אל תכלאו את החרדים במרכזי תעסוקה

>> כבר שנים שהמגזר החרדי לא קיבל כל כך הרבה טפיחות על השכם ביום אחד. "החרדים רוצים לעבוד"; "הם עובדים נפלאים"; "המסירות שלהם גבוהה" - כך צוטטו אתמול מנהלים בכירים שמעסיקים חרדים, במהלך ביקור נשיא המדינה במרכז התעסוקה באלעד.

למנהלים אלה יש סיבה להיות מרוצים מהעסקת החרדים. בעשור האחרון הוקמו מרכזי תעסוקה גדולים בערים החרדיות, שבהן עובדות נשים חרדיות במגוון מקצועות - מוקדניות טלפוניות, מתכנתות היי-טק ורואות חשבון. מרכזי התעסוקה הוקמו כדי לענות על צרכים קיימים - הסירוב של החרדים להיטמע בתוך מערכת חילונית, בגלל דרישות כמו מטבח כשר למהדרין והפרדה בין גברים לנשים.



לכאורה כולם מרוצים - החברות מקבלות כוח אדם איכותי בזול, העובדות מביאות קצת כסף הביתה וחברות ההשמה גוזרות את הקופון. אבל לא בטוח שזהו המודל הנכון כדי להשיג את התרומה המשמעותית ביותר מההון האנושי החרדי. ראשית, במרכזי התעסוקה האלה כמעט שאין עובדים גברים. ההתנגדות של הרבנים גורמת לכך שגברים נאלצים להמשיך לחפש עבודה מחוץ לערים החרדיות, או להתייאש ולהמשיך לשבת בכולל.



מעבר לכך, אין חולק ועורר כי האוכלוסייה החרדית משכילה והפוטנציאל שלה גבוה - אם רק יהיו בידה הכלים הנכונים. כיום היא למעשה מהווה אלטרנטיבה מקומית למיקור חוץ בהודו, או להעסקת סטודנטים בזיל הזול. אמנם מנהלי החברות מתפארים בכך שכמה נשים שהתחילו את דרכן במרכזי התעסוקה הצליחו להתברג בתפקידי מפתח בחברות - אבל הן בודדות.



מודל מרכזי התעסוקה הוא חשוב וחיוני לשיעור מסוים מסך העובדים החרדים, אבל אם ימשיכו לכלוא את כוח האדם החרדי במרכזי תעסוקה - התרומה שלו לא תממש אפילו עשירית מהפוטנציאל, והמגזר ימשיך לסבול ממצוקה ומחסור. כדי שהתרומה של החרדים תגדל (ובהתאם גם ההכנסה) צריך לדאוג שלגברים ולנשים החרדיות יהיו כלים מקצועיים - ובעיקר מוטיבציה - להתמודד על כל משרה בשוק החופשי ולטפס הכי גבוה שאפשר.