>> "האם המערכת הפיננסית נכנסת לשאננות לאחר המשבר? לא" - כך שאל והשיב אתמול איתן רף, יו"ר בנק לאומי היוצא. "אבל כדי לענות על השאלה הזאת בעומק רב יותר יש להתייחס לכמה רבדים כמו מדיניות האשראי, מדיניות הנוסטרו, הלימות הון ומדיניות חלוקת הדיווידנדים של מערכות פיננסיות", הוסיף רף.
רף, ששימש בעבר יו"ר בנק לאומי, וכיום הוא יועץ בכיר למורגן סטנלי ודירקטור בחברות שונות, אמר אתמול את הדברים בפורום שוק החוב של מידרוג. הפורום עסק בשאלות אם תיק הנוסטרו (השקעות עצמיות) של הבנקים וחברות ביטוח מסוכן, ואם נלמדו לקחי המשבר האחרון.
"בישראל נעשתה עבודה רצינית של הקמת מערכות בקרה שבנויות להתמודד עם התרופפות המשמעת העסקית והתפעולית בגופים. בלאומי הוקמו יחידות עילית לבדיקה ומעקב אחר סיכון כולל (בעקבות הוראות באזל 2 ו-icaap), הוגדר תיאבון סיכון, נותחו תרחישי קיצון שמכסים מה שיכול להשתבש, פותחו מדדי ביצוע והקצאת הון לפי מגזרים עסקיים ונבחנו מערכות לתמחור ושיערוך מכשירים פיננסיים", אמר רף.
"כיום יש מודלים מתקדמים לניהול אשראי ולדירוגו בכל הבנקים, ובסך הכל אנחנו יכולים להיות שקטים. יש לנו משק נזיל עם שיעור חיסכון גדול וחשיפה מצומצמת לחו"ל. אבל הנזילות הגבוהה מזמינה גם תחרות גבוהה, ולפעמים בלתי-סבירה ומסוכנת באשראי, וכשהבנקים נותנים הלוואות עם מח"מים (משך חיים מוצע) של 8-10 שנים במרווחים של 0.7%-0.9% מעל עלות המקורות - זה לא בריא ומעוות את המקורות. אם המגמה הזאת תימשך, בעוד כמה שנים נראה הגדלה בהפרשה לחובות מסופקים. ירידת המרווחים אולי טובה ללווים, אבל היא רעה למערכת הבנקאות - ואסור שתהיה הרפיה בטיב הביטחונות", אמר רף.
רף סבור שמה שהפיל את המערכות הפיננסיות היה משבר הנזילות. "מדברים על כך שהמערכת הפיננסית הישראלית התנהגה בצנעה כשקנתה אג"ח של כל מיני סוכנויות יציבות, אך אסור לשכוח שחלק גדול מהנזק נמנע בכך שהממשלות הלאימו את הבנקים", הוסיף רף.
"בנק בישראל לא יכול להשיג לאורך זמן תשואה על ההון של יותר מ-10%, וזאת התשואה שלה צריכים לצפות המשקיעים במניות הבנקים. בגלל זה בלאומי החלטנו לאמץ מדיניות תגמול למנהלים של עד 15% תשואה על ההון כדי למנוע לקיחת סיכונים מוגזמים".
המפקח לא הגיע
בהתייחסו לסיכוני אשראי בנוסטרו אמר המשנה הבכיר למנכ"לית בנק לאומי גליה מאור, זאב נהרי: "טוענים שסיכוני האשראי הם בסדר, והבעיה היא בסיכוני השוק. תבדקו את הנוסטרו האישי שלכם בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה והנאמנות, ותגלו שתיק ההשקעות שלכם מסוכן יותר מתיקי הנוסטרו של הבנקים.
לפני ששואלים אם הנוסטרו מסוכן, צריך להגדיר בבירור מה זה נוסטרו, ומהו הסיכון. יש לבדוק את משקל הנוסטרו אל מול המאזן של הבנקים. קחו למשל את בנק לאומי עם מאזן של 300 מיליארד שקל, ומתוכו הנוסטרו (שכולל גם פיקדונות) הוא כ-100 מיליארד שקל; מתוך סכום זה ההשקעה במניות בלאומי מהווה כ-5 מיליארד שקל - כ-5% מהתיק.
"מרבית ההפסדים של הבנקים במשבר נבעו מסיכוני אשראי ולא מסיכוני שוק. הן בלאומי והן בבנקים האחרים מדובר בתיקי נוסטרו סולידיים, ואני מתייחס לא רק לתיקי ניירות, אלא גם לניהול חשיפות מט"ח, ריביות ופיקדונות. אצלנו חלק לא מבוטל מהנוסטרו מושקע באג"ח ממשלתי, בבנקים מרכזיים סולידיים או במוסדות כמו דויטשה בנק ווולס פארגו, כשאני לא בטוח אם ההשקעה הזאת יותר מסוכנת מתיק אשראי שניתן לאחת מקבוצות הלווים הגדולות במשק.
"איני מאמין שהבנקים הישראליים יגדילו את הסיכון וילכו להרפתקות בתיקי הנוסטרו. אני הרבה יותר מוטרד מהתחרות באשראי, כשפחות מדאיגים המרווחים, אלא איכות והיקף הביטחונות שניתנים, ואם התחרות תגיע לשם, זה עלול להיות מאוד מסוכן".
כמה מהמשתתפים בפאנל העלו תהיות מדוע לא היתה נציגות לפיקוח על הבנקים, שכן רצו לשמוע את עמדתם בנוגע לסיכוני השוק ברמת הנוסטרו.
נוסטרו זה כמו ללכת לים
בתשובה לשאלה אם הסיכון שלקח בנק דיסקונט בתיק הנוסטרו עם החשיפה לאג"ח מגובי משכנתאות של הבנקים, כמו פרדי מק ופאני מיי, בהיקף של כ-3 מיליארד דולר - כ-130% מההון העצמי - היה גבוה מדי, אמר שלמה זהר, לשעבר יו"ר דיסקונט: "2008 מזכירה תקופה סוערת, ואני שמח שהיא מאחורינו. צריך לבחון את היחס בין גובה תיק הנוסטרו להון הבנק, שכן הבנק הוא גוף שמנוהל עם הון עצמי יחסית נמוך, וככל שהוא יותר מוטה קמעונות, כמו הבנקים הישראליים, יש עודף פיקדונות לעומת האשראי שאתה יכול לתת, ואז עולה השאלה, האם נוסטרו מהווה מקור רווח מהותי?
"ההתפתחויות של הבנקים האיטלקיים, הספרדיים ואחרים בתקופה האחרונה הראו שאג"ח מדינה אינן דבר הכי בטוח שבעולם. נכון שאז היתה קצת פאניקה לגבי ההשקעה שלנו, שכן לראשונה היתה חשיפה גדולה לגופים, כמו פרדי מק ופאני מיי, ואני זוכר שישבתי עם האנליסטים והמומחים שלא הצליחו להבין את הניירות שבהם השקענו. לא השקענו בשני ניירות בודדים, אלא בעשרות ניירות שונים בגין נכסים שונים עם ערבויות של ממשל ארה"ב שהיו נזילים. וזה שלא מימשנו אותם, זה לא בגלל שהיינו כל כך חכמים, אלא בגלל שהשוק עשה את שלו".
נהרי השיב לדברי זהר באומרו: "להבדיל ממה שאתה מספר, במקרה של ההשקעות שלנו, האנליסטים הבינו בדיוק במה אנחנו משקיעים, כשהבעיה היתה ריכוזיות של ההשקעה במכשירים מאוג"חים רבים. אבל מה לעשות, כשיש משבר אף פרופסור או דוקטור אינו עוזר למנוע אותו".
רף שלח הערה מרומזת אל עבר המתחרה הגדול של לאומי, בנק הפועלים, שרכש לפני חודש וחצי כ-4.9% משטראוס גרופ תמורת כ-300 מיליון שקל. "ראיתי באחרונה בנק שמשקיע בחברה לפי מחירים המשקפים מכפילי ebitda של 8-9. מדובר בתשואוות נאותות בהשקעות כאלה, אך לא ברמות שאנחנו השגנו", אמר.
בדומה לרף, גם זהר ניצל את היעדרות נציגי הפועלים ושלח הערה אל עבר המתחרה: "למרות הדאגות, לא הפיקוח על הבנקים ולא הדירקטורים אמרו לנו באף שלב למכור את התיק כמו שאמרו לבנק אחר (רף התייחס לתיק אג"ח מגובי משכנתאות שהפועלים מכר בהפסד של מיליארדי שקלים, מ"ר)".
זהר גם הזהיר את הדירקטורים בחברות להיות עם היד על הדופק ולא לאפשר פיתויים מיותרים בנוסטרו, כך שלא יהפוך למרכז הרווח של הבנק: "צריך להיות זהיר, שכן קיים לחץ מצד בעלי מניות להביא תשואה עודפת על ההון, אבל צריך להיזהר, שכן מחיר הטעות הוא כבד. לא ראיתי יותר מדי כותרות בעיתונים על הפסדים באשראי של 10 מיליון שקל לעומת כותרות זועקות על הפסדים בהשקעות ריאליות".
מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, אלי יונס, אמר: "לשאול אם הנוסטרו מסוכן, זה כמו לשאול אם ללכת לים זה מסוכן. הכל תלוי במה שאתה רוצה לעשות שם. לא לנשום 11 דקות מתחת למים זה מסוכן, אבל לשבת ולהסתכל על הגלים - פחות. נוסטרו לא מסוכן, ומה שקובע זה פיזור וניהול סיכונים, ואת זה צריך ללמוד מהבנקים".
איתן רף וזאב נהרי מזהירים מהתחרותיות באשראי הבנקאי
מאת מיכאל רוכוורגר
9.2.2011 / 6:48