>> אבל כבד שרר אתמול במסדרונות בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים. 25 עובדי בית המשפט הגיעו אתמול לבית המשפט בשעה מוקדמת בהרבה מהרגיל כדי להתייחד עם זכרו של שופט בית המשפט מוריס בן עטר, ששם שלשום קץ לחייו, ולחלוק זה עם זה את התחושות הקשות.
בשעות הבוקר ערכו העובדים בבית המשפט, הקטן והאינטימי יחסית לבתי משפט רגילים, טקס צנוע לזכרו של השופט, הדליקו נר זיכרון ועמדו למשך דקת דומייה. ואולם נדמה שהטקס לא סייע לפוגג את תחושות ההלם והתדהמה. גם בשעות הצהריים עדיין נראו רבים מהעובדים מתגודדים ומדברים ביניהם בעיניים דומעות. שתי שופטות בית המשפט שעבדו לצדו של בן עטר, תמר נמרודי ורות זוכוביצקי, בכו גם הן אתמול יחד עם צוות העובדים, שרואה עצמו כמשפחה חמה ומלוכדת.
כל הדיונים בבית המשפט לעניינים מקומיים בוטלו אתמול, ועיקר עיסוקם של העובדים היה ביידוע הצדדים ובאי כוחם על דחיית הדיונים. הדיונים שנקבעו לשופט בן עטר בוטלו עד למועד בלתי ידוע. גם רבים מהדיונים בבית משפט השלום בירושלים נדחו אתמול, לאור יציאתם של עמיתיו השופטים להלוויה שנערכה אתמול בצהריים. אחד הפקידים בבית משפט השלום תיאר כיצד הגיעו השופטים אתמול בבוקר לעבודתם בפנים נפולות: "רואים את הכאב על הפנים שלהם", אמר.
"בית המשפט העמוס ביותר"
שלשום בערב שם השופט בן עטר קץ לחייו בביתו במכבים. הסיבה, ככל הנראה, היתה עומס העבודה הכבד שהיה מוטל עליו בתפקידו בבית המשפט. באחרונה זומן השופט לפגישה אצל נשיאת בית משפט השלום בירושלים, השופטת שולמית דותן, אשר ביקשה ממנו לקחת פסק זמן מעבודתו כדי לסיים לכתוב את פסקי הדין שהתעכבו אצלו.
גורם משפטי סיפר שלשום כי בפגישה שקיימו באחרונה דותן ומנהל בתי המשפט, השופט משה גל, עם בן עטר הוצע לו לפרוש מתפקידו מרצון, וניתן לו להבין כי אם לא יפרוש תוגש נגדו תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים. לפני כשנה אף הוחזר השופט לדון בתיקים בבית המשפט לעניינים מקומיים, לאחר שכמה שנים קודם לכן קודם ממנו לבית משפט השלום בעיר. עבור בן עטר, סיפרו שופטים, היו אלו מכה קשה והשפלה מקצועית. "העומס הכריע אותי", כתב השופט במכתב ההתאבדות שהשאיר. הוא הוסיף כי אינו כועס על אף אחד וכי הוא מבקש סליחה.
המזכיר הראשי של בית המשפט, עו"ד איתן לוי, סיפר אתמול כי לא ניתן היה לראות שום סימן למצוקה שבה היה שרוי השופט: "בפגישה האחרונה בינינו, שהיתה ביום חמישי שעבר, הוא היה חייכן כרגיל ואמר לי שהוא מתכוון לצאת לשלושה ימי השתלמות. סיכמנו שנתראה ביום רביעי". לוי מוסיף כי "התחושה כיום היא קשה מאוד. הוא היה שופט שהשרה אווירה נעימה בקרב כל השופטים והעובדים. הוכינו בתדהמה".
לוי סיפר על עומס העבודה הכבד בבית המשפט. "אני חושב שבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים הוא העמוס ביותר מבין בתי המשפט לעניינים מקומיים. ביחס לתל אביב זה בוודאות כך", אמר לוי. לדבריו, גם סוג התיקים שנדון בירושלים שונה: בעוד שבבית המשפט המקומי בתל אביב נדונים בעיקר תיקי חניה, בירושלים מדובר בתיקים מכל הסוגים, לרבות עבירות על חוק התכנון והבנייה, רישוי עסקים, חוקי עזר עירוניים, פיקוח עירוני חניה ועוד.
מזכירתו האישית של בן עטר, יפה נרקיסי, סיפרה על בן עטר כי "הוא קודם כל בן אדם", כזה שנותן לכל אדם את יומו בבית המשפט ומאפשר לכל נאשם לומר את דברו, גם אם זה אומר להאריך את הדיון. בן עטר, סיפרה נרקיסי, נתן לכל אחד, נאשם, עורך דין, מזכירה או אחרון הרוכלים בשוק, יחס מכבד ונעים. על עבודתו של השופט סיפרה כי בן עטר נהג להגיע לבית המשפט בשעה שמונה בבוקר ולהישאר כל יום עד תשע או עשר בלילה, ועבד גם בימי שישי - הכל כדי להתגבר על עומס העבודה הרב.
מלבד התיקים שבהם דן בבית המשפט המקומי, סיפרה נרקיסי, מדי יום לאחר שמיעת הדיונים הלך בן עטר לכמה שעות לבית משפט השלום (שני בתי המשפט נמצאים במרחק הליכה זה מזה), כדי לסיים שם את כתיבת פסקי הדין שנותרו לו מתקופת כהונתו בשלום. עם זאת, למרות הקשיים והעומסים הכבדים שבהם היה שרוי, אומרת נרקיסי, הוא מעולם לא שידר מצוקה או דיבר על הקשיים, וגם כשהוחזר לבית המשפט לעניינים מקומיים, "לא ניתן היה לראות עליו מרמור או כעס. הוא תמיד חייך, היה נחמד לכולם, התעניין בכולם ונתן את הנשמה בעבודה".
השופטים: אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש
"ידענו שזימנו אותו לשיחה", סיפר עמית של בן עטר, "אבל במקום להציע לו עזרה ולסייע לו עם העומס הציעו לו לפרוש מהתפקיד. איזו מין התנהגות זו, איזה מין יחס זה? העומס על השופטים הוא בלתי נסבל וככה הם מתייחסים?"
גם עמיתים אחרים של בן עטר ביטאו אתמול תחושות קשות: "השופט בן עטר השאיר צוואה שהיא כתב אישום לכולנו. העומס הוא בלתי נסבל, ואנחנו כ ולנו צריכים לעשות חשבון נפש", אמרה אתמול שופטת בית משפט שלום בירושלים בכינוס שערכו השופטים בשעות הבוקר.
"דחפו אותו לתהום", אמר אחד השופטים בבית המשפט ביחס לפגישה שבה ביקשו גל ודותן מבן עטר לשקול להתפטר מתפקידו. "העומס על השופטים הוא בלתי נסבל", הוסיף השופט וציין כי הכתובת היתה על הקיר. השופטים ביקשו אתמול בכינוס להתאגד ולבטל את הדיונים בבית המשפט בזמן הקרוב: "לאות סולידריות צריך להפסיק את הדיונים. לא ייתכן שנמשיך להתנהג כרגיל, כאילו לא קרה כלום". שופט אחר שלח שלשום מייל לכלל השופטים: "בלילה עצוב זה, לנציגות השופטים אסור לשתוק". השופט ביקש לקיים כינוס חירום, "על מנת למצוא דרך הולמת לבטא את רגשות חברינו ולקבל החלטות מעשיות".
בתגובה לדברים שלחה יו"ר נציגות השופטים הארצית, השופטת ורדה אלשייך, מייל לשופטים שבו ביקשה מהם להתאזר בסבלנות: "אין זה סוד כי העומס המוטל על השופטים הוא בלתי נסבל. אנו מצויים כרגע ברגעים קשים ובהלם, ולכן זה אינו המועד להציע הצעות ולנקוט פעולות. עם זאת, נקל להבין כי השופטים לא יוכלו לעבור עוד על הנושא לסדר היום, לאחר אירוע טראגי זה".
יו"ר ועד העובדים של הנהלת בתי המשפט, דני חסון, קרא לגורמי השלטון לפתור את בעיית העומס הכבד במערכת המשפט, "שעמו נאלצים להתמודד השופטים, הרשמים, הקלדניות, עובדי המינהל והעוזרים משפטיים כאחד".
נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש כתבה אתמול לשופטים: "אנו המומים ומזועזעים ממותו של חברנו". לדבריה, "ביום קשה זה לא נוכל להתייחס לנסיבות האופפות את מותו הטראגי והכואב של השופט בן עטר, אך אני רואה לציין כי מנהל בתי המשפט והנשיאה שולמית דותן ליוו את השופט בן עטר וניסו לסייע לו בהתמודדותו עם התפקיד השיפוטי. בסופו של יום, איבדנו שופט ואיש יקר, מסור, הגון ונעים הליכות".
היא הוסיפה כי "העבודה השיפוטית אינה קלה. כרוכה בה מידה רבה של לחץ, של עומס ושל אחריות כבדה הנובעת מהסמכות המוטלת עלינו לעשות צדק. ההתמודדות אינה פשוטה. היא בוודאי אינה פשוטה נוכח עומס התיקים הרב, שהוא, כפי שאנו מקפידים לציין בכל עת ומעל לכל במה, מן הגבוהים במערב. מנהל בתי המשפט ואני, בסיוע נשיאי בתי המשפט, עושים ככל שביכולתנו להקל על העומס ולייעל את שיטות העבודה כך שנוכל כולנו לתת שירות טוב ויעיל לפונים בשערינו. זוהי משימה שאינה פשוטה, אך נתמיד בה כי זו שליחותנו".
מדוברות בית המשפט נמסר בתגובה: "יש להצטער על כך שגורמים שאינם מכירים את נסיבות ועובדות המקרה לעומקן, מביעים את עמדתם בנושא".
"השופט בן עטר השאיר צוואה שהיא כתב אישום לכולנו"
מאת נורית רוט ושני מזרחי
10.2.2011 / 7:05