מחזיקים נדל"ן וחשבונות בנק בחו"ל? כך תשלמו מינימום מס בישראל

>> ישראלים רבים מחזיקים בנכסים ובכספים בחו"ל מבלי לדעת מהם חוקי המס החלים עליהם. רכישת דירות במזרח אירופה ובארה"ב נראית כמו הלהיט האחרון בתחום הנדל"ן, וגם החזקת חשבונות בנק בחו"ל כבר מזמן אינה אסורה בחוק. ישראלים רבים נוסעים לכמה שנים לחו"ל לעבוד ושבים לישראל עם צרור אופציות מהחברה שבה עבדו או עם תיק השקעות בניירות ערך שמנוהל בחשבון הבנק שלהם מעבר לים. מהן הדרכים הטובות ביותר שעומדות בפניהם כדי להפחית למינימום את חיובי המס שלהם בישראל?



שני מומחים למיסוי בינלאומי, עו"ד רו"ח יועד פרנקל, מנהל תחום מיסוי בינלאומי במשרד עוה"ד זיו שרון ושות', ועו"ד דורון לוי, ראש מחלקת המיסוי במשרד עמית, פולק, מטלון, מייעצים כיצד לנהוג כדי לא להסתבך.

חשבון בנק בחו"ל? כדאי לדווח



לרבים מתושבי ישראל חשבון בנק בחו"ל המניב הכנסות ריבית, דיווידנד ורווחי הון מתיק השקעות בניירות ערך. שכירים שמשתכרים פחות מחצי מיליון שקל בשנה אינם חייבים לנהל תיק פעיל במס הכנסה, ולכן הם מניחים שאינם צריכים לדווח מיוזמתם על הכנסותיהם בחו"ל. לעתים חשבון הבנק הוא ירושה שקיבל השכיר מהוריו, דבר שמוביל להנחה המוטעית ש"אם ההורים לא דיווחו, גם אנחנו לא צריכים לדווח".



בישראל אמנם אין חובת דיווח כללית כמו בארה"ב, אך לפי כללי הדיווח תושב ישראל שהפיק הכנסה בחו"ל, שממנה לא נוכה והועבר מס לישראל, חייב בדיווח על הכנסתו שהופקה בחו"ל.



בשנים האחרונות, מציין פרנקל, מקבלת רשות המסים דיווחים אוטומטיים ממדינות שיש עמן אמנה למניעת כפל מס. דיווחים אלה כוללים גם מידע בנקאי על הכנסות מריבית או מדיווידנד. לדברי פרנקל, ששימש כמפקח ארצי ביחידה למיסוי בינלאומי של רשות המסים, היו מקרים שבהם הצלבת המידע בין ישראל לבין המדינה שבה נוהל החשבון הובילה למסקנה כי ההכנסה לא דווחה כלל. במקרים אלה ננקטו סנקציות פליליות, וסכום המס שולם כקנס.



ההמלצות: להקפיד לדווח על הכנסות שהפקתם בחו"ל, בפרט הכנסות פסיביות כמו ריבית, דיווידנד ורווח הון. ניתן להסדיר את דיווחי העבר במסגרת הליך של גילוי מרצון באמצעות פנייה לרשות המסים.



השקעות נדל"ן בחו"ל - היזהרו מבעלות עקיפה



תהליכי הגלובליזציה ועליית מחירי הנדל"ן בישראל הביאו ישראלים רבים לרכוש נכסי נדל"ן בחו"ל. מיאמי, מזרח אירופה ואפילו לונדון נראות פתאום אטרקטיביות יחסית למחירי הדירות בתל אביב ובירושלים.



ההמלצות: עו"ד דורון לוי מסביר כי בעיקרון תכנון המס המוצלח ביותר לישראלי יחיד (שאינו חברה) אשר מבקש לרכוש נדל"ן בחו"ל יהיה רכישת הנכס ישירות על שמו. באופן זה, בעת מכירת הנכס הוא יחויב בישראל במס בשיעור של 20% בניכוי המס ששולם במדינה שבה מצוי הנכס. לוי מתריע כי החזקת הנכס באמצעות חברה, ישראלית או זרה, עלולה לחייב את המוכר בשיעורי מס כוללים גבוהים בהרבה.



לוי מאבחן כי לעתים, משיקולים משפטיים של הגבלת אחריות או במקרה של נטילת אשראי מבנקים זרים, רצוי מבחינה משפטית להפריד את הבעלות האישית ולבצע את העסקה באמצעות חברה. במקרה כזה ניתן לשקול לבצע את ההשקעה באמצעות חברה שתהיה נאמן של המשקיע הישראלי היחיד. בדרך זו יכול המשקיע להשיג הגנה של החברה כחברה בעירבון מוגבל, ובמקביל להגיע למסגרת מיסוי בישראל כאילו החזיק בנכס במישרין על שמו כיחיד.



פרנקל מזכיר כי יש לבחון גם את השלכות המס במדינת המקור שבה נמצא הנדל"ן, וכיצד ניתן לתכנן מבנה שבו השלכות המס יהיו מינימליות. לדוגמה, השקעה בנדל"ן בגרמניה תגרור חבות במס חברות בגרמניה, ששיעורו כיום 15.83%. כמו כן, בנסיבות מסוימות עשוי לחול גם מס המסחר הגרמני, בשיעור הנע בין 7% ל-14%.



רילוקיישן - לשקול את כל האופציות



עבדתם בישראל בחברה ישראלית והוקצו לכם אופציות במסגרת עבודתכם. לאחר כמה שנים ערכתם רילוקיישן במסגרת העבודה למשך כמה שנים, ובמהלכן פקעו האופציות ואתם יכולים לממשן. איזה משטר מיסוי יחול על ההטבה שקיבלתם מהעבודה? מה קורה במצב שבו במסגרת עבודה בחו"ל קיבלתם אופציות בחברה זרה, והחלטתם לחזור לישראל לפני שהאופציות ניתנות למימוש?



המיסוי על ישראלי שהיגר למדינה זרה שלישראל יש עמה אמנת מס המכילה סעיף העוסק בהכנסה מעבודה ייבחן בהתאם לסעיף זה. זאת מאחר שההטבה שכחלק ממנה ניתנו לעובד אופציות הוענקה במסגרת יחסי עובד-מעביד. דברי ההסבר לאמנת המודל של ארגון ה-oecd, מציין פרנקל, מבהירים כי יש לחלק את מיסוי ההטבה בין שתי המדינות לפי תקופת ההבשלה עד למימוש האופציות בכל מדינה.



יחד עם זאת, לדבריו, אם לא מתבצע מהלך של מימוש האופציות למניות ומכירתן באותו היום, ישנה תקופה נוספת החולפת. תקופה זו חלה מתום תקופת ההבשלה והמימוש למניות ועד למכירתן בפועל של המניות. פרנקל מסביר כי לפי פקודת מס הכנסה, תקופה נוספת זו שבה שוהה העובד בחו"ל תיוחס לחו"ל, ולכן חבות המס צריכה להיות נמוכה יותר. רשות המסים מאפשרת באופן לא פורמלי את חישוב חבות המס בהתאם.



ההמלצות: עובד ישראלי ששהה בחו"ל כמה שנים ועבד אצל מעסיק זר נחשב לתושב חוץ. במקרה שבו העובד שהה בחו"ל יותר מעשר שנים, מזכיר לוי, הוא זכאי להטבות מס רבות כתושב חוזר ותיק. הטבות אלו מאפשרות לו פטור ממס למשך תקופה של עשר שנים על כל הכנסה שמקורה מחוץ לישראל. אם אתם עומדים בפני החלטה לבצע רילוקיישן ארוך טווח, או שבכוונתכם לחזור לישראל לאחר שהות ממושכת ויש לכם אופציות שהוקצו לכם ממעבידכם בישראל או בחו"ל, כדאי לשקול ייעוץ מס בעניין. יש לבדוק מהו סוג האופציות שהוענקו, מהם הדיווחים הרלוונטיים בישראל ובחו"ל וכיוצא בזה.



ירשתם נכס בחו"ל? היזהרו ממיסוי כפול



מדי שנה מקבלים ישראלים רבים ירושות בחו"ל. בישראל זה כ-30 שנה אין מס עיזבון, אולם במדינות רבות בעולם עדיין קיים מס כזה. קבלת הירושה כשלעצמה, מציין לוי, אינה מהווה אירוע מס בישראל, אולם כאשר יימכר הנכס על ידי היורש עלולות להתעורר לגביו שאלות מיסוי רבות.



לעתים, בשל חוסר תשומת לב, היורש עלול להיות ממוסה בישראל בעת מכירת הנכס מיסוי כפול, בנוסף למס העיזבון שהוטל על הירושה במדינת מושבו של המוריש. במיוחד הדברים אמורים לגבי ישראלים שקיבלו רכוש בארצות מזרח אירופה כגון פולין, צ'כיה, הונגריה, רומניה ובולגריה.



ההמלצות: במקרים רבים, מסביר לוי, ניתן להגיע להסדרים מקילים עם מס הכנסה אשר ינטרלו את המיסוי הכפול שעלול להיות מוטל על היורש הישראלי. בדרך כלל יחול מס עיזבון על תושב של אותה מדינה, אולם לעתים יוטל המס גם על תושבי חוץ ביחס לנכסים המוחזקים במדינת החוץ. לכן, לדוגמה, תושב ישראל שנפטר והשאיר אחריו נכסים בארה"ב עלול להיות חייב במס עיזבון ביחס לנכסים אלה.