שיפור דרמטי בגביית ארנונה ברשויות הערביות: מ-18% ל-33% ב-2005-2009

>> שיפור דרמטי חל בגביית הארנונה ברשויות הערביות - כך עולה ממחקר שערך ד"ר רפיק חאג', חוקר שלטון מקומי ערבי במרכז דיראסאת. לפי המחקר, שיעור גביית הארנונה הממוצע ברשויות הערביות הגיע ב-2009 ל-50%, לעומת שיעור גבייה ממוצע של 41% ב-2008. כמו כן, עולה מהמחקר כי מאז 2005 ניכרת מגמה רצופה של שיפור בגביית הארנונה השוטפת במגזר הערבי, וכן בגביית חובות ארנונה מהעבר. ב-2009 שיעור גביית הארנונה, כולל חובות עבר, הסתכם ב-33%, לעומת 18% ב-2005. מאחר שמשרד הפנים אינו חושף את נתוני גביית הארנונה לפי מגזרים, נדרש הניתוח האקדמי של מרכז דיראסאת כדי לחלץ את המספרים.



השיפור בגביית ארנונה הוא תוצאה של מהלכים לשיפור הניהול שנעשים בשלטון המקומי הערבי, הכוללים העברה של סמכויות גביית הארנונה במקומות רבים לידי חברות חיצוניות. עם זאת, השלטון המקומי הערבי עדיין מפגר בנתוני הניהול שלו בהשוואה לרשויות המקומיות היהודיות - שיעור גביית הארנונה ברשויות המקומיות היהודיות בדירוג סוציו-אקונומי נמוך גבוה ב-50%-70% מהשיעור ברשויות המקומיות הערביות.



בשלטון המקומי הערבי תולים את הפערים בעיקר בעובדה שלרוב המוחלט של היישובים הערביים דירוג סוציו-אקונומי נמוך: באשכולות 1-3 ממוקמים 43 יישובים ערביים, שהם 80% מהישובים הערביים. באותם אשכולות, לעומת זאת, ממוקמים רק 5% מהיישובים היהודיים. הקשיים הכלכליים מקשים מאוד על גביית ארנונה - לדברי חאג', נתח הארנונה מסל ההוצאות של משפחה ערבית הוא 6.9% בממוצע לעומת 4.8% בממוצע מסל ההוצאות של משפחה יהודית.



בנוסף, סובלות הרשויות המקומיות הערביות מכך שהרוב המוחלט של הארנונה שהן גובות הוא ארנונה למגורים. הרשויות כמעט ואינן גובות ארנונה עסקית, בשל מיעוט אזורי תעסוקה ותעשייה המסונפים לרשויות הערביות. ברוב המוחלט של המקרים המדינה סינפה את אזורי התעשייה לרשויות יהודיות, והותירה את הרשויות הערביות בלי מקור פרנסה עסקי.



מאחר שהארנונה העסקית מהווה את עיקר ההכנסות של הרשויות המקומיות בישראל, המשמעות היא שהרשויות המקומיות הערביות סובלות ממחסור חמור בהכנסות. למעשה, לפי הניתוח שערך חאג', גם אם היו הרשויות הערביות גובות 100% מהארנונה - הדבר היה עדיין מכסה רק 53% מהוצאותיהן. ראש עיריית נצרת, ראמז ג'ראיסי, מזהיר לפיכך כי הרשויות הערביות נמצאות בסכנת קריסה.