20 האגורות ששברו את הגב של שכבות הביניים

>> תכירו את א. ישראלי מהרצליה. הוא בן 32, נשוי ואב לשניים, מהנדס בחברת קלינטק ומרוויח 14 אלף שקל בחודש. ישראלי הבדיוני שלנו זומן השבוע לפגישת הערכה שנתית עם מנהל המחלקה שלו. "אתה עובד טוב, חרוץ והחברה מרוצה ממך", אמר הבוס. "החלטנו בהנהלה להעלות לך את המשכורת ב-1,000 שקל", המשיך הבוס. גם מחמאות וגם העלאה באותה השיחה? לא היה מאושר מישראלי, שאץ-רץ לספר את החדשות הטובות לאשתו.



אבל השמחה של ישראלי ואשתו תהיה כנראה פחות גדולה כשיגיע התלוש הבא - והם יגלו שהנטו גדל ב-500 שקל בלבד. למה? כי על 1,000 השקלים הנוספים הוא משלם 30% מס הכנסה, 12% ביטוח לאומי ומס בריאות, 5% לפנסיה ועוד כ-3% עוברים לקרן ההשתלמות, מסביר רו"ח ראובן שיף, לשעבר נשיא לשכת רואי החשבון, שותף מנהל בפירמת רואי החשבון שיף הזנפרץ ושות'. "בסך הכל משכר ברוטו מכובד של 15 אלף שקל נשארים 10,500 שקל נטו בלבד", אומר שיף. "מבחינתה של משפחה ממוצעת עם שניים-שלושה ילדים זה לא לחיות ולא למות".

שיף מוסיף: "אחד האיומים האסטרטגיים על ישראל הוא לאו דווקא האיום האיראני או החמאס, אלא הפערים הבלתי נסבלים בחברה. המצב הא-נורמלי כיום, שבו שני שלישים מההכנסות במשק מתרכזים בשני עשירונים בלבד, העשירי והתשיעי, לא יכול להימשך. כיום 87% ממס ההכנסה הישיר משולמים על ידי העשירון העשירי והתשיעי, שכירים ועצמאים - מתוכם 70% משולמים על ידי העשירון העשירי ו-17% על ידי העשירון התשיעי.



"זה מצב לא בריא. רוב נטל המס בישראל מוטל על מיעוט של כ-20% מהציבור. בעשירון התשיעי מדובר באנשים המשתכרים 12-25 אלף שקל ברוטו, אלה לא אנשים עשירים, זה מעמד הביניים. מתוך משכורת של 27 אלף שקל ברוטו - 16 אלף שקל נשארים בנטו. כלומר לא משכורת בשמים".



רבים מהדוברים בכנס הרצליה שנערך השבוע השמיעו דברים דומים. מנכ"לית הביטוח הלאומי, אסתר דומיניסיני אמרה: "הממשלה צריכה לבדוק איך מפסיקים את המצב שמעמד הביניים, שהוא זה שמשלם את מס ההכנסה והביטוח הלאומי, לא נהנה מעבודתו ושכרו והמעמד הכלכלי שלו הולכים ויורדים".



מסים גבוהים או נמוכים?



הדברים האלה נאמרו השבוע על רקע הטענות הקשות נגד מדיניות המס של האוצר והעלאת תעריפי הדלק והמים. ואולם, מבדיקה שערך themarker עולה כי בחישוב ממוצע, נטל המס בישראל אינו גבוה ביחס לעולם, למרות התחושה בציבור כי הנטל עולה ועולה.



על פי הבדיקה, מאז 2008 נמצאת ישראל באמצע טבלת נטל המס של מדינות oecd. מתוך 34 מדינות היא מדורגת במקומות 15-17, עם שיעור מס של 31.2%-33.6%; נטל המס הממוצע ב-oecd ב-2009, לשם השוואה, היה 34.5%. זאת, בעוד בכל השנים שקדמו לכך מאז 1990, היה נטל המס בישראל גבוה מהממוצע ב-oecd. ב-2010 אמנם הועלו מסים בישראל ב-2 מיליארד שקל, מכיוון שהיה חשש מגירעון חריג בתקציב, אך מאז 2005 המדינה הפחיתה את היקף גביית המסים במידה ניכרת, בהיקף של 30-40 מיליארד שקל.



ואולם, כשמנתחים את נטל המסים הישירים והעקיפים, מתגלה תמונה שונה. בעוד נטל המסים הישירים דוגמת מס הכנסה וביטוח לאומי נמוך יחסית, בעיקר בשל השיעורים הנמוכים של הביטוח הלאומי - הרי שנטל המסים העקיפים גבוה בהשוואה בינלאומית בעיקר בשל המע"מ, מס קנייה והבלו הגבוהים. כך, המע"מ בישראל אחיד וגבוה, 16%, ולעומת זאת במדינות רבות בעולם קיים מע"מ דיפרנציאלי על פי סוגי המוצרים (מוצרים בסיסיים, מוצרי בריאות, נכסים בני קיימא) בשיעור נמוך יותר מאשר בישראל.



לפי הבדיקה, על כל 100 שקל ברוטו הכנסה מעבודה משלם האזרח הישראלי מסים ישירים ועקיפים בסך 33 שקל - העשירים משלמים 40 שקל והעניים משלמים 20 שקל. ארבעת העשירונים התחתונים משלמים על הכנסה של 100 שקל מעבודה מסים ישירים נמוכים בגובה של 3.5 שקלים. שני העשירונים העליונים משלמים על כל הכנסה מעבודה של 100 שקל מסים ישירים בגובה של 30 שקל. בשני המאיונים העליונים משלמים יותר, 40 שקל ואפילו 45 שקל, בין השאר בשל העלאת הביטוח הלאומי לבעלי ההכנסות הגבוהות מחמש פעמים השכר הממוצע במשק לשמונה פעמים השכר הממוצע, מה שמגדיל את המס השולי של בעלי השכר הגבוה ל-57.2%.



אין סטטיסטיקה רשמית בנוגע לגובה המסים העקיפים, מכיוון שאין נתונים על רוכשי המוצרים וסוגי המוצרים שהם רוכשים על פי חתכים של עשירונים. עם זאת, על פי נתוני הלמ"ס, שניים-שלושה העשירונים הנמוכים מוציאים 100% מההכנסתם, ולפעמים אפילו יותר, לצריכה. כ-25% מההכנסה של עשירונים אלה מופנה לדיור - הוצאה שאינה ממוסה, אך השאר ממוסה. לפיכך מדובר ב-15-20 שקל מסים עקיפים על כל 100 שקל שכר.



העשירונים הגבוהים משלמים על כל 100 שקל הכנסה 30 שקל מסים ישירים, ונותרים להם 70 שקל פנויים, מהם הם צורכים 75% - כלומר, 50 שקל לצריכה. על 50 שקל אלה הם משלמים מסים עקיפים של כ-20%, כלומר עוד 10 שקלים מסים. בסך הכל, כאמור, העניים משלמים על כל 100 שקל הכנסה 20 שקל מסים ישירים ועקיפים, והעשירים משלמים 40 שקל מסים ישירים ועקיפים.



מפחיתים בישירים, מעלים בעקיפים



מדיניות המסים בישראל, כמו בעולם כולו, מושפעת מתפישות כלכליות של הממשלה הנבחרת וגם משיקולים מעשיים. בישראל מעדיפה הממשלה הנוכחית מסים עקיפים גבוהים יותר ומסים ישירים נמוכים יותר. אחת הסיבות לכך היא שהגדלת המסים העקיפים - מע"מ, דלק, סיגריות, אלכוהול - פשוטה יותר, ואינה מחייבת את אישור הכנסת. כשמגיעים לתקציב, וחסר כסף כדי לאזן בין צד ההוצאות לצד ההכנסות, הדבר הפשוט ביותר הוא להגדיל את המסים העקיפים.



הנה דוגמה שמראה כמה קל להעלות את המסים העקיפים. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, יובל שטייניץ, הבטיחו להפחית ב-2011 את המע"מ ב-0.5% ולהחזירו לרמה של 15.5%. אבל כשהתברר כי בתקציב 2011 חסרים כ-2 מיליארד שקל, הם לא היססו והודיעו שהמע"מ יחזור ל-15.5% רק ב-2012. ומה יקרה אם גם אז יהיו חסרים בקופה כמה מיליארדי שקלים? אפשר לנחש שהורדת המע"מ תידחה שוב.



בהתאם למדיניותה, ב-2010 הכנסות המדינה היו 52% ממסים עקיפים ו-48% ממסים ישירים. הממשלה העלתה בשנתיים האחרונות את מחיר הדלק (ב-30 אגורות לליטר ב-2009) ואת המס על סיגריות ואלכוהול. העלאת המסים העקיפים על דלק, אלכוהול וסיגריות, מקובלת לא רק בישראל והם נחשבים למסים טובים, שכן הם מוטלים על מוצרים עם אפקט שלילי.



20 אגורות שהציתו מהומה



למרות הקלות הפוליטית שבמיסוי העקיף, גררה העלאת המס האחרונה על הדלק ביקורת קשה בציבור עד שגם ראש הממשלה הודיע על ביטולו. "העלאת מס הדלק לאחר שמחירי הדלק עלו כבר בשל העלייה במחירים בכל העולם - זה חוסר רגישות. כשמעמיסים על הגמל עוד ועוד, בסוף מגיע הקש ששובר את גבו. שברו את הגב של שכבות הביניים", מנסה שיף להסביר מדוע העלאת המס האחרונה עוררה ביקורת.



אחת הטענות שנשמעה השבוע היא שנטל המס אמנם ירד במקצת אבל נטל ההוצאות על משקי בית עלה. כיצד? הממשלה הפריטה למשקי הבית חלק גדול מההוצאות שבעבר היא מימנה לפחות חלק מהן - למשל מעונות, גני ילדים ותשלומי הורים לבתי ספר. זה אמנם לא מס, אבל זה מגדיל את ההוצאות של משקי הבית. בנטל נושא המעמד הבינוני.



לעומת זאת, משה בר סימן טוב, סגן באגף התקציבים באוצר, אמר השבוע בכנס הרצליה כי הדיון הציבורי בנושא התייקרות המחירים "הפך להיות רדוד ומגיע לרמות מסוכנות. תוספת של 20 אגורות לליטר שווה 6 שקלים למכל. זה לא מעט אבל זו לא הדרמה שעושים מזה".



כמה מומחים כלכליים מסכימים כי בנושא המס על דלק לממשלה היה חוסר מזל, כאשר העלתה את הבלו כשמחירי הדלק בכל העולם עלו. מומחים אלה גם אומרים כי רוב הציבור (85%) מוותר על ההנחה של 15 אגורות לליטר ואינו מתדלק בתחנות הדלק בעמדות השירות העצמי, כך שלא ברור מה גרם לזעקה הציבורית כשמחיר הדלק עלה בתחילת ינואר ב-20 אגורות לליטר.



לנחום איצקוביץ, מנכ"ל משרד הרווחה, דווקא יש לכך תשובה. בכנס הרצליה השבוע טען כי הבעיה היא בהצטברות של כמה החלטות ייקור יחד בשל חוסר תיאום בין משרדי: "החלטות על עליית מחירים מתקבלות במשרדים שונים - משרד התמ"ת קובע את מחירי הלחם, רשות המים את מחירי המים, משרד התחבורה את מחירי התחבורה הציבורית ורשות המסים את מיסוי הדלק". לפיכך הציע איצקוביץ בכנס לכונן שולחן כלכלי חברתי שידון בהשלכות של עליות מחירים על האוכלוסייה.



הנטל על שכבות הביניים



ממוצע נטל המס בישראל אמנם לא גבוה במיוחד ביחס לעולם, אך הוא אינו מבטא את הפערים הגדולים בנטל המס על השכבות השונות. על כך נשמעה השבוע ביקורת קשה. "תשלומי הביטוח הלאומי מסייעים בהקטנת האי שוויון, אך מערכת המסים גורמת לתופעה הפוכה", אמרה דומיניסיני בכנס. "מאז 99' קטן האי שוויון באמצעות תשלומי ההעברה, אך לאחר תשלומי המסים הישירים הוא עולה מכיוון שמערכת המיסוי מייצרת מצב שבו ניתנת עדיפות לעשירים ולא לעניים. לכן נדרשת מעורבות ממשלתית ישירה כלפי אוכלוסיות שונות בצורות שונות".



איצקוביץ אמר: "העלאת המחירים משפיעה באופן משמעותי על יכולת הקיום בכבוד של תושבים רבים. יש קבוצה הולכת וגדולה של בני מעמד הביניים שמגיעים לפתחה של מערכת הרווחה כדי לקבל סיוע. אנחנו במצב שבו הסדר החברתי הולך ומתפורר מכיוון שכבר כמעט שני עשורים שהפערים החברתיים גדלים בכל התחומים. יש סימן שאלה על יכולתה של מדינת ישראל לעמוד ולא להתמודד עם מחאה חברתית שתהפוך להתקוממות. לא לעולם חוסן. יכול להיות שבהתחלה המחאה תהיה אינטרנטית אבל בסופו של דבר היא תגיע גם לרחוב". איצקוביץ הציע כי הממשלה תסבסד מוצרים בסיסיים ושירותים לשכבות החלשות.



שיף ממשיך לתקוף: "גם מס הכנסה שלילי זו אחיזת עיניים. מקשקשים שזה הפתרון לאוכלוסייה החלשה, אבל זו דמגוגיה, פופוליזם זול. ב-2010 כל הכספים ששילמה רשות המסים לעובדים שמשכורתם נמוכה הסתכמו ב-120 מיליון שקל בלבד. 50% מפוטנציאל הזכאים לא באו לבקש את הכספים שמגיעים להם. המספרים הנמוכים מראים שהמכשיר הזה פשוט לא עובד. צריך לתת כספים לשכבות החלשות העובדות שיגיעו ישר לכיס שלהן, למשל, סבסוד לארנונה או סבסוד מעונות יום, כך שהכסף באמת יגיע לכיס הנצרכים.



"אומרים שהשמיכה קצרה? אז אל תורידו השנה את מס החברות מ-25% ל-24%, תקפיאו את ההורדה. חברת טבע תסתדר עם זה, ובמיליארדים שתחסכו תסייעו לשכבות הביניים ולשכבות החלשות. אנחנו ביחס חוב-תוצר של 75% - נמוך יחסית לשנים האחרונות. בארצות הברית, לשם השוואה, יחס החוב-תוצר הוא 91%. לא יקרה אסון אם בשנים הקרובות נדאג פחות להפחתת החוב ונדאג יותר לאוכלוסייה שלנו".



איצקוביץ מסכים עם הטענה הזאת: "לא יקרה כלום אם ידחו את הפחתת מס החברות, אך ההשפעה של הורדת המחירים על השכבות החלשות ומעמד הביניים תהיה משמעותית מאוד". מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי הוסיף: "אני לא רואה בעיה בדחיית מתווה מס החברות, ולא צריך לפסול על הסף את האפשרות הזאת. החברות יוכלו להתאזר בסבלנות".