>> הראיון עם מייקל שטיינהרדט, הנחשב אחד האבות המייסדים של קרנות הגידור בשנות ה-60, נערך בביתו המרווח בירושלים, הממוקם בשכונת טלביה, לא הרחק ממעונותיהם של ראש הממשלה והנשיא. שטיינהרדט מגיע לישראל באופן תדיר. הפעם עילת הביקור היא הגדלת השקעתו של בנו דיוויד בחברת ההשקעות kcps.
שטיינהרדט הוא מאמין גדול ביכולותיהם של ישראל ותושביה. לדבריו, מלבד טכנולוגיה, ישראל יכולה לייצא לעולם שירותים פיננסיים. "מה דרוש לניהול השקעות?", הוא שואל ומיד עונה, "שכל וכושר שיפוט. יש פה כל כך הרבה אנשים חכמים ולישראל יש את הפוטנציאל הלא ממומש הזה - לייצא ניהול השקעות. ישראל היא מדינה קטנה, ולכן היא צריכה להשתמש בכל מה שיש לה. גם שווייץ קטנה ותראה איזו תעשייה פיננסית יש לה".
ההבדלים הגיאו-פוליטיים בין שווייץ לישראל ומספר הקונפליקטים עם השכנות המזרח תיכוניות אינם מרתיעים את שטיינהרדט: "השוק פה טוב מאוד ואין שום בעיה בכך שמנהל ישראלי מוצלח ינהל כסף באמצעות קסטודיאן (נאמן ניירות ערך) בשווייץ, או בכל מקום אחר בעולם. התעשייה הפיננסית יכולה לשמש מנוע צמיחה לישראל, יש לה את כל היכולות לצמוח ולכבוש נתחי שוק גלובליים".
שטיינהרדט, בוגר לימודי מינהל עסקים של בית הספר וורטון באוניברסיטת פנסילווניה ב-1960, החל לעבוד בוול סטריט כאנליסט מתמחה במחלקת המחקר של קרנות הנאמנות בחברת קלווין בולוק. שבע שנים מאוחר יותר פרש מהחברה עם הווארד ברקוביץ' וג'רולד פין, והשלושה הקימו קרן גידור שזכתה לשם המאוד לא יצירתי - שטיינהרדט, פין וברקוביץ'.שלושת השותפים ביססו את תפישת עולמם בהשקעות ארוכות טווח הנשענות על ניתוח מקרו כלכלי.
בתחילת דרכן נודעו קרנות הגידור בכמה חידושי השקעה. הן מכרו בחסר, מינפו את ההשקעותיהן ולא פסחו אף לא על שוק אחד שהיה עשוי להניב תשואות לתפישתן. שטיינהרדט, הרוח החיה של הקרן, תיבל את האסטרטגיה הראשית באפיקים קצרי טווח, תוך הימור על כיווני השווקים, המניות והאג"ח. אסטרטגיות אלה העניקו לו תהילת עולם.
למרות התשואות המרשימות, האינטנסיביות והדרישות הגבוהות שחקו והתישו את השותפים. ב-1979 החליטו פין וברקוביץ' לפרוש מהקרן, ושטיינהרדט נותר מנהלה היחידי.
באחת העסקות הידועות שלו הוא מכר בחסר מניות של חברות הטבק בזמן שעמדו בפני תביעת המיליארדים על נזקי עישון והרוויח הון נכבד. גדולתו כמשקיע היתה היכולת להחזיק בפוזיציה גם כשכל האחרים בטוחים כי זו טעות. בהשקעה כזאת בתחילת שנות ה-80 רכש שטיינהרדט אג"ח אמריקאיות ב-450 מיליון דולר, מהם 200 מיליון דולר נלקחו כהלוואה. הוא הימר כי שער הריבית בארה"ב יירד, וכתוצאה מכך יעלה מחיר האג"ח. מחירי האג"ח אמנם המשיכו לרדת, אך שטיינהרדט המתין בסבלנות. בזמן שנפש בצרפת התקשר אליו אחד מעוזריו ובישר לו כי שערי הריבית יורדים ומחירי האג"ח נוסקים, מה שייצר לו גם הפעם רווחי עתק. תחום האג"ח ימשיך להיות מגרש משחקים חביב על שטיינהרדט בעתיד.
את 1994 יעדיף שטיינהרדט למחוק מהרזומה. ההפסדים שנגרמו לו בשנה זו כמעט וחיסלו את המוניטין שלו, וחלק לא מבוטל מנכסיו האישיים והמנוהלים התאדה. שטייהנרדט העריך כי שערי הריבית בארה"ב לא יעלו ורכש חוזים על שער הריבית, אך העליות בשערי הריבית הובילו את קרנותיו להפסד של 29%, שרבים לא ציפו ממנהל ברמתו.
באותה שנה גם שילם שטיינהרדט לרשויות החוק האמריקאיות קנס של כ-70 מיליון דולר לאחר שנחשד במעורבות במניפולציה של מחירי האג"ח הממשלתיות. תשלום הקנס סתם את הגולל על הפרשה, ללא העמדה לדין או הצהרה כי בוצעה עבירה על חוק ניירות ערך.
ב-1995 שיפרו קרנותיו של שטיינהרדט את תוצאותיהן במידה רבה והניבו למשקיעים תשואה של כ-24%, לפני תשלום העמלות. נראה כי עבור שטיינהרדט היה זה סימן לסיומו של פרק זה בחייו. בסופה של השנה הודיע על פרישה מניהול קרנותיו. הוא השיב את הכסף למשקיעים ופנה לעיסוקים הקרובים ללבו כאמנות, פילנתרופיה וגן החיות שהקים.
מאז לא שב שטיינהרדט לנהל את כספם של אחרים. עם זאת, משיחה עמו עולה כי הוא בקיא בנבכי שוק ההון כאילו הוא עדיין מנהל כספים באופן פעיל.
אתה לא מתגעגע לניהול כסף? זה לא חסר לך?
"יש הבדל בין דיון אקדמי על השקעות לבין ניהול כסף באופן פעיל. כשניהלתי כסף כל המהות שלי היתה להיות המנהל הטוב ביותר בעולם. אם לא הייתי כזה, לא הייתי שמח. כל חיי נסובו סביב ניהול הכסף. התשואות והביצועים היו המהות שלי. כיום אני מדבר על זה ואין לי שום כסף מנוהל. אין לי יותר את הלחץ של להיות הכי טוב, וזה דרש אינטנסיביות שלא הייתי מוכן לה יותר, לכן פרשתי בגיל 54".
אז אתה לא מתגעגע לניהול כסף?
"לא אמרתי את זה, אני עדיין סוחר לביתי, אבל בלי הלחץ של להיות הכי טוב. עיקר הפוזיציות שלי פרובוקטיביות, מאתגרות, כאלה שאני מאמין בהן, ובסכומים נכבדים".
מה למשל?
"כיום אני בשורט על אג"ח לשנתיים של ארה"ב. התחלתי כשהן היו בתשואה של 0.75%. התשואה ירדה והפסדתי קצת, ואחר כך היא עלתה. זו פוזיציה לא מקובלת, אבל היא מסכמת את דעתי על כלכלה, על פוליטיקה, על אובמה. מתי התשואה על האג"ח לשנתיים היתה נמוכה כל כך? לא זכור לי".
אתה מתייחס להשקעות כאל חידה אינטלקטואלית?
"כן. יש פה מעין חידה - איפה צריכות להיסחר האג"ח האמריקאיות, שהן השוק הכי גדול בעולם, ולמה הן צריכות להיסחר שם? התשובה טמונה במה שאתה חושב על הכלכלה. לדעתי, הכלכלה תשתפר (לכן הריבית תעלה ובעקבותיה יעלו גם התשואות, א"ש) ולכן אני בשורט".
מעצמה של פצלי שמן
שטיינהרדט משמש יו"ר חברת israel energy initiatives (iei), חברה ישראלית העוסקת בפיתוח פרויקט מיצוי דלקים וגז טבעי בתת הקרקע (in situ) מפצלי שמן. פצלי שמן, הנקראים גם אבן ביטומנית, הם סלע משקע עשיר בחומר אורגני. באמצעות חימום הדרגתי לטמפרטורות גבוהות, ניתן לשנות את הרכבם הכימי של הפצלים ולהפיק מהם נפט נוזלי וגז.
בישראל נמצא המרבץ השני בגודלו בעולם של פצלי שמן איכותיים באיזור השפלה הדרומית, חבל עדולם. ביולי 2008 העניק הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות לחברת iei רישיון בלעדי לחיפוש והפקה ניסיונית של נפט מפצלי שמן באיזור זה. במסגרת הרישיון מחויבת החברה לבצע מחקר גיאולוגי בשטח הרישיון (238 קמ"ר) ולניסוי הפקה (8 דונמים) להוכחת ישימות הטכנולוגיה, כדאיותה הכלכלית ובדיקה אם ניתן ליישמה מבלי לפגוע באיכות הסביבה ובאיכות חיי התושבים. מרבית הארגונים הירוקים מתנגדים לקידוחים, בטענה לפגיעה באיכות הסביבה.
"זה יכול לפתור את בעיות האנרגיה של ישראל. מי יודע, אולי זה יצליח", אומר שטיינהרדט. לדבריו, האחראים על הפרויקט הם "אנשים רציניים מאוד".
אין זו השקעתו הראשונה של שטיינהרדט בישראל. ב-1997 הוא התמודד עם קבוצת אריסון על רכישת השליטה בבנק הפועלים. קודם לכן, בתחילת שנות ה-90, הוא רכש את השליטה בבנק הספנות, וב-2002 מכר אותו לבנק הפועלים בכ-181 מיליון שקל. המנכ"ל שמכר את הבנק והיה אחראי למיזוג הפעילות בהפועלים היה רוני חזקיהו, לשעבר המפקח על הבנקים.
אובמה לא יודע לעשות שינוי
מה אתה חושב על אובמה? הוא הביא את השינוי הגדול שהבטיח?
"אני חושב שאתה יודע את התשובה. אני אומר בהגינות, ולא הייתי ממצביעיו: הוא אדם מבריק ומתבטא בבהירות, אבל בניהול השלטון שלו בא לידי ביטוי חוסר הניסיון. הוא דיבר הרבה על שינוי, אך לא היה לו מושג איך להוציא את זה אל הפועל. הוא נענש על כך בבחירות אמצע הקדנציה והפופולריות שלו נמוכה. כבר היו נשיאים שעשו קמבק לאחר שהוכו בבחירות האמצע. אולי גם הוא עוד ישתקם, אבל זה יהיה לו קשה יותר".
הוא פועל נכון מבחינה כלכלית?
"אנשים ידעו שהוא ליברל השייך לצד השמאלי של המפה הפוליטית. כיום הוא מבין שהוא צריך לזוז למרכז, וזה לא פשוט כשהוא מבין שצריך לתת לעשירים הקלות מס. הוא כיום מסדר מחדש את תפישת עולמו הכלכלית בעוד שהרפובליקאים שולטים בקונגרס. ההתאוששות של הכלכלה האמריקאית חלשה, אבל היא קיימת.
"הבעיה היא במדינות בתוך ארה"ב, שהן במצב כלכלי קשה ועל סף פשיטת רגל. הן לא יוכלו לקבל מימון ממשלתי, כי הרפובליקאים ינסו לצמצם את הגירעון התקציבי. המדינות גם לא יוכלו להעלות מסים, מכיוון שהן כבר העלו מסים, וגם לא יוכלו להעלות מחירים של תחבורה ציבורית וכדומה. לכן, לא תהיה למדינות ברירה אלא לצמצם בכוח האדם - והאבטלה היא בעיה חמורה.
"הבעיה העיקרית במשק האמריקאי היא האבטלה, וזו החשיבה של יו"ר הבנק הפדרלי בן ברננקי. הוא בסדר גמור עם האינפלציה ובסדר גמור עם רכיבים כלכליים אחרים. האבטלה היא הבעיה ועיקר המקור שלה הוא במוסדות השלטון של המדינות".
ברננקי יצטרך להדפיס עוד כסף?
"הוא כבר מדפיס כסף (תוכנית qe2). ייתכן שלא תהיה לו ברירה והוא יזדקק להרחבה מוניטרית נוספת".
לאור התחזית שלך על הכלכלה האמריקאית, מה דעתך על הכלכלה העולמית?
"חלק לא מבוטל מהעולם נמצא במצב טוב בהרבה ממצבה של ארה"ב - כמו דרום אמריקה ומזרח אסיה. יש תחושה של אופטימיות לגבי 2011. סין חזקה למרות בעיות עם האינפלציה. העולם כמכלול יהיה בסדר מבחינה כלכלית ב-2011".
הסינים קנו עכשיו את מכתשים אגן והם מסתובבים בעולם עם פנקס צ'קים פתוח. האם הם יקנו את כל העולם?
"לא. יש להם בעיות כמו אינפלציה שעלולה להתפרץ וגם בעיות פוליטיות לא פשוטות".
מאז פרוץ המשבר ב-2008 בוול סטריט, שטיינהרדט הוא אחד המבקרים הנוקבים ביותר על התנהלות התעשייה. "המשבר בוול סטריט ייצג סיפור מוסרי", אומר שטיינהרדט. "הסיפור הסתיים בצורה לא מספקת. אי אפשר להתעלם מכך שבתי השקעות מכרו הרבה זבל ללקוחותיהם, ויש מי שדירגו את הזבל הזה הרבה מעל לרמתו הריאלית. אלה שמכרו את הזבל לא נענשו מספיק.
"גולדמן סאקס, למשל, גם ייצרו את המוצרים הללו וגם מכרו את זה ללקוח הפשוט, לא לאיזה משקיע מתוחכם. המשקיע הפשוט לקח משכנתא על הבית והשקיע בהם. התפישה היתה שלבורסה יש רק כיוון אחד, מעלה, וזה היה נכון ב-2005-2007. ואז, כמה שנים אחר כך, הרבה אנשים איבדו את בתיהם. מה שמטריד בסיפור הזה הוא שכל מי שייצר ושיווק את המוצרים לא נפגע יותר מדי".
הם צריכים ללכת לכלא?
"זה סיפור מוסרי לא גמור. אלה שעשו את הכסף על גב הלקוח הפשוט נותרו בעבודתם והמשקיעים איבדו את הבית. אני חושב שזה לא בסדר. 2010 היתה אחת השנים הכי טובות של וול סטריט. משהו לא עבד כמו שצריך. אני לא יודע אם הם צריכים ללכת לכלא, אבל זה לא היה צריך לקרות. ליהמן ברדרס פשט את הרגל, היו הרבה נפגעים".
האם צריך לשנות את המוסר של וול סטריט, או שהמוסר שלה הוא עשיית כסף ולא חשוב איך עושים אותו?
"אני חושב שזו הסיבה לכך שאובמה נבחר בכזאת קלות. היו הרבה דברים שצריך לתקן. הוא לא היה אחד העשירים והיה זה שיכול לתקן ולסדר. אבל הוא עדיין לא סיפק את הסחורה, וכך הסיפור המוסרי נותר ללא סוף".
אתה שוקל להיכנס לעסקים נוספים מחוץ לשוק ההון?
"בכל עסק אחר מלבד שוק ההון הפסדתי כסף", אומר שטיינהרדט בחיוך.
הבן מגדיל את השקעתו ב-kcps
דיוויד שטיינהרדט מודע היטב לייחוס המשפחתי. אביו הרי נחשב אבי קרנות הגידור. את דרך ניהול ההשקעות ודרך החשיבה כיצד לנהל כסף למד דיוויד בבית, בית ספר טוב יותר ממרבית האוניברסיטאות. "היה לי יתרון שאבא שלי היה בעסק, ולא רק מבחינה כספית, אלא גם שיכולתי להסתמך עליו ולהתייעץ בו באשר לדרכי השקעה", אומר דיוויד שטיינהרדט בראיון טלפוני. אף שהם שייכים לאותה אסכולה, הם לא בהכרח מסכימים בעניין התחזיות.
אתה מתייעץ הרבה עם אבא שלך?
"כן, אנחנו מדברים הרבה, מתייעצים הרבה".
הוא כיום בשורט על האג"ח האמריקאיות לשנתיים, אתה מסכים אתו?
"זה הימור מקרו על התאוששות הכלכלה. מה שחשוב זה התזמון. הממשל קונה אג"ח, לכן התשואה נשארת נמוכה. ברגע שהוא יפסיק לקנות, וזה יקרה, ההשקעה תביא את הרווח המצופה. אבל אבי הוא המומחה ואני מאמין שבסוף הוא יצדק, כי הכלכלה האמריקאית ממשיכה להתאושש. הכיוון נכון, אבל זה לא אומר שאין מהמורות בדרך".
למה החלטת להגדיל את ההשקעה ב-kcps?
"אני מכיר את המנכ"ל והמייסד טל קינן הרבה שנים. פגשתי אותו לראשונה לפני 25 שנה בגדנ"ע. אחר כך נפגשנו שוב כשהוא למד מינהל עסקים. כשהוא החל לעבוד בישראל והקים את החברה נהפכתי לשותף שקט. כיום, לאחר שראיתי מה נעשה בחברה, אני מאמין שהיא יכולה להיות אחת מחברות ההשקעה הגדולות. אני מתכוון להשקיע יותר זמן כדי לעזור לה ליהפך לכזאת".
איך?
"במשך השנים עבדתי כאנליסט בוול סטריט. זהו הערך המוסף שאני מביא לתוך תהליך ההשקעות המובנה של kcps. מה שמוכר בית ההשקעות זה התשואה שהוא מניב ללקוח. לחברה יש גם קרן של קרנות, קל יותר לנהל אותה בניו יורק מאשר בישראל, וזה בדיוק מה שאני אעשה".
השקעת לא מעט כסף. אתה לא מוטרד מהמצב שבו אתה יושב בניו יורק והחברה בישראל? זה לא יקשה על הפיקוח?
"אני מבקר די הרבה בישראל, אני מצוי בפרטי החברה ואנחנו מקיימים שיחות ועידה. אפילו ניהלתי שיחת ועידה עם מנהל מחלקת המחקר של kcps, ערן פלג, כשאני לבוש בפיג'מה, ככה שזה לא בעיה".
מה היתרון שלכם על פני חברות גלובליות כמו גולדמן סאקס?
"אני חושב שגולדמן סאקס היא חברה טובה, אבל יש מקום לחברות קטנות, חכמות ונאמנות ללקוח. לגולדמן יצא שם של חברה שדואגת קודם כל לעצמה ואחר כך ללקוחות. פייסבוק, שבה סוחרת גולדמן, היא דוגמה לכך. בגולדמן ירוויחו בכל מקרה, לא בטוח שהלקוחות שלהם ירוויחו. זה היתרון של חברות קטנות".
אילו אפיקי השקעה אתה מעדיף כיום?
"אני מאמין גדול במניות עם דיווידנד גבוה. ככה אתה יכול להיות פחדן, כי הדיווידנד מספק כרית הגנה. למשל, חברת סטאר ווד פייננשל (star wood financial), מניה עם תשואת דיווידנד של 8%. אני מכיר את הננהלנ, הם פועלים בתחום הנדל"ן המסחרי ומהיחידים שידעו לנתב עצמם נכון בזמן המשבר".
המהלכים הכלכליים תלויים במדיניות של אובמה, מה אתה חושב עליו?
"אם אובמה היה מניה הייתי רוצה לקנות אותה. הוא היה למטה בסקרים ומאז הוא רק מטפס. הוא זז למרכז הפוליטי בתפישה שלו, הוא למד את זה תוך כדי הכהונה. הוא הבין שהוא לא יכול להיות נגד העסקים, וכתוצאה מכך השוק הגיב בעליות. הוא פוליטיקאי חכם והייתי רוצה להמשיך להיות לונג עליו".
מה לגבי מצב הכלכלה האירופית?
"אירופה נמצאת במצב קשה יותר משל ארה"ב, הם צריכים לחלץ מדינות. מדינות חזקות כמו צרפת וגרמניה לא יתנו למדינות החלשות כמו יוון ליפול. לדעתי, הם עדיין לא לקחו את התרופה".
אבל גם בארה"ב יש מדינות שזקוקות לחילוץ כמו קליפורניה, איך הם ייחלצו?
"כשאתה השלטון יש לך הכנסות ממסים. בנוסף, כולם הבינו שצריך לקצץ בעלויות. יחד עם גידול בתעסוקה זה יוביל לשיפור המצב. תזכור שבארה"ב, למרות הכל, מדובר במדינה אחת ובאירופה זה מסובך יותר כי אלה הרבה מדינות".
אנו רואים את הכלכלה הסינית מתקרבת בצעדי ענק להוביל את העולם. הסינים באמת שולטים?
"כן, כך זה נראה. אני לא מומחה לסין, אבל גם בארגנטינה ובאורוגוואי יש צמיחה. הצמיחה של סין מלווה באינפלציה ובועת נדל"ן. יהיו שם לא מעט בעיות לאורך הדרך, אבל בהחלט אפשר להמר על המשך צמיחה בסין. ארה"ב צריכה לשים לב שלא תהיה מלחמת מסחר עמם. הם מחזיקים גדולים באג"ח אמריקאיות, ואם לא נהיה נחמדים אליהם אנו עלולים למצוא את עצמנו בצרות".
איפה אתה רואה את סיכוני המקרו הגדולים ב-2011?
"הסיכון הגדול הוא שסין תצמח מהר מדי והאינפלציה בה תשתולל ותתחיל מלחמת מסחר, כלומר שסין 'תתפוצץ'. שוק המניות בארה"ב נמצא בעמדת המתנה לראות מה יהיה עם הריבית. אם הכלכלה תתאושש בקצב הרצוי, הריבית תעלה, וכתוצאה מכך השוק יירד. אם הכלכלה תיחלש, החברות לא ירוויחו וגם אז השוק יירד".
השוק יירד בכל מקרה?
"אני לא חושב שהוא יירד יותר מדי, אבל כשהשוק יורד הפחד עולה. כיום הציבור לא נמצא בשוק המניות והוא גם לא יחזור אליו מהר כל כך. אבל זה מקום טוב להשקיע בו כי אין אופוריה, אין בועה, חוץ אולי מהמחיר של פייסבוק".
המחיר של פייסבוק הוא בועה?
"יש קצת תחושה של בועה, אנשים אוהבים לרדוף אחרי הדבר הבא. לפני כמה חודשים פייסבוק הוערכה ב-25 מיליארד דולר ועכשיו גולדמן סאקס מעריכים אותה ב-50 מיליארד דולר, אז זו לא בועה? צריך להיזהר מלהשקיע בחברות כאלה".
איפה מצויות הזדמנויות ההשקעה בעולם?
"השוק האמריקאי הוא מקום טוב להשקעה. כך גם ישראל. למעשה, השקעה בישראל טובה מהשקעה בברזיל. הסיבה לכך היא שהכלכלה הברזילאית מוטת סחורות, ולכן אם סין תתעטש ברזיל תחטוף צינון. בישראל יש כלכלה טובה, מערכת בנקאות טובה והיתרון הגדול שלכם הוא הנגיד - הנגיד הטוב בעולם".
"פרויקט תגלית נותן למשתתפים בו הרגשה משכרת"
>> מאז שפרש מייקל שטיינהרדט מניהול כסף הוא אחד התורמים העיקריים לפרויקט תגלית. הפרויקט מציע לצעירים יהודים מהתפוצות ביקור של עשרה ימים בישראל, שמטרתו חיזוק הקשר עם יהודי העולם, יצירת שגרירי הסברה לישראל, ובמקרים מסוימים אף נמצא למבקרים שידוך הולם.
מקור מימון הפרויקט הוא המדינה וכספם של תורמים. באחרונה סיכם שטיינהרדט עם הממשלה על תקציב של 100 מיליון דולר לפרויקט.
כשנשאל שטיינהרדט אם יש בעיה לשווק את תגלית בעולם, הוא אומר: "אני יכול להגיד ללא כחל וסרק שאין בעיה לשווק את תגלית. מי שמגיע לערב של תגלית מגלה שהפרויקט ממש נוגע בשורשים היהודיים שלו, השורשים הכי עמוקים. זו הרגשה משכרת. חוץ מזה, אף אחד לא מוותר על טיול של עשרה ימים בחינם בישראל. זהו טיול רוחני שנוגע בנשמה של כל יהודי. זה דבר ייחודי מאוד".
"היי-טק זה לא מספיק. ישראל צריכה לייצא שירותים פיננסיים"
מאת אסא ששון
10.2.2011 / 7:05