בכנס קמעונאות וזכיינות שנפתח אתמול נאספו שישה מנהלים בכירים, נציגי הרשתות הקמעוניות הגדולות והיצרנים הבולטים, לרב שיח על התפתחויות ומגמות עתידיות של המסחר הקמעוני בארץ והתחרות שנוקטים השחקנים בו.
המשתתפים, גיורא בר דעה, מנכ"ל עלית, יעקב גינצבורג, מנכ"ל קלאבמרקט, יורם דר, מנכ"ל קו אופ, סולי סקאל, נשיא קבוצת סקאל, יקי ודמני, מנכ"ל רשת אייס קנה ובנה וגזי קפלן, יו"ר קבוצת טבעול, נדרשו לסוגיות העוסקות במאזן הכוחות בין היצרנים לקמעונאים, הריכוזיות במשק ומה צופן העתיד.
יורם דר, מנכ"ל קו אופ, טוען כי כיום נתח השוק של 3 הרשתות הגדולות הוא כ-48% אחוז, אך בהתייחסות לשוק הרשתות לא כוללים בדרך כלל רשתות קטנות של 5-6 סניפים, הפונות בעיקר למגזרים הרוסיים והחרדיים, ואם לוקחים גם אותן בחשבון, גדל נתח השוק הכללי של הרשתות לכ-60%. דר טוען שבולטת בשוק דווקא הריכוזיות של הספקים. מתוך 500 ספקים של רבוע כחול המגלגלים כל אחד לפחות מיליון שקל בשנה, 3% אחוז בלבד - כלומר 13 ספקים, מהווים 55% מפעילות רבוע כחול.
יעקב גינצבורג, המנכ"ל החדש של רשת קלאבמרקט, אינו חושש שהכוח שיש לרשתות שופרסל וקו אופ יסייע להן ללחוץ על היצרנים לתת לרשת בבעלות החדשה תנאי מסחר טובים פחות, ובכך לסייע "להרוג" את נסיונות ההתאוששות של הרשת בראשה הוא עומד.
"לספקים", אומר גינצבורג, "יש אינטרס לחזק רשת שלישית, כי הם לא רוצים להיות מאוימים על ידי שתי רשתות חזקות. הספקים ישמחו לחזק רשת שלישית, ולכן אני מאמין כי יהיה שיתוף פעולה והם יתנו לנו את אותם תנאים כמו למתחרים".
גינצבורג מאמין שעם הזמן יאמצו הספקים בארץ את מודל העבודה של חברות בעולם מול הרשתות הגדולות. "פרוקטר אנד גמבל למשל", הוא אומר, "קבעה תנאים אחידים לכל הרשתות מולן היא עובדת, והבידול היחידי הוא למעשה בכמויות".
גזי קפלן התייחס לפגיעה המתמשכת ברווחיות היצרנים, לעומת נתוני הרווחיות המחמיאים שמציגות שתי הרשתות. בהומור הוא ציין "הגעתי בלי עניבה כי הרשתות חנקו אותי, נשארתי בלי אוויר", אך מיד הוסיף כי לתעשייה יש אינטרס שהגופים איתם היא עובדת יהיו רווחיים.
רמת הרווחיות והתפעול המקובלת לרשתות בעולם נעה בין 3%-6%, בעוד שהרמה המקובלת של הרווחיות לתעשיינים נעה בין 5%-7%. הסיבה לכך היא שליצרנים רמת סיכון גבוהה יותר בשל ההשקעה במו"פ, השקת מוצרים חדשים, פרסום וכדומה.
גיורא בר דעה, מנכ"ל עלית, לא רואה את הריכוזיות בענף המזון והחיבור עם החברות הבינלאומיות כפועלת לרעת הצרכן הסופי. למרות התחזקות החברות הגדולות, הוא אומר, אנו רואים בשוק מגמה קבועה של ירידת מחירים בשוק המזון. יתרה מזאת, הגודל מאפשר מאסה קריטית המאפשרת לחברות לחדש ולגוון, ולתת מענה לכל נישה צרכנית".
גזי קפלן טוען שהריכוזיות של הרשתות הקמעוניות שונה במהותה מהריכוזיות של יצרניות המזון הגדולות, וטוען כי דווקא התחזקות החברות הגדולות פתחה את השוק לתחרות אמיתית. עד לפני 10 שנים היו מונופולים בשוק והחברות לא נכנסו זאת לתחומה של זאת. אסם עשתה דברים מסוימים, עלית עשתה דברים אחרים. הכוח והגודל איפשרו לחברות להיכנס לכל הקטגוריות, לחדד את התחרות, והצרכן רק הרוויח".
סולי סקאל, נשיא קבוצת סקאל, המחזיקה בזיכיון של למעלה מ-35 מותגים בינלאומיים, טוען כי למרות הקושי לתמוך במותגים כה רבים, זהו היתרון המאפשר להם לשרוד בשוק. בעבר, הוא אומר, ניסו מותגים דומים לפעול בארץ ביחידות ונכשלו. צירוף המותגים מאפשר לנו להגיע בחנויות למסת מכירות שמצדיקה השקעה בפרסום, דווקא הריכוזיות נתנה לנו את הכוח למצב את המותגים ובכך ליצור ביקוש לשיווקם.
סקאל מעריך כי תהליך דומה יתחולל בשוק מוצרי החשמל. "שוק זה", הוא אומר, "מגלגל כיום 6 מיליארד שקל ופועלות בו כיום כ-8 רשתות. להערכתי, בעקבות התחרות המתגברת, והירידה במתח הרווחים תהיה קונסילידציה בין חברות ומותגים, המחירים ירדו ובשוק יישארו בסופו של דבר רק 3 רשתות חזקות".
יקי ודמני, מנכ"ל רשת אייס קנה ובנה, התייחס לעובדה שהיום כל הרשתות שולחות יד גם בעסקים שאינם נמנים במוצהר על תחום עיסוקן. כך למשל הרשתות הקמעוניות והפארמים המוכרים גם מוצרים לבית. "כניסת הרשתות לשיווק מוצרים שאינם מזון תחמיר מאוד את המלחמה שלנו איתן" הוא אומר, "ולכן, לא מן הנמנע כי רשתות מסוגנו ייכנסו בתגובה לשיווק מוצרי מזון. אני מעריך כי עם השנים כל הרשתות יעסקו בכל התחומים, שיטת חנויות ה-ONE STOP SHOP תהיה השלטת, וישרוד מי שיצליח לבדל את עצמו ולהציג את הערך המוסף לצרכנים".
לעומתו, סבור יורם דר כי הרשתות ימשיכו להתעסק בעיקר בעסקי הליבה, ושיווק מוצרים שאינם מזון לא יתפוס יותר מ-15% מפעילותם. על כך עונה לו ודמני כי 15% מפעילות הקו אופ היא כמו רשת נוספת של עשה זאת בעצמך.
היצרנים והקמעונאים היו תמימי דעים כי הולך ומתגבש שיווי משקל עדין במאזן הכוח בין ריכוזיות היצרים לריכוזיות הקמעונאים, וכי ההצלחה בעתיד טמונה ביכולתם לשתף פעולה זה עם זה. "אנחנו באמצע תהליך", אומר גיורא בר דעה, "בו מבינים שני הצדדים כי הצרכן הוא המלך ולכן היכולת להביא אליו את המוצר בצורה הנכונה היא שתקבע. הרשתות מבינות שחשוב לתת למותגים החזקים להוביל ואין טעם לחסום אותם בכוחניות על המדף".
יעקב גינצבורג אינו סבור כי בעתיד ייכנסו לפעילות בארץ רשתות בינלאומיות: "הסיבה לכניסת גורם בינלאומי היא או יתרון בתחום הקנינות או אינטרס רווחיות, ושני הפרמטרים לא קיימים כאן. מלבד זאת יש חסמי כניסה קשים - שוק לא הומוגני שמתוכו 25% הוא מגזרי ואליו ודאי לא ירצו הרשתות הבינלאומיות להיכנס, מה שמותיר להם פעילות ב-75% מהשוק בלבד וכן בעיות כשרות".
לעומת גינצבורג ודר המאמינים כי המגמה תהיה מעבר לחנויות גדולות בשטחי מסחר זולים יחסית, טוען סולי סקאל כי מה שיקבע בעתיד הוא דווקא המחיר והשירות - לא הגודל. "גודל של חנות", הוא אומר, "זאת גם עלות יקרה. אנחנו שוכחים שהאינטרנט קיים ומגלגל היום 600 מיל
ONE STOP SHOP או עסקי ליבה?
ענת ביין
5.2.2002 / 12:05