למרות שקל להספיד את כלכלות המערב, מניתוח המספרים ניתן לומר שבשני העשורים הבאים כלכלות המערב ימשיכו להוביל את הכלכלה העולמית. כך אמר היום שר התמ"ת לשעבר, בנימין בן אליעזר בכנס הרצליה. לדבריו, בשנת 2030 צפוי כי 33% מהתוצר העולמי יוחזק על ידי המערב. אף שמדובר בירידה, תהיה להם השפעה מהותית על העולם. "אני דבק בגישה שעלינו לפזר את הסיכון ובכך להגדיל את הסיכוי", אמר בן אליעזר. "כמדינה קטנה הנסמכת על יצוא, על חברות ליזום כניסה לשווקים חדשים", הוסיף. לדבריו, המעצמות היום הן ללא ספק ארה,ב וסין. הקשר בין ישראל למזרח הוא כלכלי טכנולוגי. עתיד המדינה תלוי ביכולתה לשמר את החדשנות ומובילותה הטכנולוגית. אסיה מהווה הזדמנות נפלאה לכניסה לשווקים חדשים.
היצוא הישראלי לאסיה ריכוזי ומתמקד בסין ובהודו. במשרד התמ"ת לומדים את השוני בכל אחת ממדינות המזרח והכלים ליצוא אליהן. בין החסמים לסחר נמצא מחסור בהיכרות עם התרבות העסקית במדינות היעד, חוסר שליטה בשפה שמסרבל ומייקר עסקים ואי הכרת הנורמות הנהוגות בין המיגזר העסקי למימשל המרכזי. "ממשלת ישראל מודעת לחשיבות העמקת הסחר עם המזרח לאור השינויים ביחסי הכוחות הכלכלים בעולם, בשערי המטבעות ובאסטרטגיה הישראלית", אמר בן אליעזר.
בכוונת ממשלת ישראל לסייע לחברות ישראליות להיכנס לשוקי המזרח באמצעות הגברת נוכחות במדינות המזרח, באמצעות נספחים מסחריים ועובדים מקומיים. בנוסף, משרד התמ"ת יוזם שתופי פעולה במחקר ופיתוח עם מדינות, מחוזות, ערים וחברות במזרח.
ישראל מקוב: "הצמיחה במזרח מעמידה הזדמנות נדירה"
"אם ננצל את ההזדמנות ליצא אחוז אחד מכלל היבוא של המזרח הרחוק, נגיע לשנת 2020 ליצוא של 100 מיליארד דולר, סכום העולה על כל מאגרי הגז שנמצאו בים התיכון", כך אמר היום ישראל מקוב, יו"ר הוועד המנהל של המכון למדיניות ואססטרטגיה במרכז הבינתחומי, בפאנל פיתוח יחסי הסחר בין ישראל לאסיה.
"הצמיחה במזרח מעמידה הזדמנות נדירה", אמר מקוב בכנס בנושא היצוא למזרח."היבוא לאסיה מסתכם בטריליוני דולרים בשנה. ב-2020 היקף היבוא יהיה 10 טריליון דולר. אם מדינת ישראל תצליח להשיג אחוז אחד, זו תהיה הזדמנות גדולה מכל מאגרי הגז, הזדמנות של 100 מיליארד דולר", הוסיף.
לדבריו, שווקים אלוו רוצים לעשות קפיצת מדרגה. בה יהיו שינויים כלכליים וחברתיים. אחד הדברים הנחוצים לכך הוא שימוש בחדשנות וידע. "כל השווקים הללו צמאים לחדשנות וידע ובזה יש לישראל יתרון וסיכוי טוב מאוד להגיע לסדר גודל של אחוז בנתח השוק הזה, שישנה את פני הכלכלה הישראלית. השאלה אם אנחנו עושים הכל למצות את ההזדמנות. קצב היצוא שלנו לאסיה כמעט הכפיל עצמו בשנת 2010 לעומת 2009, אבל אנחנו לא במקום טוב", אמר מקוב.
המשנה למנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, בועז הירש, אמר כי עיקר הצמיחה ביצוא למזרח מגיע מסין והודו. שתי המדינות צורכות 33% מהיצוא הישראלי לאסיה. צריך להגדיר נכון את המקטעים השונים של אסיה ולייצור לכל חלק את תמהיל הכלים המתאים לו.
אורנה ברי: "המשבר הפיננסי מחייב אותנו לחזור ולהסתכל יותר ברצינות למדינות אחרות"
אורנה ברי, סגנית נשיא emc העולמית ולשעבר מדענית ראשית, אמרה כי צריך לטפל במהירות ביצוא חברות קטנות חקלאיות לסין. לדבריה, ממשלת הולנד השקיעה כספים רבים כדי שחברות יוכלו להיכנס לסין ללא קשר לגדלן. כתוצאה מזה, נפח הפעילות הישראלי הטכנולוגי חקלאי קטן מזה של ההולנדים. לדוגמה, בתחום מחלבות. "כשמזהים תחומים אסטרטגים בצד השני צריך להבין כיצד הוא פועל ולהתאים את הכלים לחברות ללא קשר לגודל שלהן", אמרה.
לדבריה, יש להסתכל על מערכת התמיכות והעניין של הממשלה הסינית וההודית ולפעול מול היכולות בהן יש פתיחות של שוק היעד לקבל מוצרים ישראלים. צריך לא לחנך את המדינות כי אין סיכוי לכך, אלא להתחבר אליהן. לכן יש לרכז מאמצים לעומק, לא לרוחב. "אנחנו יכולים להיות יותר רציניים בגישה שלנו לשיתופי פעולה באסיה. המשבר הפיננסי מחייב אותנו לחזור ולהסתכל יותר ברצינות למדינות אחרות", אמרה ברי.
אוריאל לין: יצוא של 100 מיליארד דולר הוא אפשרי
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר אמר כי יצוא של 100 מיליארד דולר למזרח הרחוק בר ביצוע, אם נבין את פוטנציאל המשק, וטרם הבנו זאת. לדבריו, שוחח עם בכיר במשרד האוצר שלא ידע מה זה יצוא שירותים, אף שמדובר באדם אינטליגנטי, הוסיף.
לין אמר, כי השירותים מהווים 65% מהתוצר העסקי ו-67% משוק העבודה. השירותים החזקים בישראל הם ביטוח, פיננסים, נדל"ן וייעוץ עסקי, רפואה ותוכנה. "יש לנו עודף של כ-6 מיליארד דולר בסחר חוץ בשרותים", אמר לין. לפי הלמ"ס, היצוא העיקרי בשירותים הוא תיירות, תחבורה, מיחשוב ומחקר ופיתוח. יצוא השירותים הסתכם ב-כ-24 מיליארד דולר ב-2010.
חברת דלויט ציינה, שהפוטנציאל הגדול בשירותים של ישראל הוא בשירותי רפואה, יעוץ בטחוני, יעוץ חקלאי שירותי רו"ח, עו"ד תיירות מרפא, מופ והיי טק ולימודים אקדמאים. בלשכות המסחר סבורים, שהפוטנציאל הגדול ליצוא הוא בתחום שירותי בריאות, חקלאות, תוכנה, תיירות מרפא ותיירות דתית.
הכלים שלנו צריכים להיות תשתיתיים, אמר הירש. אחד הדברים שמגלים בסין הוא שמאות מיליארדים פוטנציאל יצוא במים וברפואה. הממשלה צריכה לייצר כלים שיאפשרו ליצואנים לרוץ לשם, לא לזהות תחומי יצוא. לדברין, ישראל ררוצה להתיחס לנושא שירותים כולל תנועה חופשית של אנשים במקצועות מו"פ. באסיה יש ריכוזיות יצוא ישראלי, עם דומיננטיות של יטצואנים גדולים ישראלים. 87% מהיצוא לסיןן מבוצע על ידי כ-5% מהיצואנים אליה. אחת המטרות שלנו כממשלה הוא להגדיל את היקף היצואנים. הממשלה צריכה לתת ליצואן בינוני אורך נשימה של שנתיים-שלוש ביצוא לסין, לדוגמה.
בנימין בן אליעזר: משרד התמ"ת יוזם שת"פ נרחב עם מזרח אסיה
אורה קורן
7.2.2011 / 18:03