הנורווגים מציעים לישראל: גז נוזלי בתוך שנה בלבד

>> כוונת מדינת ישראל לצאת במכרז מהיר ליבוא גז טבעי נוזלי (lng) מעוררת התעניינות מחודשת מצד חברות האנרגיה בעולם: ל-themarker נודע כי חברת אנרגיה נורווגית פנתה בימים האחרונים אל משרד התשתיות בהצעה לייבא גז נוזלי למשק הישראלי באמצעות תשתית שתקים בתוך שנה בלבד.



החברה, שמיוצגת על ידי שר האנרגיה לשעבר, עו"ד משה שחל, טוענת כי היא מחזיקה בטכנולוגיה שמאפשרת גיזוז lng על גבי מיכליות, כך שתוכל לייבא lng לחופי ישראל ולהזרימו כגז אל החוף. במקביל, נערכת גם ענקית ה-lng הנורווגית גולאר (golar) להתמודד על המכרז שתפרסם המדינה.

גולאר, לצד חמש קבוצות נוספות, עברה בשנה שעברה את שלב המיון המוקדם במכרז שפירסמה המדינה להקמת מתקן קבוע לקליטת lng ולתפעולו למשך כ-30 שנה. מדובר במתקן בטכנולוגיית fsru (floating storage regasification unit) שהיא אנייה שקולטת גז טבעי נוזלי מאניית lng העוגנת בקרבתה, מגזזת אותו ומזרימה אותו באמצעות צינור תת-ימי אל החוף. טכנולוגיה זו היא השכיחה כיום בעולם, אך היא כרוכה בעלות גבוהה יחסית ונתקלה בישראל בקשיים סטאטוטוריים שהובילו בשנתיים האחרונות לייקורו המשמעותי של הפרויקט.



"המצוף אינו פתרון קסם"



כפי שפורסם ב-themarker, משרד התשתיות החליט בשבוע שעבר לשנות את מתווה הפרויקט ולקדם פרויקט מזורז להזרמה ישירה של גז טבעי לחופי ישראל, במטרה לאפשר יבוא lng לצורכי המשק כבר בסוף 2012. מדובר בהקמת מצוף, שאליו מעבירה אניית lng מגזזת את הגז הטבעי, ומשם הוא מוזרם אל החוף. כפי שמסתמן כעת, יונח הצינור מול מזח פריקת הפחם של חברת החשמל בחדרה, ולאורך צינור שאורכו 2-5 ק"מ.



יתרונות טכנולוגיה זו נעוצים בפישוט היחסי של הפרויקט, במהירות רישויו והקמתו שמוערכת ב-21-24 חודשים, וכן בעלותו הנמוכה יחסית. עלות הקמת המצוף היא 80-120 מיליון דולר, כשעלות חכירת אנייה מוערכת ב-40 מיליון דולר לשנה. עם זאת, חסרונות הטכנולוגיה נעוצים בתלות במספר אניות גיזוז מוגבל שפוקדות אתרים לתקופה של שנה או עונה בעלויות אנייה גבוהות - סביב 130 אלף דולר כיום - וכן בגז יקר יותר הנרכש בעסקות נקודתיות (spot).



מספר אניות גיזוז ייחודיות אלה מוערך כיום בעולם ב-10-12 בלבד. בשמונה מהן מחזיקה חברת אקסלרייט (accelerate) האמריקנית, שהיא היחידה שמחזיקה בניסיון מוכח במיזמים אלה. משום כך, טוענים בכמה מהחברות המתחרות, אין היגיון בהתמקדות דווקא בטכנולוגיית המצוף, וכי אפשר לעמוד באותם לוחות זמנים גם באמצעות שימוש באנייה צפה שתוסב למעין מיכלית גיזוז.



"המדינה עשתה שיעורי בית, יצאה לתהליך רציני ומעמיק, קיבלה הצעות משש חברות - ולכן ראוי שתפנה אל שש החברות האלה ותשאל אותן כמה גז יוכלו לספק לישראל סתוך 12-18 חודשים", אמר אתמול מוטי קופרברג, מנהל מחלקת הגז בחברת דינמיק שירותי ספנות, נציגת גולאר בישראל. "כשתעשה זאת, תמצא לפחות שלושה פתרונות מצוינים, ולאחר שתבחן את לוחות הזמנים תפנה לבדוק את הניסיון של כל אחת ואת המחיר שתציע", הוסיף. זאת תוך שהוא רומז ליכולתן של גולאר, אקסלרייט ו-gbs הצרפתית לעמוד בדרישות המשק הישראלי.



"המצוף אינו פתרון קסמים, עלותו תהיה זהה לזה של כל פתרון אחר והוא יוצר מגבלות שוק, תפעול ואבטחה קשות למזמין. אניות שיוסבו לגיזוז לא חסרות, ואלה יוכלו לעמוד לרשות ישראל בתוך חצי שנה ולאפשר הזרמת גז רציפה", אמר קופרברג.



ההחלטה הסופית באשר לקידום הפרויקט תתקבל בעוד כחודש, לאחר שחברת נתיבי גז (נתג"ז) תפרסם עוד החודש בקשה בינלאומית לקבלת מידע (r.f.i) אודות פרויקטים מסוג זה. במקביל, תפנה חברת החשמל לחברות המחזיקות במיכליות שינוע וגיזוז lng בבקשה לברר אודות אפשרויות חכירתן.