הלשכה תערער על זיכוי מרידור ושביט מהאישום המשמעתי בהסכם שכר הטרחה של גאידמק

ועדת האתיקה של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין החליטה להגיש ערעור על החלטת בית הדין המשמעתי המחוזי משבוע שעבר לזכות את שר המשפטים לשעבר דן מרידור ואת עו"ד אילן שביט מעבירה על כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין.



ההחלטה ניתנה ברוב של 15 חברי הוועדה. חבר אחד של הוועדה נמנע מהצבעה, וחבר אחר התנגד להגשת הערעור.



בנובמבר 2009 הועמדו שביט ומרידור, כיום שר בלי תיק וחבר כנסת בסיעת הליכוד, לדין משמעתי בעקבות הסכם שכר הטרחה שערך מרידור עם לקוחו באותו זמן, ארקדי גאידמק. מרידור היה באותה תקופה שותף בתיקים מסוימים במשרד צדוק ושות'. לפי ההסכם, היו אמורים מרידור ומשרד צדוק, שבראשו עמד עו"ד שביט, לקבל 5 מיליון דולר אם לא יועמד גאידמק לדין בפרשת הלבנת הון, ו-600 אלף דולר נוספים, בכפוף לתוצאות השימוע שייערך לו.



בכתב האישום המשמעתי הואשמו מרידור ושביט כי התנו את שכר הטרחה שגבו מגאידמק בתוצאות השימוע שייערך לו בפני הפרקליטות, תוך עבירה על סעיף 84 א' לחוק לשכת עורכי הדין הקובע כי "לא יתנה ולא יקבל עורך דין בעד שירותו במשפט פלילי שכר טרחה התלוי בתוצאות המשפט".




השאלה המשפטית היא אם שימוע נחשב חלק מהמשפט הפלילי. במהלך ניהול המשפט התברר שגאידמק שילם 900 אלף דולר נוספים למרידור ולמשרד צדוק עבור השימוע השני שלו בתיק.



בהחלטתם ציטטו חברי בית הדין את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, שלפיה: "מוסד השימוע אינו מהווה תחליף למשפט ואין תכליתו לשמש מעין משפט זוטא". מכך הסיקו כי מדובר בהליך מקדמי בטרם נפתח הליך בבית המשפט, שלא חלים עליו הכללים החלים לאחר הגשת כתב אישום. לכן, לדברי חברי בית הדין, "על פי הפרשנות המילולית כפשוטה, הצדק עם באי כוח הנאשמים ו'שימוע' אינו 'משפט' שכן הוא חסר בעליל את המאפיינים ההכרחיים של משפט'".



עו"ד אבי אודיז, חבר בית הדין, בדעת מיעוט, סבר שיש להרשיע את השניים ולהרחיב את איסור שכר הטרחה המותנה בתוצאות ההליך הפלילי גם לשלב השימוע. הוא הסביר כי "תמורת הבטחה להצלחה במשפט/שימוע/מעצר/ועדת שחרורים וכל הליך מתחום המשפט הפלילי - נראה כי הלקוח יסכים להתחייב גם לסכומים גדולים, ואף מעבר ליכולותיו הריאליות, כדי להסיר מעליו את האיום בהרשעה, מאסר, לילה במעצר וכדומה. השימוע אינו שונה מהמשפט הפלילי עצמו, במובן זה שלקוח יהיה מוכן להתחייב גם לסכומים אסטרונומיים, כפי שאף ראינו בתיק זה, תמורת הסרת האיום הפלילי מעל ראשו". אודיז הוסיף כי "דווקא הפער העצום שבין שכר הטרחה שנקבע מראש וללא התנייה, לבין הבונוס שהותנה בתוצאת השימוע, מלמד כאלף עדים על נכונותם של רציונלים אלה גם להליך השימוע".



עוד ציין אודיז כי "דווקא מתוך דבריו של שביט על מומחיותו העמוקה בתחום המנהלי הטהור ועל זהירותו שלא לקחת על עצמו ייצוג בפלילים, עולה כי דווקא ממנו היה מצופה להבין על נקלה כי עבירות של הלבנת הון הנחקרות על ידי המשטרה, ובצידן הודעת הפרקליטות על אפשרות להגשת כתב אישום פלילי והענקת שימוע הינן עבירות הצבועות בצבע פלילי בוהק. דברים אלה נכונים גם ביחס למרידור". חברי הוועדה החליטו לאמץ את דעת המיעוט.



עו"ד צבי אגמון מסר בתגובה כי "אני חושב שלא היה צריך להגיש את התיק הזה מלכתחילה וגם לא צריך להגיש ערעור על ההחלטה. אם רוצים לקבוע נורמה חדשה צריך לעשות את זה מכאן ואילך ואני מצטער על החלטה הזו".