חייבת לפתח טיפול הוליסטי שיחזק ויעודד את מערך העסקים. טיפול זה חייב לאפשר צמיחה של עסקים קטנים, בינוניים וגדולים. האתגר המרכזי והמורכב הוא שיפור התנאים להקמה וקיום של חברות גדולות וגלובליות. בבסיס האתגר עומדים פיתוח תנאים תרבותיים-סביבתיים, שימוש במענקים, תמריצים ורגולציה, שתאפשר מיזוגים שיחזקו חברות גדולות וגלובליות וימנעו מכירת חברות קטנות מדי לפני הפריצה.



מערכת חינוך אחד החסמים המרכזים שזוהו לשימור יכולת התחרותיות של ישראל הוא מערכת החינוך. יש לדאוג להכשרת הון אנושי שיהיה בעל יכולות להתמודד עם מערכות גלובליות ועם מערכות עסקיות משתנות. יש צורך בשינוי והתאמה של תהליכי למידה ותוכניות לימודים לצרכי החברה ולצרכים העסקיים המתפתחים עתה ובעתיד.



פיתוח מנהיגות יצירת עתודה מנהיגותית שתהווה את תשתית ההון האנושי. עתודה זו תקדם אתגרים בחברה ותפעל בתחומים שונים, כמו חינוך, רשויות מקומיות ומגזר ציבורי. העצמת יתרונות תחרותיים המאפיינים אזורים גיאוגרפים.



תכנון לטווח ארוך - חוסר התכנון והחשיבה לטווח ארוך בתחומים החברתיים, העסקיים והפוליטיים פוגע בישראל באופן משמעותי בעולם המשתנה. תרבות שיח חדשה תאפשר תכנון משותף של מגזרים שונים ותחזק את המגזר הציבורי ואת הרשויות המקומיות. יש ליצור מחויבות גם במשרדי הממשלה ואצל גורמי ממשל שונים להציג תכנון ארוך טווח ולעסוק בחשיבה ובכתיבת תוכניות פעולה ובמעקב אחר יישומן.



אתגרים נוספים שעליהם דובר: השקעה בתשתיות; שיפור היחס בין חדשנות לעלות; בניית מערך למיגור שחיתות; חיזוק היושרה בתרבות הישראלית; בין היתר דנו המשתתפים כיצד תתמודד ישראל עם המעבר של המרכז הכלכלי הבינלאומי מזרחה. כן הועלה רעיון להקים מעין חמ"ל תחרותיות - גוף ממשלתי שיוביל את תחום התחרותיות במדינה. גוף זה צריך לבחון בכל נקודת זמן את המצב ולבנות תוכניות טיפוליות לקידום המדינה אל מול המדדים הבינלאומיים. כמו כן דנו בשולחנות על טיפול בביורוקרטיה - יצירת תנאים ותרבות במדינה שייצרו סביבה נוחה יותר לעשיית עסקים ובחינת התנאים שמגבילים עסקים, והקמת מערך פעולות במטרה לשחרר חסמים אלו.



מובילי הדיונים בצוות התחרותיות



ד"ר יוחאי רפאלי, יזם, מנהל וחוקר, מרצה למינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב; יצחק דבש, איש עסקים ויזם חברתי; דרור שטרום, מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי; זאב רותם, מנכ"ל רותם אסטרטגיה; ברק בן-אליעזר, מנכ"ל winnovation; בועז הירש, סמנכ"ל סחר חוץ, משרד התמ"ת; רובי גינלס, מנכ"ל וראש אגף כלכלה ורגולציה, התאחדות התעשיינים; שאולי כצנלסון, כלכלן ראשי, מכון היצוא; עו"ד בעז גולן, היועץ המשפטי של רשות ההגבלים העסקיים; דורית סלינג'ר, מנכ"ל מעלות; עו"ד יהודה טלמון, נשיא להב - לשכת העצמאים והעסקים בישראל; אנואר חילף, עוזר מנכ"ל משרד האוצר; יורם יהב, מנכ"ל קבוצת יויה; יואב סאמט, יו"ר סיסקו ישראל; עפרה שטראוס, מנכ"לית שטראוס; עינת יוזנט-רביד, מנכ"לית טבעול; יואב לוי, יזם; איציק בדר, יו"ר תאגיד גרנות; אהרון מנקובסקי, יו"ר איגוד תעשיות ההיי-טק; מוריס דורפן, כלכלן בכיר, המועצה הלאומית לכלכלה; אורן אריאל, hp software,סגן נשיא לחדשנות; שרון פליישר, בזק; בועז סופר, מנכ"ל תקשוב; אילן שילוח, מנכ"ל מקאן אריקסון; עופר גלבוע, בעלי קאל; דוד אלכסנדר, סגן נשיא, מרקסטון; ח"כ עינת וילף (העצמאות); רובי סולימן, שותף, מנהל משותף תחום טכנולוגיה pwc israe