מנכ"ל הבורסה רוצה להחזיר את הערבים לבורסה

20% מתושבי ישראל הם ערבים, אבל האזרחים הערבים אחראים רק ל-8% מהתוצר הישראלי. בנוסף, אין כיום ייצוג לחברה ערבית כלשהי בבורסה בתל-אביב.

לפני כעשור נסחרו בבורסה שתי חברות ערביות - קדמני ובולוס - אך שתיהן נקלעו לקשיים ונמחקו מהמסחר. מנכ"לית הבורסה, אסתר לבנון, טוענת כי המחיקה בשני המקרים לא קשורה לבעלות הערבית, אלא לקשיים פנימיים של החברות, ושבכל מקרה אין מדובר באירוע חריג, שכן מדי שנה נמחקות עשרות חברות מהמסחר. עם זאת, חברות ערביות אחרות לא תפסו את מקומן של בולוס וקדמני.

ביום עיון שנערך ביום חמישי בבורסה מתוך כוונה לברר מדוע אלה הם פני הדברים הסכימה לבנון לקבוע כי מדובר בהחמצה גדולה. "כאשר הגיע אלי עו"ד ורו"ח טארק באשיר", היא מספרת, "ושאל אותי מדוע אין אף חברה ערבית בבורסה, התגובה שלי היתה 'אופס'. לא היתה לי תשובה יותר אינטלגנטית מזו. אכן, הזנחנו את התחום - והגיע הזמן לתקן את העוול".

בניסיון לברר את החסמים, המונעים רישום של חברות ערביות בבורסה, צוין הכישלון של בולוס וקדמני כאירוע שיצר דעה קדומה בקרב המשקיעים. עם זאת, החסמים העיקריים הם כנראה בתחום המודעות, ההתאמה העסקית והמימון בתוך המגזר הערבי.

איש העסקים באשיר עבד אלרזאק, מבעלי מלון גולדן קראון בנצרת, טען כי החסם העיקרי הוא חוסר אמון של העסקים הערביים כי הם מסוגלים לגדול ולהגיע לממדים המאפשרים גיוס הון בבורסה. לדברי עבד אלרזאק, מרבית העסקים הערביים הם חברות משפחתיות, בדרך כלל בתחומי המזון או הנדל"ן, עם מחזור הכנסות שאינו עולה על 20 מיליון שקל בשנה - מחזור קטן מדי, שאינו מאפשר להן להיסחר בבורסה של תל-אביב.

"הפוטנציאל קיים", אומר עבר אלרזאק, "אבל יש מחסום פסיכולוגי. האוכלוסייה הערבית לא מנסה להיכנס לתחומים חדשים - תעשייה, למשל. רף הציפיות שאנשים בנו לעצמם הוא נמוך. הם לא מצפים להגיע אל מעבר לגודל של חברה בינונית, וגם אין להם אומץ לשאוף לכך".

לדבריו, מלבד המחסום הפסיכולוגי קיים גם המחסום המימוני, שמקשה מאוד על העסקים הערביים לגדול. "הבנקים הם כיום מקור המימון היחיד של העסקים הערביים", הוא מספר, "אלא שהמערכת הפיננסית לא מתייחסת לעסקים הערביים בצורה שווה. הבנקים מסתכלים על הסקטור הערבי כמסוכן יותר, ולכן דורשים יותר ביטחונות או יותר ריבית מכפי שנדרש מעסק יהודי. אין לכך סיבה. כל מה שאני מבקש זה שיתיחסו אלי בצורה שווה".

עם זאת, עבד אלרזאק החמיא למשרדי הממשלה, שעושים לדבריו מאמץ לעזור. בעניין זה הוא סיפר כי בימים אלה הוא יוזם הקמת מפעל ליצור תרופות גנריות בנצרת, וכי הוא קיבל כבר מענק מהמדען הראשי במשרד התמ"ת לשם כך.

יום העיון נערך בשיתוף של המרכז היהודי-ערבי לפיתוח כלכלי, שעו"ד טארק בשיר הוא בין מנהליו. נכחו בו שר התמ"ת הנכנס, שלום שמחון, ומנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי, וכן חתמים, רואי חשבון, ואנשי עסקים ערביים.

שר התמ"ת אמר בכנס כי קידום תעסוקת המיעוטים והחרדים הוא אחד היעדים המרכזיים של משרד התמ"ת כיום, וכי הגדלת שיעור התעסוקה במגזר הערבי תביא גם להגדלת הפעילות של המגזר העסקי הערבי.