>> ביום רביעי השיקה ענקית המדיה ניוז קורפ, שבבעלות רופרט מרדוק, את "עיתון האייפד היומי הראשון" - "הדיילי" (the daily).
"זמנים חדשים מחייבים עיתונות חדשה", אמר מרדוק באירוע ההשקה. "האתגר שלנו הוא לקחת את העיתונות המסורתית הטובה ביותר ולשלב אותה עם הטכנולוגיה הטובה ביותר. האייפד מחייב אותנו להמציא מחדש לחלוטין את המקצוע שלנו".
מאז השקת העיתון הורידו את האפליקציה באפסטור, חנות האפליקציות של אפל, כ-2,766 משתמשים וכ-1,276 גולשים כבר הביעו דעתם בתגובות על המוצר החדש של מרדוק - מספרים גבוהים בהתחשב בכך שההשקה התקיימה ביום רביעי.
אף שמדובר במוצר חדשני ומגניב, ניתן כבר לומר אחרי שלושה גיליונות, שזו לא העיתונות הטובה ביותר ולא הטכנולוגיה הטובה ביותר. כנראה שיש להמשיך לחפש המצאה טובה יותר. הציפיות היו גבוהות, למשהו שימציא מחדש את העיתונות המקוונת ויצעיד את עולם העיתונות לעבר העתיד. בסך הכל קשה לומר ש"הדיילי" הוא משהו שעוד לא ראינו.
מתקפה על החושים
שילוב של וידיאו בכתבות, גלריות של תמונות, סקרים, אפשרות לשתף תכנים עם חברים בפייסבוק או בטוויטר? כל אלה היו חלק מהעיתונות המקוונת עוד לפני כניסת האייפד לחיינו, וקיימים כמעט בכל אתר חדשות.
יש ב"דיילי" מעט חידושים טכנולוגיים, כמו למשל תמונות ב-360 מעלות שמנצלות את יכולות מסך המגע של האייפד לשליטה במרחב. בגיליון של יום שישי היתה זו תמונה מכיכר תחריר בקהיר, וביום חמישי היתה תמונה במדור הספורט של האיצטדיון שבו ייערך הסופרבול, שאיפשרה לראות איך נראה המגרש מהמקומות היקרים ביותר ביציע.
מחיר העיתון הוא 99 סנט לשבוע או 40 דולר לחודש, והוא נמכר באופן בלעדי בחנות אייטיונס של אפל. הגיליונות מועברים מדי בוקר לאייפד של המנויים, וניוז קורפ התחייבה כי כל עיתון יכלול 100 עמודי חדשות מקוריים. העיתון מנצל היטב את האפשרות לסובב את האייפד לרוחב ולגובה כדי לאפשר מעבר מתצוגה של גלריית תמונות לקריאת כתבה. כמו כן ישנם מדורים ופינות שמתבקשים בסוג כזה של עיתון, כמו המלצות על אפליקציות אייפד וגאדג'טים נלווים.
אבל בסופו של דבר, העיתון הזה הוא בעיקר מתקפה על החושים, תחרות של אטרקציות על תשומת הלב של המשתמש, כשהכל ויזואלי ודינמי מאוד.
העיתון לא חף מחסרונות, ובראשם טעינת תכנים אטית. הוא מתעדכן כמה פעמים ביום וכל כניסה מלווה בהמתנה ארוכה עד שיועבר גיליון חדש - המתנה שעושה חשק לחזור למיידיות של העיתון המודפס. דפדוף לעמודים המכילים אלמנטים גרפיים לוקח זמן נוסף, ולא מעט פעמים מסתיים בהתרסקות האפליקציה.
למרות ההבטחה לשידור ב-hd, חלק ניכר מקטעי הווידיאו המשולבים בכתבות נראו מפוקסלים. הבעיה לא קיימת באפליקציות אייפד של גופי תקשורת אחרים כמו cnn או usa today, שגם בהן ניתן לצפות בקטעי וידיאו. העיתון לא מנצל את אפשרות ההגדלה של הטקסט הקיימת באייפד, דבר המקשה על קריאת האותיות הקטנות בדפים העמוסים. להבדיל מעיתון מודפס שאותו ניתן לחזור ולקרוא מאוחר יותר, ב"דיילי" אין גישה לארכיון של גיליונות קודמים, אלא אם המשתמש שמר כתבה ספציפית.
העיתון עדיין לא ממצה את היכולות הטמונות באייפד, ולא מציע פתרונות חדשניים מספיק לאלמנטים המוכרים מהעיתונות המודפסת. קיימות בו למשל, גרסאות אלקטרוניות לתשבץ ולסודוקו אבל עדיין נמצאה חלופה חדשנית לקריקטורה היומית, למרות אינספור האפשרויות לפתרונות אינטראקטיביים. אם רואים ב"הדיילי" מודל לאופן שבו תיראה העיתונות בעתיד, המסקנות מדאיגות מעט. העיתון נותן עדיפות ברורה לתמונות, גימיקים ומולטימדיה על פני תוכן הכתבות. במדור החדשות יש ידיעות רבות ושטחיות באורך פסקה, שנראות כמו קדימונים לכתבות, המלוות בתמונה או איורים גדולים.
ב-1967 תרם מרשל מק'לוהן לעולם את אחת האמרות החשובות של המאה - "המדיום הוא המסר". מק'לוהן ביקש לומר שהכלי שבו מועבר המסר, במקרה הזה האייפד, משפיע על סוג התוכן שיעבור בו. "הדיילי" הוא דוגמה קלאסית לעיתון, שכמו האייפד, הוא דינמי, מפציץ את החושים בתמונות, צלילים ואפקטים ומבקש מהמשתמש להיות פעיל כל הזמן - ללחוץ על כפתורים, לסובב את המכשיר, לגלול את הדפים. אך מרוב שהמשתמש מחכה לראות מה ההפתעות שמחכות לו בדף הבא (זו תהיה פרסומת אינטראקטיבית? זה יהיה וידיאו? האם פספסתי לחצן שיפעיל משהו בדף?) - הוא לא מעמיק בתוכן.
מתוך תפישה זו גם נקבע סדר המדורים בעיתון: חדשות, רכילות, דעות, אמנות וסגנון חיים, אפליקציות ומשחקים וספורט. כלכלה? פוליטיקה? תשכחו מזה - זה לא מצטלם יפה מספיק וזה לא כיפי מספיק. "הדיילי" דומה יותר למגזין קליל ולא מחייב, מלעיתון חדשות יומי. ייתכן שאילו גוף תקשורת אחר היה עומד מאחורי היוזמה הזו, היינו רואים תוצאה מעמיקה יותר וצהובה פחות. אולי בקרוב העיתון ישתנה בהתאם לתגובות הקוראים.
מערכת העיתון תצטרך להמשיך ולהפתיע את הקוראים כדי שלא ישתעממו ויתרגלו לאטרקציות - משימה לא פשוטה. האם "הדיילי" מבשר על מותו של העיתון היומי, המכיל מאמרים וכתבות מעמיקות, שכתובות שחור על גבי לבן, ושנועדו להעביר אינפורמציה וניתוח, ולא רק אווירה של מגניבות בלי הרבה תוכן? הזמן יגיד.
מרדוק בישר באירוע ההשקה ש"עידן הטאבלטים פותח פתח לקול חדש ורענן". לא בטוח שזה הקול שקוראי העיתונים ברחבי העולם מקווים לו.
נראה טוב, ריק מתוכן
מאת ענבל אורפז
6.2.2011 / 7:05