המינהל דורש מהיזמים לפתח שטחי ציבור - ומחירי הקרקעות עולים

>> מכרזים חדשים שמפרסם מינהל מקרקעי ישראל על קרקעות כוללים תוספת עלויות חדשות לפיתוח, בהן פיתוח של שטחי ציבור, מוסדות ציבור והעתקת קווי מתח גבוה. התוצאה: ההוצאות במכרזים האחרונים עלו בהיקף של 20-126 אלף שקל לדירה, שלפחות חלקם יגולגלו לרוכשי הדירות.



כך, למשל, פורסם באחרונה מכרז בטירת הכרמל לבניית 342 דירות, אליו נוספו סעיפי העתקת קו מתח גבוה והקמת מבנה ציבור, שיתווספו להסכמי הפיתוח הקבועים שהמינהל גובה במסגרת ההסכמים עם הרשות המקומית. התוצאה: עלות הקרקע תעלה ב-24 אלף שקל לדירה.

בבית שאן ובעפולה יצאו מכרזים שאף בהם יידרשו היזמים להוסיף כ-24 אלף שקל לכל דירה, ואילו בשכונת אחיסמך בלוד יידרשו היזמים לשלם הוצאות פיתוח נוספות של כ-40 אלף שקל לכל דירה, בין היתר למימון תאגיד המים; בשכונת ארנונה בירושלים יידרשו היזמים להוסיף כ-60 אלף שקל לכל יחידה - בין היתר עבור חיבור חשמל; בשכונת נחלים בפתח תקווה, יידרשו היזמים לשלם תוספת הוצאות פיתוח בהיקף של כ-80 אלף שקל לכל דירה, בין היתר עבור סלילת מחלף; ובשכונת עיר ימים בנתניה, יידרשו היזמים להוסיף לכל דירה כ-125 אלף שקל עבור הוצאות הפיתוח הקבועות.



"ללא צעדים משלימים החלטות אלה יגרמו להעלאת מחירי הדירות החדשות, שכן היזמים יגלגלו את הוצאות הפיתוח הנוספות על בעלי הדירות", כתבו עו"ד גיל גל-מור מהאגודה לזכויות האזרח ועו"ד נאדיה מוגילבסקי מהאגודה לצדק חלוקתי, במכתב ששיגרו בשם הקואליציה לקידום דיור בהישג יד למנהל מינהל מקרקעי ישראל, ירון ביבי. במכתב הם מציינים כי הצעת המינהל כללה לצד חובות ליזמים, גם חובות על הרשויות המקומיות לקדם תוכניות בנייה, שבהן לפחות כ-25% מהדירות שיוקמו יהיו קטנות ויימכרו במסלולים שיאפשרו דיור בר-השגה (כמחיר למשתכן, רנ"ה). "יש לעצור את המכרזים עד שהצעת ההחלטה בנושא תושלם ותאפשר הקצאה של חלק מהדירות לדיור בר-השגה", הוסיפו.



"סיכוי סביר שהצרכן הסופי יישא בעלויות"



השאלה עכשיו היא אם הדבר אכן יביא לעליות מחירי קרקע, או שיקוזז באמצעות מחירי קרקע מופחתים שהיזמים ישלמו, וכך לא יעלו המחירים, כפי שטוענים במינהל. "התוצאה האמיתית תהיה איפה שהוא באמצע", סבור סמנכ"ל יזמות ובנייה בהתאחדות הקבלנים, ערן ניצן. "יהיו מכרזים שיהפכו ללא כדאיים ויזמים לא ייגשו אליהם, וקיימת גם אפשרות שמחירי הקרקע יתקזזו עם הוצאות הפיתוח, כך שלא יירשמו עליות משמעותיות. עם זאת, במצב הנוכחי של השוק, שרווי בביקושים, הסיכוי שמחירי הקרקע יעלו והצרכן הסופי יישא בעלויות הוא הסביר ביותר", אומר ניצן.



לפי התקנים, האחריות למימון מוסדות ציבור מוטלת על הממשלה, ואולם זו "מתנערת מכל אחריות", טוען ניצן. "נקטו שם בפתרון הקל, להשית את העלויות על היזמים. הבעיה שזה לא מתיישב עם מדיניות הממשלה לצנן את עליות המחירים".



"המינהל יוצא בהצהרות להוריד את מחירי הדירות, אך מקפיץ בעצמו את מחירי המינימום ועלויות הפיתוח בעשרות אחוזים תוך שנה אחת בלבד", מוסיף אלון הרצוג, הבעלים של קבוצת קפיטל גרופ, שהתמודד במכרזים בשכונות מצליח ועיר ימים בנתניה. "עלויות פיתוח זה דבר קבוע, אך לפי המכרזים אנו רואים שעלויות הפיתוח משתנות על דעת עצמם ובאופן שרירותי, בין היתר כדי לכסות חובות של רשויות עירוניות", אומר הרצוג.



ממינהל מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "נוכחנו לדעת שיזמים הניגשים למכרזים לוקחים בחשבון את גובה עלויות הפיתוח בהצעותיהם, ולרוב אין הדבר גורם לעלייה במחיר הסופי. הממשלה ומועצת מקרקעי ישראל העמידו את מרכיב הפיתוח בעדיפות גבוהה והחליטו כדי לאפשר לשכונות חדשות לזכות בגני ילדים ומוסדות ושטחי ציבור, לוותר על הכנסות מהקרקע כדי שרמת הפיתוח תהיה גבוהה".