לאומי: "עסקות הזרים במט"ח הגבירו החשש מפני תנודתיות בשווקים"

"עסקות הזרים בשוק המט"ח הן בעלות אופי קצר טווח, וההיקף הכספי שלהם גדול - מה שמעלה את החשש מהתגברות התנודתיות בשווקים הפיננסים של ישראל במקרה של שינוי חד באחזקותיהם של הזרים", אומרים היום כלכלני החטיבה לכספים וכלכלה של בנק לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן. "זאת, מעבר לתרומה לתיסוף השקל שיכולה להיות כתוצאה מפעילויות אחרות קצרות טווח. במהלך 2010, חל גידול חד בהשקעות פיננסיות של תושבי חוץ בישראל, שעיקרן במק"מ. מתוך השקעות בגובה 9.8 מיליארד דולר: 9.6 מיליארד דולר הושקעו במק"מ", אומרים בלאומי.



בתגובה לעלייה האפשרית ברמת הסיכון הוציא בנק ישראל הוראה חדשה על חובת נזילות של 10% בנגזרי מט"ח לתושבי חוץ. בנוסף הודיע משרד האוצר על כוונתו לפעול לביטול הפטור ממס למשקיעים זרים על רווחי הון במק"מ ואג"ח ממשלתיות קצרות. "מגבלות אלו של הבנק וצעד האוצר, במידה וימצאו אפקטיביים, עשויים לתרום ליצירת התנאים למהלך מהיר יותר של העלאת הריבית על ידי בנק ישראל לרמה 'נורמלית'".



השקעות הזרים בשוק המניות



"ההשקעה נטו של תושבי חוץ במניות ישראליות ב-2010 הייתה כמעט אפסית. בלימה זו בהשקעות במניות באה לאחר שב-2009 היקף ההשקעה עמד על 2 מיליארד דולר", מוסיפים בלאומי. בהקשר לכך במאי 2010 שונה סיווגה של ישראל במדדי msci ממשק מתעורר למשק מפותח. כתוצאה ירד משקלה של ישראל מ-2.5% במדד המדינות המתעוררות לכ-0.3% במדד המפותחות.



"במבט כולל על שוק המניות מול שאר השווקים, נראה שסביב מהלך שינוי סיווג ישראל, מדד המניות הכללי של הבורסה בת"א לא הציג תשואה עודפת יחסית למדדי msci הגלובליים. התפתחות זו עולה בקנה אחד עם ההערכה ששוק המניות הישראלי לא היווה יעד מועדף להשקעה במניות בשנה החולפת עבור הזרים".



תנועות ההון הישירות הנכנסות של זרים



"ההשקעות הישירות (השקעות בעלות אופי אסטרטגי של בעלי עניין בחברות ישראליות) של תושבי חוץ בישראל, באמצעות הבנקים, הסתכמו ב-2010 ב-4.1 מיליארדי דולרים והן הופנו בעיקר לענפי הטכנולוגיה העילית", לפי לאומי.



"היקף זה אינו נמוך בהרבה מהיקף ההשקעות הישירות של תושבי חוץ בשנים קודמות, בפרט אם מנטרלים מימוש בהיקף של 1.6 מיליארד דולר בחברת תקשורת מחודש אפריל 2010. אולם, סך תנועות ההון הישירות, הכוללות גם את התנועות שלא נעשו באמצעות הבנקים, הסתכמו בשנת 2010 ב-1.8 מיליארד דולר בלבד, לעומת כ-4 מיליארד דולר ב-2009. ההבדל שבין נתוני סך תנועות ההון הישירות ואלו שעברו דרך המערכת הבנקאית מוסבר בהשקעות ישירות המבוצעות באמצעות החלפת מניות או שתקבולי המכירה נותרים בחו"ל ולכן אינן כוללות תנועת כספים לישראל".



השפעות עידכון משקולות המדד



"רוב העלייה במשקלו של סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן נובעת מהעלייה שחלה במחירי הדיור, במהלך השנתיים האחרונות ורק חלק קטן ממנה נובע משינויים בדפוסי הצריכה של משקי הבית. לפיכך, רוב העלייה במשקלו של סעיף הדיור, כבר מגולמת בחישובי המדד, מכיוון שבמהלך התקופה שבין עדכוני המשקולות של סעיפי המדד, מתייחסים למשקלו האפקטיבי של כל סעיף, היינו משקלו הבסיסי בשקלול השינויים במחירים שחלו ממועד עדכון משקל הבסיס".



"לשם המחשה, משקלו האפקטיבי של סעיף הדיור בסוף 2010 עמד על 23.1% ובהתאם לכך חושבה תרומתו לעליית המדד הכולל. עדכון הרכיב של הטעמים והעדפות של משקי הבית תרם 1.3% נוספים לסעיף", מסכמים בבנק לאומי.