>> מגמת העלייה בהכנסות המדינה ממסים המשיכה גם בחודש הראשון של 2011: רשות המסים גבתה בינואר מסים ואגרות ממשלה בהיקף של 19.5 מיליארד שקל - שיא גבייה לחודש בודד. שיעור הגבייה הגבוה בינואר יכול להסביר את דרישות ההסתדרות והמעסיקים להפחית את מחירי הדלק, המים והלחם.
הגבייה משקפת עלייה ריאלית גבוהה של 9.3% בהשוואה לינואר 2010. שיא הגבייה הקודם לחודש בודד נקבע ביולי 2010, שבו נגבו 19 מיליארד שקל. בינואר 2010 גבתה הממשלה מסים בהיקף של 17.2 מיליארד שקל - 2.3 מיליארד שקל פחות מבינואר השנה.
איש לא חזה את שיעור הגבייה הגבוה בינואר. עתה נותר להמתין לחודשים הקרובים כדי לדעת אם מדובר בתופעה מקרית או שמא 2011 צפויה להיות שנת שיא בגביית מסים.
מנתונים שפירסם אתמול משרד האוצר עולה כי בינואר האחרון נצברו בקופת המדינה עודפים בגביית מסים בהיקף של כמיליארד שקל מעבר ליעד שנקבע בתקציב 2011.
העודף נובע בעיקר מהגידול ביבוא כלי הרכב, שהניב כ-400 מיליון שקל הכנסות מעבר לתחזית, וכן בשל הכנסות חד-פעמיות במסי החברות, בהיקף של כ-400 מיליון שקל - מעבר לתחזית.
העלייה הגבוהה בגביית המסים בינואר האחרון נובעת מעלייה הן בגביית המסים הישירים והן בגביית המסים העקיפים (מכס ומע"מ). הכנסות המדינה ממסים ישירים (מס הכנסה ומיסוי מקרקעין) הסתכמו בינואר 2011 ב-9.1 מיליארד שקל, לעומת 8 מיליארד שקל בינואר 2010 - עלייה ריאלית של 10.8%.
מרבית העלייה נובעת מגביית מס הכנסה מחברות, שעלתה בשיעור חד של 45%. ההכנסות ממסים עקיפים הסתכמו ב-9.9 מיליארד שקל, לעומת 8.8 מיליארד שקל בינואר בשנה שעברה - עלייה ריאלית של 9.1%. עיקר הגידול הוא בהכנסות מיבוא רכב לאור הגידול הגבוה ביבוא מכוניות.
נתוני גביית המסים תואמים לאינדיקאטורים על ההתפתחות הכלכלית במשק ברבעון האחרון של ,2010 המצביעים על עליה גבוהה יחסית ברוב האינדיקאטורים הכלכליים, כולל עלייה של כ-4% בתוצר.
מנתונים שפירסמה אתמול החטיבה למידע ניהולי בחשב הכללי (החשכ"ל) עולה כי בינואר 2011 היה לממשלה עודף של 4.7 מיליארד שקל בפעילותה התקציבית. הסיבות המרכזיות לעודף, המסים הגבוהים והפרטות בהיקף של 1.7 מיליארד שקל (מהם כ-1.3 מיליארד שקל ממכירת מניות המדינה בבנק לאומי וכ-400 מיליון שקל ממכירת קרקע). עודף תקציבי אופייני לחודשי ינואר עקב הוצאה עונתית נמוכה. ב-2011 מתוכנן, על פי מתווה תקציב המדינה המאושר, גירעון שנתי של 25.2 מיליארד שקל.
יחס החוב-תוצר הסתכם ב-75% ב-2010
היחס בין החוב של ישראל לתוצר של כלכלתה קטן ב-2010 ב-3% והסתכם בסוף השנה ב-75%. היחס בין החוב הציבורי (הכולל גם את חובות הרשויות המקומיות) לתוצר הסתכם בסוף 2010 ב-76.6%, לעומת 79.6% בסוף 2009.
יחס החוב-תוצר הוא אחד המדדים החשובים ביותר למדידת חוסנה של מדינה. בעבר היה היחס אחד מעקבי האכילס של כלכלת ישראל. בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, השיפור שחל ביחס של ישראל בשנים האחרונות, וההרעה שחלה ביחס החוב-תוצר ברוב המדינות המפותחות, שופר מאוד מיקומה הבינלאומי היחסי של ישראל בכל הקשור למדד זה. כך למשל, יחס החוב-תוצר של יפן בסוף 2010 היה 221%, של איטליה 119% ושל ארה"ב 91%. ישראל נהנית כיום מיחס חוב-תוצר הממקם אותה באמצע מדינות המערב המפותחות. עם זאת, השאיפה והיעד של ישראל לעשור הקרוב היא להוריד את יחס החוב תוצר ל-60%, שהוא יעד מאסטריכט - יעד הקבלה לאיחוד המוניטרי האירופי.
שר האוצר, יובל שטייניץ, אמר אתמול בתגובה כי "ההפחתה ביחס החוב-תוצר היא הישג למדיניות הממשלה במיוחד בעת משבר כלכלי עולמי. צמצום היחס יסייע במאמץ להעלאת דירוג האשראי של ישראל. הוא גם ישפיע על המצב הכלכלי של ישראל, אל מול חוסר היציבות במזרח התיכון".
שיא בגביית מסים בינואר: 19.5 מיליארד שקל - זינוק של 9.3%
מאת מוטי בסוק
8.2.2011 / 7:13