וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

החשדות נגד ציון קינן: הלוואה של מיליונים לדני דנקנר

מוטי בסוק, הילה רז, שני מזרחי ומיכאל רוכוורגר

2.2.2011 / 8:30

בנק ישראל הודיע כי ישעה את מנכ"ל בנק הפועלים רק אם יוחלט להגיש נגדו כתב אישום. בחקירתו נבדקו חשדות שיו"ר הבנק לשעבר, דנקנר, פנה אליו לצורך קבלת הלוואה אישית בסך מיליונים

היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) חוקרת פרשה חדשה נגד יו"ר בנק הפועלים (-1.37% , 1660.0) לשעבר דני דנקנר, בה מעורב גם ציון קינן, המנכ"ל הנוכחי של הבנק. קינן נחקר שלשום תחת אזהרה במשטרה בעניין. בחקירה נבדקים חשדות שלפיהם דנקנר פנה לקינן במהלך 2008, כשהאחרון כיהן כמנהל החטיבה העסקית בבנק הפועלים, לצורך קבלת הלוואה אישית בסכום של בין כ-14 מיליון שקל. על פי החשד, קינן אישר את ההלוואה בלי לדרוש ולצרף "דו"ח עושר פיננסי" של דנקנר לבקשה, כנדרש בהוראות הפיקוח על הבנקים. לפיכך, חשוד קינן בסיוע לקבלת דבר במרמה ומרמה והפרת אמונים בתאגיד.

הוראות ניהול בנקאי תקין של המפקח על הבנקים קובעות שורה של כללים ברורים בנוגע לעסקות של התאגיד הבנקאי עם אנשים הקשורים בתאגיד. בין היתר קובעות ההוראות כי תאגיד לא יעשה עסקה עם אנשים קשורים בתנאים מועדפים. יתרה מכך, על פי הנהלים, כאשר נושא משרה דוגמת דנקנר - יו"ר הדירקטוריון בתקופה הרלוונטית - לוקח הלוואה כאדם פרטי וסכום ההלוואה גבוה מ-250 אלף שקל - הדבר חייב להיות מתועד על ידי ועדת הביקורת או הוועדה לעסקות עם אנשים קשורים.

הוועדה שמקבלת את בקשת ההלוואה אמורה לקבל דו"ח מצורף, "דו"ח עושר", שבו מפורטים נכסיו של מבקש ההלוואה נושא המשרה, נזילים ונייחים. קינן, על פי החשד, סייע לדנקנר לקצר את ההליכים ולקבל את ההלוואה ללא צירוף דו"ח עושר כנדרש וכל זאת בהיותו כפוף לדנקנר. בשבועות האחרונים נחקרו ביחידה הארצית לחקירות הונאה יותר מ-10 נחקרים מהחטיבה העסקית של בנק הפועלים בתקופה הרלוונטית, החקירה הגיעה לשיאה עם זימונו של קינן לעדות שלשום.

במהלך מסירת העדות הופתע קינן כאשר החוקרים הפסיקו אותה ואמרו לו כי משלב זה של החקירה הוא הופך לחשוד לכאורה בעבירה של סיוע בקבלת דבר במרמה ובמרמה והפרת אמונים בתאגיד. בתום חקירתו שוחרר קינן בערבות עצמית. קינן שוחרר תחת תנאים מגבילים, בהם איסור יצירת קשר עם מעורבים אחרים בפרשה.

דוברת בנק הפועלים מסרה בתגובה כי "אין לנו מה להוסיף מעבר לפרטים שצוינו בדיווח לבורסה". במסגרת הדיווח הפועלים ציין כי קינן זומן לחקירה בקשר להלוואות הקשורות בדני דנקנר וכי הבנק ממשיך לתפקד כרגיל.

שורה של פרשות

בשנים האחרונות עקב בנק ישראל בדאגה אחר שורת שינויים ואירועים שהתרחשו בבנק הפועלים ובהם, בין היתר, פרישה של מנהלים בכירים, הדחה של הדירקטור החיצוני פרופ' אמיר ברנע, ההחלטה להשקיע בבנק ברוסיה וכן עיתוי מכירת תיק אג"ח מגובה משכנתאות בארה"ב.

פרישתו של מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, צבי זיו, במארס 2009, היתה נקודת מפנה במאבק של בנק ישראל בבנק הפועלים. מלחמה זו, שעד לפרשת זיו נשארה מאחורי הקלעים, הפכה לגלויה בנקודה זו, כאשר המפקח על הבנקים ביקש למנות מנכ"ל חדש באמצעות ועדת איתור.

ואולם, דירקטוריון הבנק, בראשותו של דנקנר, לא נענה לדרישה ואישר את מינויו של קינן למנכ"ל הבנק באופן מיידי. עם פרישתו אמר זיו: "היו לי קווים אדומים שלא רציתי לחצות. הבנתי שזה או אני או דנקנר ואין לי סיכוי - לכן התפטרתי".

התפטרות זו היתה יריית הפתיחה במאבק בין בנק ישראל לבעלי בנק הפועלים, שרי אריסון, וליו"ר הבנק, דני דנקנר.

מאז מינויו של דנקנר ליו"ר הדירקטוריון בבנק, ב-2007, הוא נהפך לאיש החזק בפועלים, החליש את זיו ונטל ממנו סמכויות. דנקנר אף זקף לזכותו את ההחלטה למכור את תיק האג"ח מגובה המשכנתאות וניכס לעצמו את מהלך ההתרחבות בחו"ל כשזה עוד נחשב למוצלח. בהמשך אילץ דנקנר את זיו להתפטר ודחף למינוי מקורבו קינן למנכ"ל הבנק. מה ששבר את גב הגמל היה כשבבנק ישראל הבינו שאחד משני הבנקים הגדולים במדינה מנוהל על ידי איש אחד בלבד, ולא על פי כללי ניהול תאגידי.

בדו"ח חמור על התנהלות הדירקטוריון שכתב באפריל 2009 המפקח על הבנקים לשעבר, רוני חזקיהו, כי הדיון בדירקטוריון בהתפטרותו של זיו נמשך כשלוש דקות בלבד. בנוסף, אף אחד מהדירקטורים לא התעניין לדעת מהם חילוקי הדעות עם דנקנר - אם הם אישיים או מקצועיים - ומי הצודק מביניהם. עוד קודם להודעה על מינויו של קינן כמחליפו של זיו, דרשו בבנק ישראל להקים ועדת איתור לתפקיד. אין צורך למהר, אמרו בבנק ישראל לדנקנר, ההתפטרות של זיו נכנסת לתוקף רק לקראת סוף השנה. חזקיהו אף הורה במפורש לדנקנר שלא למנות את קינן לתפקיד. ואולם, דנקנר לא שעה לדרישות בנק ישראל. הדיון בדירקטוריון על התפטרותו של זיו כאמור ארך שלוש דקות ואילו הדיון על מינויו של קינן ארך 50 דקות. אירועים אלה הובילו בין היתר להדחתו של דנקנר מתפקידו במאי 2009 על ידי בנק ישראל.

הפרשיות הפליליות

בנק ישראל מעולם לא הגיש תלונה רשמית נגד דנקנר במשטרה, ואולם הוא העביר מידע ליחידה הארצית לחקירות הונאה בנוגע לניהול לא תקין, מידע שלימים התפתח לשלוש חקירות שונות.

שתי הפרשיות הראשונות שנחקרו נגד דנקנר בחשד שעבר עבירות על טוהר המידות קשורות זו בזו ועוסקות ברכישת בנק פוזיטיף הטורקי על ידי בנק הפועלים.

ההלוואה הבעייתית לקרן RP ורכישת בנק פוזיטיף. דנקנר, ששימש בכמה תפקידים בכירים בבנק הפועלים, בהם יו"ר הבנק, החזיק בכ-12.8% מחברת אלרן השקעות. העובדה ששימש יו"ר של אחד משני הבנקים הגדולים במדינה מצד אחד ובעל מניות בחברה שתלויה בחסדי הבנקים מצד אחר, הובילה את דנקנר לניגוד עניינים פוטנציאלי. ההחלטה להשקיע בבנק הטורקי פוזיטיף המחישה ניגוד עניינים זה.

בדצמבר 2005 חתם בנק הפועלים על הסכם עם פוזיטיף שלפיו יוקצו לו 57.5% ממניות הבנק הטורקי בתמורה ל-100 מיליון דולר. הפועלים לא נכנס להשקעה זו לבדו, היות שההסכם קבע שבמקביל להשקעה שלו תרכוש קרן RP Explorer Master, הרשומה באיי קיימן, 7.45% ממניותיו של הבנק הטורקי בהקצאת מניות תמורת 15 מיליון דולר.

בנוסף, הסכם ההשקעה העניק ל-RP, המוחזקת בידי רפי ברבר ופיטר קלנר, אופציה ל-12 חודשים לרכוש מבנק הפועלים חלק ממניותיו בפוזיטיף בסכום של עד 15 מיליון דולר ולא יותר מ-7.45% ממניות הבנק - כדי שאחזקתו של בנק הפועלים בבנק לא תרד מ-50.1%.

מימושה של אופציה זו הותנה בביצוע העסקה הראשונית ש-RP שימשה בה כמתווכת. יתרה מכך, ההסכם קבע ש-RP תקבל פיצוי מבנק הפועלים אם לא תוכל לבצע את ההשקעה בבנק הטורקי. הפועלים קיבל אופציה להיכנס לנעליה של RP ולהגדיל את חלקו בפוזיטיף מ-57.5% ל-65% - אם זו לא תבצע את ההשקעה.

דנקנר הכיר את ברבר, יו"ר RP, דרך אלרן השקעות. שלושה חודשים לפני החתימה על הסכם ההשקעה בפוזיטיף נחתם מזכר הבנות בין אלרן לבין קרנות מקבוצת RP Capital וקבוצת רוני יצחקי, שלפיו יקימו יחד את חברת אטלס במטרה לפתח פעילות נדל"נית יזמית באזור מרכז ומזרח אירופה. אלרן אף העבירה לחברה את הנדל"ן שהחזיקה בפולין ובסלובקיה תמורת הקצאה של 58% ממניות אטלס.

רכישת השליטה בפוזיטיף הסתבכה לאחר שהפיקוח על הבנקים דחה את בקשת RP לרכוש את המניות. בפברואר 2008, יותר משנתיים לאחר שנחתם הסכם האופציה הראשוני בין הפועלים ל-RP, הובאה בפני הדירקטוריון הצעה לחתום על הסכם שלפיו תמורת ויתורה של RP על האופציה תקבל פיצוי של 25 מיליון דולר.

גובה הפיצוי העלה שאלות נוקבות בייחוד לנוכח העובדה כי התשלום השני של הפיצוי הועבר מפועלים ל-RP חודש בלבד לפני שאלרן נדל"ן, חברה בת של אלרן השקעות, חתמה על הסכם למכירת כל אחזקותיה בחברת הניהול של אטלס לקבוצת RP. עיתוי התשלום, כאמור, הוביל לחשד בנוגע לטיב הקשרים בין דנקנר לבין RP כבעל מניות באלרן השקעות וכיו"ר בנק הפועלים.

ההלוואה מהשותף הטורקי צ'ינילולו. השלב השני ברכישת הבנק הטורקי על ידי בנק הפועלים היתה רכישת מניות בעל השליטה בפוזיטיף, חאליט צ'ינילולו. ואולם, לאחר השלמת רכישת המניות מצ'ינילולו, התברר כי דנקנר לקח הלוואה אישית בסכום של מיליוני דולרים מצ'ינילולו באמצעות הבנק ההולנדי DHB הנמצא בשליטתו של צ'ינילולו. קיים חשד שדנקנר העביר כסף לצ'ינילולו בכובע אחד כיו"ר או כסגן יו"ר בנק הפועלים, ובכובעו השני כאיש עסקים פרטי קיבל ממנו לכאורה הלוואה.

דנקנר לא דיווח כנדרש על ההלוואה הפרטית שלקח מצ'ינילולו. מקורביו טוענים כי דיווח - אך דיווח זה נעצר בשלב כלשהו. דנקנר היה מחויב לדווח על הלוואות אלה בכמה נקודות זמן, בעת רכישת בנק פוזיטיף בסוף 2005, ובאפריל 2009 כאשר הגדיל הבנק את היקף מניותיו בבנק הטורקי ל-69.8%. שאר המניות נותרו בבעלותו של משפחת צ'ינילולו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully