"כדי להצליח במצרים, עסק ישראלי צריך להישאר מתחת לרדאר"

>> "אנחנו פועלים במצרים 20 שנה ולא מדברים עם התקשורת. זו הדרך הנכונה לעשות עסקים עם מצרים" - כך אמר אתמול ל-themarker אחד אנשי העסקים הישראלים המרכזיים הפועלים במצרים. אותו איש עסקים סירב לענות לשאלות, והסביר כי כדי שעסקים ישראליים יצליחו במצרים, הם צריכים להישאר מתחת לרדאר, מבלי שהציבור המצרי יידע על כך.

מתברר כי גם אחרי 30 שנים של שלום עם ישראל, במצרים עדיין לא רוצים לראות סימן וזכר לישראל. ישראלים שחשבו בשנות ה-90 להקים מפעל במצרים הבינו שהדרך לאבד אותו מהירה, וקשורה להחלטה פוליטית לצנן או לחמם את היחסים עם ישראל. מהר מאוד הפכו התכניות העצמאיות לשיתוף פעולה במיזמים משותפים, כשהצד הישראלי במיזם בדרך כלל מוסתר מהעין הציבורית. כך, המיזם לא ימשוך אש מצד גורמי אופוזיציה למשטר, ובעליו לא ימצא עצמו מתגונן ומנודה חברתית. אחד הישראלים שהפסיק פעילותו במצרים לפני כשש שנים סיפר שעשה כן לאחר ששותפיו המצרים הרגישו שהם נרדפים בגין קשריהם הישירים עם ישראל, וביקשו ממנו לעבור לסחר עקיף דרך קפריסין.



רשימת החברות הישראליות הפעילות במצרים, בעיקר באמצעות יצוא ישיר, כוללת את פלסן סאסא, רבינטקס, נגב טקסטיל, טיב טקסטיל, דור כימיקלים, כיתן, נען דן, תעשיות אבן וסיד, פולגת, נטפים, אליאנס, בית אלפא טכנולוגיות, עמיעד מערכות סינון, גניגר מפעלי פלסטיק, סטרפלסט, אופיס טקסטיל וספיר תעשיות טקסטיל. לבגיר ולדלתא מפעלים במצרים, וחברת הסחר שירה טריידינג מייצגת תעשיות ישראליות במצרים.



מפעלים ישראליים וזרים במצרים נותרו סגורים גם אתמול, לאחר שבמפגינים סגרו רחובות ראשיים ולא איפשרו תנועת כלי רכב. רוב העובדים המצרים מגיעים למפעלים בהסעות. ההערכות הן כי רק לאחר שהאירועים במצרים ישובו למסלולם, ייפתחו גם המפעלים.